פס 269.2 ~ מקץ שבע שנים

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,314 עד 5,319 לבריאה | 1,552 עד 1,559 למניינם 



   א מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. ב וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוָה. ג אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. ד אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ. ה רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. ו כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ.

דברים טו:א - ו

הפסוקים והמצוות

שלא לתבוע אלא להשמיט כספים בשביעית:

שלא לתבוע ההלואה שעבר עליה שביעית[1] שנאמר: לא יגש את רעהו ואת אחיו. להשמיט כספים בשנה השביעית[2] שנאמר: שמוט כל בעל משה ידו. ובדומה למצוה בעניין שלא נמנע מלהלוות לעני מפני השמטה. ואחת שמטת קרקע ואח שמטת כספים. והכל ללמד נפשנו במדות המעולות מדת הנדיבות ועין טוב ונקבע בלבבנו הבטחון הגדול בהשם ברוך הוא. ויפה היה אילו היה המחוקק קובע כללים על מחיקת חובות בתנאים מגבילים לאזרח הפשוט שנקלע למצוקה ולא רק לטייקונים.

עניין דרישת החוב בנכרי:

לנגוש את הנכרי[3] שנאמר: את הנכרי תגוש. כי מן הדין שנרחם ונחמול על אחינו ושלא נלמד נפשותינו לרחם ולחמול על הכופרים בה' יתברך ובאילו אשר ימנעו עצמם ממידת הרחמים והחמלה.

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

חוק חדלות פרעון הראשון באנגליה 1552, כנגד מקץ שבע שנים תעשה שמיטה 5,314 לבריאה, 1,552 למניינם:

חוק חדלת הפירעון של אנגליה היה הראשון בממלכה וכן בעולם המערבי שנענה לדרישה לדון בנושא של חדלי פירעון. יש לציין כי באנגליה באותה העת היה מאבק אשר נוהלה במערכת בית המשפט בגביית חובות וזאת בלי קשר לחדלי פירעון של ממש. בשל כך החוק הנ"ל התייחס למרבית הצער לחדלי פירעון כנוכלים אשר אין ברצונם להחזיר את אשר הם חייבים. חוק זה תוקן ב - 1705 בחוק של חדלי הפירעון. וכן בחוק החייבים של 1813 וזה של 1825. למרות הנאמר החוק כן התייחס בפעם הראשונה לתופעה של חדלות פרעון ואולי בדרך אכיפה לרצון הבורא.


יש לציין כי חדלות פרעון באותם שנים עמד על פרק הדיון הציבור לא רק בפאן הפרטי אלא באופן רחב יותר. באופן בן לאומי המלך פיליפ השני מלך ספרד הכריז חדלות פירעון על ממשלת ספרד ארבעה פעמים בשנת 1557, 1560, 1575 ו' 1596.

מרי הראשונה, מלכת אנגליה [1553 עד 1558]:

כליל תפארת:

מקץ שבע שנים תעשה שמטה:

וירמוז על חוק האזרחי לחדלי פירעון.

את הנכרי תגש:

ורואים אנו כי הן ישראל והן מלכות אנגליה מושלות ונוגשות את הנכרי החל מאלו השנים.

והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט:

וכך נהגה הממלכה האנגלי כלפי עמים רבים החל משנים אילו.

ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו:

וכן רואים אנו כי החל משנים אילו החלה להתרומם קרנה של מלכות אנגליה ותמשול בגויים רבים.

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: סה"מ. מצוה תע"ה. סמ"ג לאוין רע. סמ"ק סי' רנח. מקורות: שביעית פ"י. גטין לז. מכות ג. שבועות מח חו"מ סימן סז
  2. מוני המצוות: סה"מ מצוה תע"ז. סמ"ג עשין קמט, סמ"ק סי' רנח. מקורות: שביעית פ"י. גטין לז. מכות ג. שבועות מח. חו"מ סימן סז.
  3. מוני המצוות: סה"מ מצוה תע"ו, מקורות: ספרי