פס 267.4 ~ ראה אנכי

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,228 עד 5,230 לבריאה | 1,467 עד 1,470 למניינם 


   כו רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. כז אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. כח וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

דברים יא:כו - כח

הפסוקים והמצוות:

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

מאורעות השנים

5230 - האינקווזיציה, כנגד: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"

שהפסוק (דברים יא:כו) "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה״ הוא הפסוק 5230 מתחילת התורה. ובשנת 5230 שהיא שנת 1469 למניינם איחוד ממלכת קסטיליה ואראגון ע״י נשואי איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ופרננדו השני מלך אראגון. איחוד זה לימים יאפשר את מיסוד האינקווזיציה ע"י תומס דה טורקמדה. האינקווזיציה תעמוד למאין עדות של ברכה וקללה, בעניין של ו״אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים״

האינקוויזיטור הראשי תומאס דה טורקמדה
 

תחילת אחיזתו של תומס הרשע החלה בכך שפעל נמרצות בשל איחוד ממלכת אראגון וממלכת קסטיליה על ידי נשואיהם של פרננדו מלך אראגון ואיזבלה. נשואיהם נערכו ב-19 באוקטובר 1469. לאחר מות אחיה ב-1474, ירשה איזבלה את כתר קסטיליה ויסדה את האינקווזיציה, הקללה הנוראה. ומשכך שנת 1469 הינה תחילת הקללה אשר קרבה לבוא. ועיקר האינקווזיציה הייתה בעניין "לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים" ממש כנאמר בפסוק.

איחוד הממלכה היה נקודת התפנית של כח הרשע כנגד העם הנבחר. תומאס דה טורקמדה והוא נזיר מהסדר דומיניקני, עוד בציערותו הכיר את הנסיכה איזבלה, יורשת העצר של קסטיליה, והפך למוודה האישי שלה ואף חתר לנשואיה לפרננדו השני. לא הרבה לאחר הכתרת איזבלה ב-1473 הקים את האינקוויזיציה בספרד באישור האפיפיור סיקסטוס הרביעי בשנת 1478. איזבלה מינתה את טורקמדה לאינקוויזיטור הראשי הראשון של האינקוויזציה הספרדית. השפעתו גברה לאחר הכיבוש מחדש של גרנדה (ספרד)|גרנדה מידי הערבים, כיבוש אותו עודד. לימים בשנת 1492 היה מראשי התומכים והדוחפים לגירוש יהודי ספרד.

שמו של טורקמדה Tomás de Torquemada הפך לשם נרדף בכלל, ובמורשת היהודית בפרט, לאכזריות ופנטיות בשירותה של הכנסייה הקתולית. כמו כן, נחשב טורקמדה לאחראי הראשי להובלת האינקוויזציה הספרדית לשימוש בעינויים, הלשנות אנונימיות והוצאות להורג בטקס ה"אוטו דה פה" ("מעשה האמונה"). עוד בחייו הפך טורקמדה לאגדה ונעשה סמל לקיצוניות אידאולוגית ולדיכוי אלים של נפש האדם. ראייה לקיצוניות שלו ניתן לקבל מדבריו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי בראשית 1482 על האינקוויזיטורים בסביליה:

"לאחר שלא הקפידו על ההליכים החוקיים, עצרו אנשים רבים תוך הפרת הצדק, הענישו אותם בעינויים קשים, האשימו אותם, ללא ביסוס בחטא הכפירה והחרימו נכסיהם של אלו אותם דנו למוות, נסו מפניהם רבים מאוד לכס הקדוש על-מנת להצהיר על אמונתם המלאה".


הצגה של טקס "אוטו דה פה" מ-1475.

האינקוויזיטורים השתמשו בטקס האוֹ‏טוֹ‏ דַ‏ה פֶ‏ה (Auto da fé וזאת בביצועם לפעול את גזרי הדין של קורבונתיהם. תרגומו המילולי של "אוטו דה פה" הוא "מעשה של אמונה", מעשה של אמונת השקר והריק שנערך בכנסייה שבו הוכרז גזר דינם של הכופרים [לפי מבט עינם של הכנסייה] שנתפסו ונחקרו על ידי האינקוויזיציה, ושבו הוצא לפועל. בניגוד למאסרם ולעינויים של החשודים בכפירה, שנעשו בחשאי, טקס האוטו דה פה התנהל בריש גלי בכיכר ציבורית, במועד שהוכרז עליו מראש. מטרתו העקרית של הטקס הייתה לזרוע אימה מפני כפירה בנצרות ולחזק את אמונתם של אלה הנאמנים לה.

האינקוויזיטורים לא חסכו כל מאמץ מהרבות הרשע. שבועות מספר לפני קיום הטקס, היו מכריזים על מועדו מעל לדוכני הכנסיות בסביבה. ביום הטקס עצמו הייתה נערכת תהלוכה גדולה בה השתתפו כמרים, גדולי האצילים והנידונים. הקהל הגדול שבא לצפות בטקס ליווה את התהלוכה בדרכה לכנסייה. במרכז חצר הכנסייה הוקמה במה מיוחדת ועליה הוצבו הנידונים. הטקס התקיים במעמדם של המלך או נציגו ובמעמד האינקוויזיטור הראשי, אשר ניצח על האירוע. לאחר דרשת האינקוויזיטור הראשי הובאו הנידונים בזה אחר זה בהתאם לסדר האשמה וחומרת פסק הדין. הנידונים התוודו (או שוידוייהם הוקראו) והם נדרשו לחזור בתשובה. לאחר כל וידוי הובא הנאשם למרכז הבמה וגזר דין הוכרז. המיתה המקובלת הייתה העלאה על המוקד בשריפה. אם הנאשם חזר בו מכפירתו היו חונקים או תולים אותו ורק לאחר מכן שורפים את גופתו, אך אם סירב לחזור בו, היה נשרף חי.

רוב טקסי האוטו דה פה נערכו בספרד, בפורטוגל ובמושבותיהן בין השנים 1826-1480. בסך הכל הוצאו בשיטה זו להורג כ-90,000 בני אדם, רבים מהם מהעם הנבחר. האוטו דה פה הראשון שנרשם בתולדות היהודים אירע בצרפת ב-1288 ועיין לעייל פרשת ואתחנן פפ-258.‏[1]

יהי זכרם ברוך של צדיקים ילדים נשים וטף שהועלו על המוקד וזכו לקיום הנאמר ובכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך.

"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה": משל לאחד שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים: אחד - תחלתו מישור וסופו קוצים ואחד תחלתו קוצים וסופו מישור. והיה מודיע עוברים ושבים ואומר להם אתם רואים שביל זה שתחלתו מישור בשתים ושלש פסיעות... וסופו ... עד כאן. ‏[2] וכן בשנים אילו בני עמינו בפרשת דרכים, הן בכלל והן בפרט. מצד האחד האינקיוויזיציה ומצד השני הנאמנות והדבקות בה' ובתורת משה עבדו. פרשת דרכים זו היא היא מאין ברכה וקללה יחדו. באם יבחר האדם בהמרת דתו הרי ינצל לכאורה מן הרדיפות אך האינקוויזיציה תרדוף אותו [כי בסופו של דבר נאמן היהודי לאביו שבשמים] ובנוסף הוא בפועל סר מן הדרך, וזו קללה באשר לעונש הרוחני שהוא מביא על נפשו.

ואם יבחר להידבק בה' יתברך באומרו יהיה אשר יהיה אף כאן תרדפהו האינקביזיציה. נראה כי זה הניסיון להבין ולהפנים כי בין כה וכה אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים כי המציאות האמיתית היא הניסיונות באמונתנו בה' יתברך, אשר בהם אנו נמצאים מידי יום מידי שעה, הן הברכה והקללה.

"את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה'": אם תשמעו תהיה נתינה זו לכם לברכה ואם לא תשמעו אין זו לכם כי אם קללה. שבאמצעותה יתקנאו בכם האמות ויאבדו אתכם ממנה בנקמה גדולה.

"והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך": הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל. מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה. ‏[3]

הרי לנו

הערות שוליים:

  1. טקס האוטו דה פה האחרון נערך בספרד, ב-1826 ונשרף בו קטלני בשם ריפול (Ripoll)
  2. אורח חיים על אתר
  3. ספרי, רש"י על אתר