פס 268.6 ~ כל צפור טהרה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,295 עד 5,305 לבריאה | 1,532 עד 1,545 למניינם 


   יא כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ. יב וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה. יג וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ. יד וְאֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ. טו וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ. טז אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת. יז וְהַקָּאָת וְאֶת הָרָחָמָה וְאֶת הַשָּׁלָךְ. יח וְהַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף. יט וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ. כ כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ. כא לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.

דברים יד:יא - כא

הפסוקים והמצוות

הזהרת בעניין מאכלות, איסור הנהתן, ועל שניתן מהם לגר תושב

מצוה תע: לבדוק בסימני העוף עד שיבדיל בין טמא שבו לטהור שבו[1] שנאמר: כל צפור טהורה תאכלו.
מצוה תעא: שלא לאכול חגב טמא וכן כל שרץ[2] שנאמר: כל שרץ העוף טמא הוא לכם.
מצוה תעב: שלא לאכול נפלת בהמה וחיה ועוף שמתו מאליהם[3]. שנאמר: לא תאכלו כל נבלה.
לתת נבילה לגר תושב[4] שנאמר: לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה.
איסור הנאה מבשר בחלב[5] שנאמר: לא תבשל גדי בחלב אמו
לתת נבילה לגר תושב[6] שנאמר: לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה.

???????

שלא לאכול הצפור שנשחטה לטהרת המצורע[7] שנאמר: וזה אשר לא תאכלו מהם.

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

כליל תפארת:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: סה"מ מ"ע קנ, והרמב"ן משיג, סמ"ג עשין ס'. מקורות: חולין פ"ג יו"ד סי' פב.
  2. מוני המצוות: סה"מ ל"ת קעה. סמ"ג לאוין קל. סמ"ק סי' רט. מקורות: חולין סו. יו"ד סי' פא
  3. מוני המצוות: סה"מ ל"ת קפ. סמ"ג לאוין קלג סמ"ק סי' רב. מקורות: מכות יז. חולין לב. זבחים סט. קכט. יו"ד סי' טו, טז
  4. מוני המצוות: בה"ג רס"ג
  5. מוני המצוות: יראים, זהר הרקיע
  6. מוני המצוות: סמ"ק יראים
  7. מוני המצוות: רמב"ן