פס דברים.5 ~ ואתחנן

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 1,234 עד 1,240 לבריאה לבריאה | 5,001 עד 4,995 למניינם 


   כג וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. כד אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. כה אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. כו וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. כז עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. כח וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כט וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר.

דברים ג:כג - כט

הפסוקים והמצוות:

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז:

מאורעות השנים בישראל והסביבה:

ממלכת ירושלים:

מסע הצלב של הבארונים:

המסע לבית חאנון


נסיכות האיוביות:

קרב בית חאנון [1239]:

קרב הירביה [1244]:

מאורעות השנים באירופה:

גרגוריו התשיעי

הקמת האינקוויזיציה

מסדרי הקבצנים

הדקטלים וחוק הכנסייה

כתיבה מחדש של המשפט הקנוני

משפט פריז

עולמה של תורה דורות ראשונים:

פולמוס הרמב"ם - שריפת ספרי הרמב"ם (מורה נבוכים, וספר המדע)

רקע: הפולמוס החל עוד בחייו של הרמב"ם, ונגע להנחת יסוד ומתודות הדיון והחשיבה שבהן השתמש הרמב"ם. "מורה נבוכים" עוסק בשאלות פילוסופיות כלליות שאינם נוגעות רק להלכה, והרמב"ם לא מסתיר בו את השפעתם של אריסטו ושל הפילוסופיה היוונית על חשיבתו – השפעה שניכרת גם ב"ספר המדע". גישה חדשנית זו עוררה עליו את זעמם של חכמים מסורתיים רבים, והללו ראו בו סכנה למסורת.

הדיון החל בעיר מוֹנְפֶּלְיֶה שבדרום צרפת בשנת 1232 – כארבעים שנה לאחר פרסום "מורה נבוכים". ראשיתו במכתב ששלחו הרב שלמה מן ההר ושניים מתלמידיו – רבי יונה גירונדי ורבי דוד בן שאול – לחכמים שונים בצרפת, חלקם מבעלי התוספות,‏[1] והללו הטילו חרם בעקבות המכתב על ספרי הרמב"ם, והפיצו את דבר החרם בקהילות צרפת וספרד. הדבר עורר ויכוח סוער שבו השתתפו חכמים בולטים נוספים כרד"ק ודון יצחק אברבנאל, שצידדו ברמב"ם. רבי שלמה מן ההר ורבי יונה גירונדי אף כתבו על הרמב"ם כי: אם גם אמת הדבר שהיה נזהר בכל מצוות שבתורה, הלא מצינו גדול ממנו ששמש 90 שנים בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי. ‏[2][3]

השריפה: שריפת ספרי הרמב"ם התרחשה בידי האינקוויזיציה בשנת 1233 בעקבות הפולמוס בעיקר כאמור עבור מורה נבוכים וכן ספר המדע שבמשנה תורה. לטענת רבי אברהם בן רמב"ם, המתנגדים פנו לאינקוויזיציה והיא שרפה את ספרי הרמב"ם. רבי דוד קמחי, מתומכי הרמב"ם, מתאר כך את פנייתם של מחנה המתנגדים לכנסייה: "אתם שורפים באש את האפיקורסים שלכם, ומדוע תעלימו עין מאפיקורסינו? בני עמינו רובם מינים וכופרים, כי נפתו לדברי רבי משה ממצרים הרמב"ם אשר כתב ספרי מינות. ואתם מבערים את המינים שלכם, בערו נא גם את המינים שלנו וצוו לשרוף את הספרים ההם, והם ספר מדע וספר מורה."

רבי יונה גירונדי, שנמנה עם מתנגדיו של הרמב"ם בתחילה, שינה את דעתו בעקבות שריפת הספרים, ואף טען ששריפת התלמוד בפריז, שהתרחשה שנים מועטות לאחר מכן, ב-1242, אירעה כעונש משמיים על שריפת ספרי הרמב"ם. ‏[4]

כליל תפארת:

ואתחנן אל ה':

וממשה ועד משה לא קם כמשה. ואתחנן אל ה' אומנם עקב הכעת הסלע ואיסור כניסתו של משה לארץ המובטחת. וכן עקב שריפת ספריו של הנשר הגדול - הרמב"ם יפול על פניו בתחינה. ועניין עמוק הוא שצדיקים אפילו לאחר מיתתם נופלים על פניהם ומבטלים את רוע הגזירה כמו שנאמר בעניין מסתור קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד ביהמ"ק ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו: משה רבנו, עמוד בתפילה בעדנו! ועומד משה ומבטל את הגזרה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. ‏[5]

וכאן תחינתו של משה מבטלת את רוע הגזירה. וכן אנו מוצעים שהפולמוס כנגד ספרי הרמב"ם אשר עיצומו נחתם בשריפת ספריו הולך ונעלם עד אשר בימינו יאמר ממשה ועד משה לא קם כמשה. ותהליך זה קורה מיד בשנה שלאחר שריפת ספריו דהינו בשנת 1234

ותחינתו של משה מבטלת את רוע הגזרה כאמור בפרשת כי תוליד בנים ובני בנים פפ~258 אשר כאמור נפחתו שנתים מונושנתם בארץ ולכן מניין השנים אשר הינו 850 שנים. ודבר נפלא הוא זה שאם נמנה 850 שנים מתחנת משה, משנת ואתחנן אל ה' דהיינו משנת 4995 הרי לנו 5845. ותחינת משה ואתחנן עבור מה? הלא עבור מעשה העגל ועבור הנאמר והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ה' אלהיך להכיעסו. ‏[6] והם מניין הפסוקים על פי המסורת. ודבר עמוק מעוד הוא זה.

אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה:

ובהמשך לנאמר אתה החלות להראות את אמתת תורתך הקדושה אשר בתומי וביושר לבבי עמלתי ויצרתי את המשנה תורה אשר נקראת "היד החזקה". וכן מוצאים אנו כי היום היד החזקה מקובלת ונלמדת על יד כל ישראל.

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה:

וכל כך למה? עבור כי: עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה ‏[7]. ונאמר ‏[8] רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ דהיינו שלימוד התורה קדמה לדרך ארץ, לדרכו של האדם ועמלו בארץ הטובה. וכן תפילתו של הרמב"ם באילו השנים כנגד תורתו - היד החזקה אשר תהא למליץ יושר לבני ישראל הן בלימוד התורה והן בדרך ארץ בדרכם ובהילוכם בארץ [בדבר הלכה].

עלה ראש הפסגה ושא עיניך... כי לא תעבר את הירדן הזה:

ויכול ירמוז כאן כי אף על פי שהתקבלו ספריו של הרמב"ם בכול זאת שא עיניך אך לא תעבור את הירדן וכן מוצאים אנו כי אומנם נלמדים ספרי הרמב"ם אך בפועל פוסקים מהשולחן ערוך

וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו:

ורמז לדבר שהרי עניין הבריאה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ותכלית הבריאה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וזה בעולם העשיה תהיינו בה' תתאה היא אות הה"א השניה שבשם הוי"ה. ותכלית הדברים הם המלכת ה' בעולם העשייה וזאת על ידי מצוות. וההנחייה באילו הדברים הוא השולחן ערוך אשר מורה לאדם איך ינהיג את עצמו בזה העולם. ודבר נפלא הוא באומרו וצו את יהו- שע [ראשי תיבות - שולחן ערוך], דהיינו שתמליכו את שמי בעולם העשייה בעולה הה"א תתאה על ידי השולחן ערוך.

ונשב בגיא מול בית פעור:

הרי לנו:

הערות שוליים

  1. הללו התנגדו לרמב"ם בתחומים שונים, בעיקר בהתייחסות לחכמות חיצוניות כפילוסופיה, וכן בשיטת הלימוד.
  2. בהתייחס לדברי התלמוד במסכת ברכות (דף כ"ט, א') המספרת על יוחנן כהן גדול שהפך צדוקי לאחר 80 שנה שהיה כהן גדול; משה הרשקוביץ
  3. לעג חריף יותר נמצא בשיר שנכתב על ידי אלמוני ממתנגדי הרמב"ם: "מורה נבוכים החרש, פיך בלום / הן הדברים לא שמענו עד הלום ישאו עוונם אומרים כי הכתב / משל והנביא אשר איתו חלום"
  4. לקריאה נוספת צבי גרץ, דברי ימי ישראל כרך ה', עמ' 43–53
  5. תלמוד בבלי, סוטה יד א´, בהגהות הב"ח
  6. עיין פפ~149 וכן רש"י על אתר באומרו כי הוריד שנתיים עבור העידתי בכם היום.. כי אבד תאבדון. הווה אומר כי בפועל הוריד שנתיים ונשארו 850 שנה של אריכות ימים, ואילו מתחינת משה של ואתחנן שנת 4995.
  7. דברים יא
  8. אבות ג:יז