פס 268.1 ~ כי יסיתך

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,272 עד 5,277 לבריאה | 1,511 עד 1,517 למניינם 


   ז כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ. ח מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ. ט לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. י כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה. יא וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. יב וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.

דברים יג:ז - יב

הפסוקים והמצוות

איסור יחוד עם נשים:

שלא להתיחד עם הנשים[1] שנאמר: וכי יסיתך וכו' .

שלא להסית או לשתוק למסית או ללמד על המסית כל זכות אלא לשנאו ולא לאהבו ולא להצילו מן האונש סקילה.

מסית בסקילה[2] שנאמר: וכי יסיתך וכו' וסקלתו שלא לאהוב את המסית[3] שנאמר: לא תאבה לו שלא לעזוב השנאה מן המסית[4] שנאמר: ולא תחוס עינך עליו. שלא להציל המסית אלא עומד על דמו[5] שנאמר: ולא תחוס עינך עליו שלא ילמד המוסת זכות על המסית[6] שנאמר: ולא תחמול. שלא ישתוק המוסת מללמד חובה על המסית אם ידע לו חובה[7] שנאמר: ולא תכסה עליו. שלא להסית אדם מישראל אחר עבודה זרה {{הערה|מוני המצוה: ראה מצווה תנ"ז, מצוה תס"ב} שנאמר: ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע וגו' .

המסר המרומז

מאורעות השנים

הדפסת ספר המוסר של הרב יצחק אבוהב "מנורת המאור" כנגד: "לא תאבה לו ולא תשמע אליו":

שבשנים אילו מתחילים ניצני ההסתה של נביאי השקר ומשכך מצוות "לא תאבה לו ולא תשמע אליו" דהיינו כנגד המסית. ובשנה זו ממש הודפס ספר המוסר הקדוש של רבי יצחק אבוהב.

הספר "מנורת המאור", שהינו אוסף של מאמרי אגדה מהתלמודים והמדרשים העוסקים בענייני מוסר ודרך ארץ, הכולל דברים שמקורם בספרות הגאונים, הראשונים וכן פילוסופים כדוגמת אריסטו ואפלטון כולל שלשה הקדמות ומחולק לשבעה חלקים כמנין נרות המנורה, ובעקבות כך קרא המחבר לכל חלק 'נר'. לכל 'נר' הקדמה ובסופו חתימה המתמצתת את תוכן פרקיו. הנרות:

הנר הראשון- שלא לרדוף אחרי המותרות. נחלק לשלשה כללים: קנאה, תאוה, וכבוד. הנר השני- שלא יפתח פיו בדיבור של חטא. נחלק לעשרה כללים: ליצנות, שקר, חנופה, לשון הרע, הלבנת פנים, שמירת סוד, דברי ריב, שחוק, שם שמים לבטלה, ודברי גידוף. הנר השלישי- לקיים המצוות. נחלק לעשרה כללים: מילה, חובת האב לבנו, תפילה, לכבד שבתות ויו"ט, כבוד אב ואם, לישא אישה, צדקה, גמילות חסד, לדון דין אמת, לרדוףאחר המצות. הנר הרביעי- בעניין תלמוד תורה. נחלק לארבעה כללים: לקבוע עתים לתורה, גודל שכרה, פלפול החכמה, כבוד לחכמים. הנר החמישי- בדרכי התשובה. נחלק לשלשה כללים: בדבר התשובה, ימי התשובה, יסורין הממרקין החטא. הנר הששי- בדרכי השלום. נחלק לשני כללים: דרך ארץ, דברי שלום ואהבה. הנר השביעי- בדבר הענוה. נחלק לשני כללים: שפלות הרוח, בושת הפנים.

הספר התחבר כנראה בין היתר מתוך צורך להביא את דברי האגדה, מלאי המוסר, המידות הטובות ודרך הארץ לכלל הציבור ע"מ להיטיב דרכם לשוב לדרך ה' הישרה. הספר זכה להצלחה אדירה בכל תפוצות ישראל ונודע כספר עממי ובכך הגשים את מטרת המחבר שכתב: "לקטנים ולנערים ולזקנים ולשלימים ולריקנים לאנשים ונשים" (מתוך ההקדמה).

מאז הודפס ראשונה בשנת רע"ד (קושטא) הודפס במהדורות רבות, נכתבו עליו פירושים (כדוגמת "נצח יהודה") ותורגם לשפות שונות ובהן יידיש, לאדינו וגרמנית. יהודי תימן נוהגים ללמוד בקביעות בכל שבת פרק במנורת המאור, בתפילת הבוקר. דוד הראובני שלומו מולכו

כליל תפארת:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוה: סמ"ק
  2. מוני המצוה: בה"ג רס"ג
  3. מוני המצוה: סה"מ מצוה תנ"ז, יז, יח, יט, כ, כא. סמ"ג לאוין כו, כח, כט, ל, לא סמ"ק סי' תטז, קיז, קיח. מקורות: סנהדרין כט, לג, מג, סז, פה
  4. מוני המצוה: ראה מצווה תנז, מצוה תנ"ח
  5. מוני המצוה: ראה מצווה תנז, מצוה תנ"ט
  6. מוני המצוה: ראה מצווה תנז. מצוה ת"ס
  7. מוני המצוה: ראה מצווה תנז, מצוה תס"א