פס 261.1 ~ והיה כי יביאך

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,090 עד 5,095 לבריאה | 1,329 עד 1,335 למניינם 


   י וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ. יא וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. יב הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. יג אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. יד לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם. טו כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

דברים ו:י - טו

הפסוקים והמצוות

שלא לשכוח עול שמים ואמונת ה':

שלא ישכח לקבל עול שמים בק"ש ועול מצוות[1] שנאמר: השמר פן תשכח את ה'. שלא לשכוח אמונת אלוקות ה' [2] שנאמר: השמר לך פן תשכח את ה'. ועניין עול מלכות שמים בקריאת שמע הינו אחדות ה' יתברך והאמונה בו ושאין עוד מלבדו. וזה עניין אחד ד גדולה דהיינו שהוא אחד ולא אחר. וכן בשנים אילו האינקוויזיציה רודפת את דורשי ה' המיחדים שמו פעמים בכול יום.

המסר המרומז

מאורעות השנים:

אבנר מבורגוש - אלפונזו די וואלאדוליד [1270 - 1348]:

היה בעל מקרא ותלמוד, עסק בפלוסופיה וחכמות חיצוניות והיה חופשי בדעותיו בענייני אמונה. המיר דתו לנצרות בתקווה כי יראה חיים נעימים. אבנר הפך לאויב לישראל. חיבר ספרים נגד היהודים, תורת היהודים והתלמוד. התייצב בפני המלך הישר אלפונסו האחד עשר, והעליל כי היהודים מקללים את הנוצרים בברכת "ולמלשינים". כתב "שלוש אגרות" נגד היהודים והיהדות. שמו נשאר לקללה בדברי ימי ישראל, ובמקום "אב-נר" כינוהו "אב-חושך".

ולמה זהם אבנר זה עבור תפילת מלמלשינים? עבור כי הוא עצמו הלשין על בני עמו בעניין והם משתחיים ולהבל וריק ולאל אל לא יושיע שבעלינו. וכן בשנים אילו נגזר מאת המלך אלפנסו לבל יאמרו משפט זה.

אלפונסו האחד עשר:

אבנר מבורגוש - או אלפונזו די וואלאדוליד (Valladolid) נולד בקשטיליא . בתחילה התפרנס מחכמת הרפואה, ופרנסתו הייתה בדוחק. הוא רצה בתענוגי העולם, ולכן המיר דתו בדת הנוצרים, בתקווה כי תחת כנפיה יראה חיים נעימים וישבע ממעדני התבל.

בן שישים שנה המיר דתו, שינה את שמו לאלפונזו, והיה לשומר כלי הקודש בבית התפילה הגדול של הנוצרים בעיר וואלאדוליד. שם קיבל פרס גדול שהספיק לו למלא כל מאויי לבו.

אבנר חבר ספר בשם "אגרת הגזרה", להראות כי האדם איננו בעל בחירה: הכל נחתך עליו על פי גזרה קדומה לפי מערכת הכוכבים, ואין לאל יד אנוש לשנות מאשר נגזר עליו. בדרך זו הצדיק את עצמו שפנה עורף לדת ישראל. אחרי כן הוציא לאור ספר בשם "מנחת קנאות", תשובה לר' יצחק בן פולגאר (או פולקאר) שכתב נגד האמונה בכח המזלות, אמונה שנתקבלה גם בלב כמה מחכמי ישראל. ר' יצחק פולגאר ידע את אבנר פנים אל פנים והיה לו שיח ושיג עמו, כמו שמספר בספרו "עזר הדת": "פעם אחת נתחברתי עם איש אחד מכיר ויודע בדרכי הדת, גם בפלוסופיה, ובא עד קצו למלא חפצו והטהו לבו לשוב מדרכי תורתנו, היה שמו מקודם ר' אבנר". אבנר אלפונזו נהפך לצר ואויב לישראל. הוא חפש בספרות ישראל ומצא מאמרים אחדים הנותנים מקום לטעון כנגדם; חרף מערכות היהודים בספרים שהוציא לאור, השליך שקוצים על תורת היהודים בכלל ועל התלמוד בפרט, וסיפר בשבח הנצרות. בנוסף לכל אלה ניצב כצר לישראל גם בפני המלך הישר אלפונסו האחד עשר, והעליל על היהודים כי מקללים הם את הנוצרים בתפילותיהם בברכת "ולמלשינים". ראשי העדה שהובאו למשפט הסבירו שהברכה אינה מכוונת נגד הנוצרים, אבל המלך ציווה עליהם להתווכח לפניו על אודות זה עם שומרי כלי הקודש והכהנים והנזירים. אבנר ניצח בויכוח, והמלך ציווה על יהודי קשטיליא להסיר את "ולמלשינים" מתפילת שמונה עשרה. ובכן הצליח לאבנר להפוך לב המלך אלפונסו מאוהב לאויב.

נוסף על כל אלה האשים אבנר את היהודים כי הם בעלי ריב ואין שלום ביניהם, ולכן רבו הכתות ביניהם. הוא מנה כיתות שלא נחשבו מעולם ליהודים, כמו שמרונים. את הרבנים והפרושים מנה לשתי כיתות, את המקובלים כת לעצמה, ואמר עליהם כי יש ביניהם המאמינים בשתי רשויות: באלוהים ובמטטרון.

רבים מחכמי ישראל בזמנו יצאו נגד דעותיו של אבנר בענייני הדת וביחוד נגד אמונתו בגזרה קדומה, מפני שהאמונה הזאת עוקרת עיקר גדול מעיקרי הדת, הוא השכר והעונש. כי אם האדם איננו חופשי במעשיו, והוא מוכרח לעשות מה שגזרו עליו מערכות הכוכבים מדוע יענש עליהם?

נגד ספרו של אבנר "אגרת הגזרה" יצא הפילוסוף הנודע ר' משה נרבוני בספרו "מאמר הבחירה" בו הראה אמיתת האמונה בבחירה וכי האדם חופשי במעשיו ולכן ראוי שיהיה נדון עליהם. כאשר שלח אבנר את ספרו "מנחת קנאות" אל ר' יצחק פולגאר, השיב לו בחיבור "אגרת החרפות" לבטל טענותיו. בהקדמה לספר כתב: מנחתך שטתה ומעלה מעל כי נטמאה תחת יד הבעל, וכו'. אבנר ענה לדבריו בספריו: "תשובות אל המחרף" ו"יסוד הגמול".

אבנר הציק מאוד ליהודי דורו. שמו נשאר לקללה בדברי ימי ישראל, ותחת "אבנר" יכנוהו בשם "אבחשך".

אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם.


והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ:

השמר לך פן תשכח את ה':===

את ה' אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע:

לא תלכון אחרי אלהים אחרים:

הריי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוה - יראים
  2. מוני הצוה: בה"ג רמב"ן חרדים מרבינו יונה. מוני המצוות: סמ"ק