פס דברים.4 ~ ויאמר יהוה אלי ראה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 4967 עד 4995 לבריאה | 1206 עד 1235 למניינם 


   לא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ. לב וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה. לג וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בנו [בָּנָיו] וְאֶת כָּל עַמּוֹ. לד וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד. לה רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ. לו מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד הַגִּלְעָד לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ אֶת הַכֹּל נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ. לז רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. א וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן. ג וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד. ד וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. ה כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד. ו וַנַּחֲרֵם אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַחֲרֵם כָּל עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף. ז וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ. ח וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן. ט צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר. י כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. יא כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ. יב וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי. יג וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. יד יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. טו וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד. טז וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן. יז וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה. יח וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל. יט רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי מִקְנֶה רַב לָכֶם יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. כ עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. כא וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. כב לֹא תִּירָאוּם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.

דברים ב:לא - ג:כב

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

מאורעות השנים

התפשטותה של האימפריה המונגולית במהלך השנים
האימפריה המונגולית עת מותו של ג'ינגיס חאן

4967 - תחילת כיבוש האימפריה המונגולית בסין, כנגד: "רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ":

שהפסוק (דברים ב:לא) "רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ" הוא הפסוק 4967 מתחילת התורה. ובשנת 4967 שהיא כנגד 1206 למניינם החל כיבוש המונגולים של סין. וירמוז הכתוב על אילו הדברים באומרו "ראה החלתי תת לפניך את סיחן".

עלייתה של האימפריה: ג'ינגיס חאן והוא מייסד האימפריה, בעזרת כוח צבאי ומניפולציה פוליטית איחד את השבטים המונגולים הנוודים שהיו יריבים, תחת הנהגתו ב-1206. במהרה נקלעו המונגולים למלחמה בממלכת ג'ין וממלכת שיה המערבית בצפון סין. הם כבשו את מזרח פרס ב-1220, ועד מהרה דהרו לכיוון מזרח רוסיה והקווקז. לפני שמת, חילק ג'ינגיס חאן את האימפריה בין בניו שהמשיכו לשלוט ביד רמה והרחיבו את גבולותיה של האימפריה.

סוף הקרבות שבין צבאות המונגולים לבין הסינים [שולשלת גי'ן] אירע בשנת 1234 כנגד: "וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. כב לֹא תִּירָאוּם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם".

בשנת 1227 נפטר מייסד האימפריה ג'ינג'יס חאן וזאת כנגד הנאמר: "וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ… עֵינֶיךָ הָרֹאֹת". לאחר מותו התחלקה הקיסרות האדירה שלו, שהשתרעה מסין במזרח עד נהר דנייפר במערב, בין ארבעה מבניו. בתחילה הם אף הרחיבו אותה, אולם הקיסרות תחת שלטונם לא האריכה ימים. בשנת 1260 פלשו המונגולים לארץ ישראל שנשלטה אז על ידי האימפריה הממלוכית, אך הם נחלו תבוסה על ידי הממלוכים ומצביאם קוטוז בקרב עין ג'אלות.

אירועים עיקריים בתחילת דרכה של האימפריה: 1206: טמוצ'ין ששלט בכל מונגוליה, קיבל את התואר ג'ינגיס חאן, שמשמעותו גדול השליטים, או שליט העולם.

1207: המונגולים התחילו במערכה נגד ממלכת שיה המערבית, שכללה את רוב צפון מערב סין וחלקים מטיבט. המערכה נסתיימה ב-1210 עם כניעתו של שליט שיאה לג'ינגיס חאן.

1211: ג'ינגיס חאן הוביל את צבאותיו דרך מדבר גובי נגד שושלת ג'ין מצפון סין.

1218: המונגולים כבשו את זיטסיו (כיום אזור בקזחסטן) ואת אגן טארים (צפון סין).

1218: הוצאתו להורג של שגריר מונגולי בפרס על ידי השייח' מוחמד קווארזמיאן פתחה את הדהירה המונגולית למערב.

1219: המונגולים חוצים את ג'קראסטס (נהר במרכז אסיה) ומתחילים בפלישתם לטראנסאוקסאניה.

1221 - 1219: בשעה שהמלחמה בצפון סין עדיין נמשכת, המונגולים חדרו למרכז אסיה והשמידו את האימפריה הפרסית.

1223: המונגולים זכו בניצחון חשוב נגד לוחמים סלבים בקרב על נהר קלקה, כיום אוקראינה.

1227: מותו של ג'ינגיס חאן; המנהיגים המונגולים חזרו לבירה כדי לערוך התייעצות ביניהם. גודלה של האימפריה בשלב זה כבר היה כ-26 מיליון קמ"ר, פי ארבעה משטחה של האימפריה הרומית.

1237: תחת הנהגתו של באטו חאן, המונגולים חזרו למערב כדי לכבוש את הנסיכות של רוס של קייב.

1240: המונגולים בזזו את קייב. צבא מונגולי נוסף פלש לקוריאה.

1241: המונגולים הביסו את ההונגרים והקרואטים בקרב על סאג'ו, ואבירים טבטונים בקרב על ליגניטץ בפולין.

1242 - 1241: תחת הנהגתו של באטו חאן המונגולים פלשו לבולגריה ואילצו אותם לשלם מיסים שנתיים.



Significant conquests and movements of Genghis Khan and his generals.

4973 הזהרה בשל כיבושה של ארץ עמון 1212 למניינם, כנגד: "רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ״:

שהפסוק (דברים ב:לז) ״רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ״ הוא הפסוק 4973 מתחילת התורה. ובשנת 4973 עצירת התפשטות האימפריה המונגולית באסייה הקטנה בארץ בני עמון. ועיין לעייל במפת התפשטותה של האימפריה המונגולית. ויכול עבור כי המונגולים לא כבשו את ארץ בני עמון כמצווה במקרא, לכן זכו לניצחונות כה רבים. ומנגד ממלכת ירושלים אשר התגרו ביושבי ארץ מואב [ועיין לעייל פס דברים.1] קיבלו עונש, וממלכתם נפלה בשנת 1177 למניינם כנגד הנאמר: "אל תתגר בם".

4976 - שנת הגאולה לפי הרמב"ם, כנגד: "וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא"

שהפסוק (דברים ב:לד) "וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד", הוא הפסוק 4976 מתחילת התורה. ושנת 4976 היא שנת קץ הגאולה לפי חישוב הקץ של הרמב״ם. שהרמב"ם חישב את קץ הגאולה בגדר של אחישנה לשנת 4976 כך מובא באגרותיו שקיבל מאביו שקיבל מרבותיו. ויוצא ששנת 5776 שנת הגאולה המיוחלת בימינו "בעיתה" היה 800 שנה (בדיוק) לאחר קץ הרמב"ם. רואים שיש בשנת ה׳תשע"ו כח של קץ. ומעניין הדבר, הרמב"ם למד את הקץ ממה שאמר בלעם: "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל", ועל פסוקים אלו ממש התלונן בלק "לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר, אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים", כלומר בלק שמסמל כח הס"מ נלחם שלא תתקיים הנבואה בתאריך זה אלא בתאריך אחר, מאוחר יותר, כאשר יישר בעיני האלקים. והנה דבר פלא: "אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים" (במדבר כג:כז) בגימטריה 800.

4995 - לידת הרשב"א, כנגד: "לֹא תִּירָאוּם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם"

מובא בספר 'מטבע של אברהם'‏[1] שהפסוק (דברים ג, כב), "לֹא תִּירָאוּם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם" הוא הפסוק ה'4995 מתחלת התורה, ובשנת 4995 לבריאת העולם נולד רבנו הרשב"א שהיה מגדולי הלוחמים נגד ההשכלה וכו'.

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. רב מייזלס