פס 274.5 ~ כי תצור אל עיר

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,440 עד 5,441 לבריאה | 1,679 עד 1,681 למניינם 


   יט כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כ רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ.

דברים כ:יט - כ

המצוות והפסוקים

דיני מצור והנוהל כלפי עצי מאכל:

שלא להשחית אילני מאכל במצור, וכן כל שיש בו השחתה אסור. ‏[1] שנאמר: לא תשחית את עצה. לאכול מן האילנות שבתחום העיר בעשיית מצור[2] שנאמר: כי ממנו תאכל

שנמנענו מלכרות האילנות כשנצור על עיר כדי להצר לאנשי העיר ולהכאיב לבותם. ותחת זה הלאו שלא לעשות שום הפסד כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי לבטלה. ושורש המצוה: כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. וזוהיא דרכם של חסידים ואנשי מעשה האוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה. ואילו לא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם. והמשחית דבר מתוך חמה עליו אמרו חז"ל ‏[3] שהוא כעובד עבודה זרה. והתורה ‏[4] לא אסרה שלא לקוץ אילני מאכל אלא בקוצץ אותם דרך השחתה אבל הקוצץ אותם אם ימצא בדבר המעשה תועלת וכל שכן בשעת מלחמה ומשום פיקוח נפש אדם וכל שכן בשעת מלחמה מותר. והנלמד הוא כי אסור להשחית כל דבר שהוא. ‏[5]

המסר המרומז

לבל נשחית עצי מאכל ואפילו בעת מצור על עיר. ובשנים אילו שיטת הלחימה ע"י מצור על עיר חומה עוברת שינוי רב. מאבק הכוחות נעשה על ידי מצורים בין הכוחות הפועלות וזאת על מנת להטיש את האוייב הן מבחינה מעשית והן מבחינה רוחנית. ומשכך יכול ויעלה במחשבה להשחית עצי מאכל וכל צומח אשר סביב העיר המוטלת במצור, ומשכך צווה הכתוב לבל נעשה זאת. וחפץ ה' כי נחוס על עולמו מעשה ידיו. ועל זה יזהיר הכתוב בפסוקים של שנים אילו.

פרשת המצור כמשמעה מסמלת עידן של מלחמת מצור בעולם. מצוות המצור מאפיינת את דיני המלחמה הראויים בשעת מצור על ערי האויב הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט. כי תצור כמשמעו כאשר תצור וכן בשנים אילו מאבק הכוחות באירופה מתבטא על ידי מצורים אחד מנגד השני. צרפת תחת שלטונו של לואי ה' 14 במאבק עם שאר שכנותיה. אירופה של אותם שנים עוברת מצורים רבים על ערים אשר נחרבות ונבנות מחדש. צבא צרפת על ידי פיקוחו של וובן פולשת על ערי השפלה וכן משנה את גבולות אירופה. מקרים אילו הינם בעל השפעה מרחיקת לכת אשר נראה להלן. מצוות המצור שבפרשתינו מסמלת יותר מכל את התפתחות הלחימה ככלל, והמצור בפרט. ואת מחויבויות הצדדים באשר לנוהל הלחימה.

מאורעות השנים

וובן, סבסטין לה פרטר דה (1633 – 1707):

סבסטין וובן, מהנדס איש צבא וכלכלן צרפתי. כישרונותיו הנדירים של וובן בבניין ביצורים עמדו לצבא הצרפתי בפעולות מצור שונות ובמיוחד במלחמותיו בארצות השפלה. וובן היה הראשון שקבע בשעת המצור על מאסטריכט ב' 1673 את תכסיס החדירה למקומות מבוצרים ע"י התחפרותם של החיילים התוקפים בחפירות מקבילות לחומות דבר שגרם לכניעתו של המבצר לאחר 13 ימים. בזכות כשרונותיו ושרותיו עלה וובן עד מהרה בדרגות הצבא. ב' 1677 נתמנה המפקח הכללי על הביצורים ובעשר שנות השלום שלאחר חוזה נימחן ב' 1678 הקיפ את צרפת כולה באיזור של ביצורים. ב' 1703 נתמנה מארשאל של צרפת. כמהנדס צבאי העלה וובן את אמנות הביצורים למדרגת שיכלול שלא נודעה קודם לכן. הוא ביצר כ' 300 מצודות עתיקות. הקים 33 מבצרים חדשים וניהל 53 מבצעי מצור. הכתבים העיקריים שלו בעניינים צבאיים כוללים: מסכת ההסתערות וההגנה על מקומות מבוצרים, מסות על ביצור, מסכת על המוקשים, מסכת על המצורים, עקרונות משותפים לטאקטיקה ולבניין ביצורים.

מצור:

השימוש במצור כפעולה צבאית על מנת להשתלט על ביצורי אויב קים עוד מימי קדם. המצור שימש להבקיע ביצורי קבע (טירות, מבצרים למיניהם, ערים בצורות..) וביצורי ארעי כמו ביצורי שדה. מכל מקום המצור משחר ההיסטוריה התפתחה טכניקת הביצור והמצור זה כנגד זה יחדיו. בין הידועים הינו המצור על יריחו והעי בכיבוש הארץ.

פעילות המצור התנהלו בשלשה שלבים שלעיתים חפפו זה את זה או נבלעו זה בזה. 1) ניתוק היעד הנצור מסביבתו, למניעת תגבור ואספקה ולריכוך פסיכולוגי. 2) שבירת כושר הנצורים ורצונם להתנגד וזאת ע"י: a) שיבוש ביצורי הנצורים ערעורם והבקעתם, b) פגיעה גופנית בלוחמים ובארים שבתוך הביצור, c) השמדת נשק ההגנה של הנצורים או נטרולו (ע"י הבאת האויב לידי בזבוז תחמושת וחומרי מלחמה שאין להם תחליף, d) הרעבת הנצורים והפקרתם לצימאון, e) שבירת רוח הנצורים ע"י הפחדה ופעולות טרור 3) השתלטות על היעד ע"י הסתערות ע"י חדירה באמצעות תחבולה או בגידה או ע"י משא ומתן.

במקביל לפעילות וההתקדמות הצבאית ישנו גם גורם הנדסי, וגורם פסיכולוגי שהופעלו בנפרד או במשותף בשלבים הנ"ל. כמו כן נודעה חשיבות גם ליחסי הכוחות אם כי קרה כי כוחות נחותים צרו בהצלחה על כוחות חזקים מהם. ולעתים קבע גם גורם הזמן שהכריח את הצרים לחתור להכרעה בטרם יותקפו ע"י כוחות חיצוניים שיאלצו להסיר את המצור.

כיבושה של עיר מבוצרת כהלכה לקח זמן רב ויכול היה להמשך שנים. היו שתי טקטיקות עיקריות לכיבושן של ערים בצורות - 1. הסתערות ע"י צבא רגלי. 2. מצור. כאשר צבא היה מתקשה בכבישת עיר הוא היה מקיף בצבא את העיר וחוסם אותה הרמטית - אין יוצא ואין בא. במצור היו רווחים רבים: מניעת תגבורת, מניעת אספקה צבאית וכלכלית, החלשה והרעבה, ושבירת החוסן והמורל הלאומי. בדרך כלל הכוח הצר היה בונה סוללות עפר סביב לעיר על מנת למנוע אספקת מזון ותגבורת. מחלות היו גורם מכריע נוסף בעתות מצור, ופגעו הן במגנים והן בכוח הצר. פעמים רבות היו אנשי העיר נכנעים מעצמם לאחר שאזלו כוחותיהם. בדרך כלל מצור היה נמשך זמן רב ולעיתים אף שנים, כי לרוב הערים הייתה אספקה גדולה של מזון ומים. אולם לאורך הזמן הרעב היה חזק מאוד עד שלעיתים היו מידרדרים לאכילת אדם‏[6] קיצור משך הלחימה סיום הלחימה באופן יעיל ומהיר יותר, באותן ערים שהתגוננו ע"י חומות, התאפשר עם פיתוח שיטות לחימה נוספות במקביל למצור. פיתוח שיטות לחימה אלו החל כבר בעת העתיקה כאשר צבא אשור ייסד "חיל הנדסה" כחלק מכוחותיו הלוחמים – מהלך שהפך את אשור למעצמה אזורית - שיטות הלחימה שפותחו ע"י "חיל הנדסה" זה כללו מגוון אמצעים טכניים שהמכנה המשותף שלהם היה עקיפת מחסום החומה, כגון: בניית סולמות שאפשרו לכוחות הלוחמים לטפס אל מעבר לחומה, בניית אילי ניגוח שיכלו להחליש את החומה, יחידות שחפרו מתחת לחומה וכך החלישו אותה, או בניית מגדלים שפגעו במגני החומה. שילובם של אמצעים טכניים אלו הובילו לכך שהלחימה בערים המתגוננות ע"י חומה הפכה להיות מהירה יותר וחסכונית יותר. כל האמצעים שפותחו ע"י האשורים התאימו לבנייה שהייתה בזמנם – בנייה מחמר וכדומה – עם התפתחות הבנייה והשימוש באבן לא הספיקו האמצעים הללו כדי לעקוף את מחסום החומה. לפיכך, ניתן לראות פיתוחים חדישים יותר ויותר גם במקביל לשינויים בחומרי הבנייה. לדוגמא, היוונים פתחו והכניסו לשימוש את כלי השיגורים. בליסטראות ומרגמות שגרו קליעים על החומות ומעל להן כדי לפגוע בביצורים ובמגנים. במקרים מסוימים השתמשו בכלי הירייה לזרוק פגרים של חיות חולות מעל לחומות העיר כסוג של לוחמה ביולוגית מוקדמת.

המצור בתקופה הקדומה ביותר: מממצאים ארכיאולוגיים וגראפיים ממצרים במסופוטמיה מסתבר כי כבר אז נתחלקו הגיסות הצרים לשלשה כוחות: מבקיעים, מחפים ופורצים. האחרואנים היו לעתים זהים עם הראשונים. ציוד הצרים כלל בין השאר קשתות לחיפוי, גרזנים וקרדומות להבקעה, וסולמות לעליה בחומות. בנוסף הופעל איל בתורתו ההתחלתית היינו קורת עץ ארוכה שראשה מצופה מתכת ששימש לנגיחת החומות ובמיוחד את נקודות התורפה עיקריות - השערים. ה"איל" הופעל בקצב אחיד בידי הצרים, ועליהם הגנה סככה ניידת עשויה עץ ומצופה עורות.

המצור בעולם הקדום עד לתקופת ההלניסטית: בתקופה זו חל שכלול ב"איל". עתה נתלה האיל ברצועות בתוך מסגרת ניידת ולניחתו ניתן משנה כוח ע"י הפעלת הקורה התלויה כמטוטלת. בנוסף הל מהמאה 18 לפסה"נ נודע גם מגדל המצור הנייד שהקנהלצרים עמדות אש מוגנות בגובה החומות או מעליהן וברבות הז ןצויד גם בגשר צמוד שהורד על החומות ושימש להשתערות בנוסף לסולמות. המצור בתקופת יוון ורומי ויורשיהן: את תורת המצור למדו היוונים כנראה מהמזרח ומקרתגו, אך את המצאת מכונות הירי הגדולות לטווחים ארוכים לשימוש בשעת מצור ייחסו לעצמם. מכונות אלה שנמצאו אח"כ גם בשימוש רומי הופעלו כולן או ע"י פיתול של ציתרי גידים עור או שער או ע"י צתיחת קשתות מיתרים ואפילו קורות עץ למיניהםן. מכונות אלה פעלו לפי עקרון הקשת עו הקלע והטלו קליעים למרחקים של עד כ' 300 מטר. מכונות הקשת התחלקו לשני סוגים: ה"קאטאפולטה", אשר ירתה חיצים ורמחים במסלול תעופה שטוח, וה"בליסטרה" אשר ירתה בעיקר אבנים במסלול תעופה גבוה

המצור בתקופת הנשק החם: הנהגת הנשק החם גרמה לשינויים מפליגים, אם כי הדרגתיים, בדרכי המלחמה, ברמתה הטאקטית והאסטרטגית גם יחד, ואף השפיעה מאד על תורת המצור. החומות הזקופות ששימשו להגנה במשך אלפי שנים שוב לא יכלו לעמוד בפני פגיעת כלי הנשק האטילריים החדשים כפי שהוכח למשל במצור על ביזאנטיון ב' 1453. החומות הונמכו עד שחדלו להתבלט, ובמקרים רבים הוסתרו על ידי סוללות אדמה. המרחק בין נצורים וצרים הלך וגדל עם גידול טווחו של הנשק החם. במאה ה' 17 השתנתה מיסודה תורת הביצורים ועמה תורת המצור, בהשפעת וובן וקוהורן.

מצורים ידועים בהיסטוריה: המצור המפורסם ביותר הוא כנראה על העיר טרויה. מצור זה המוזכר באגדות האיליאדה, נמשך לפי אגדות המיתולוגיה היוונית כעשר שנים, עד לשבירתו על ידי שימוש מתוחכם בסוס מעץ. מצור ידוע נוסף התרחש בעת דיכוי המרד הגדול: המצור על מצדה בשנת 74 בו בנו הרומאים סוללת עפר בגובה של כ-100 מטרים על מנת לכבוש את פסגת ההר המבוצרת בה החזיקו הקנאים היהודיים. ‏[7]

מצורים בימי הביניים: בימי הביניים הצבאות היו קטנים יחסית עקב חוסר מיומנות הצבאות והרכבם משכירי חרב בלתי מיומנים. כתוצאה ממחסור בחיילים והביצורים הרבים, מצור היה חלק הארי בלחימה באירופה – עד הופעת הארטילריה. הופעת הארטילריה אבק השריפה הוא חומר בעירה שהומצא, על ידי הסינים במאה ה-9. במאה ה-10 השתמשו הסינים ברומח אש עבור מטרות צבאיות. עם השנים אבק השריפה נהיה נפוץ ובמאה ה-13 פיתחו באירופה את חומר הנפץ. התותחים והארטילריה היו בשימוש החל משנת 1475, בתחילת המאה ה־15 השתפרה איכות התותחים. תותחים גדולים היו יכולים לירות פגזי אבן במשקל של עשרות ומאות קילוגרמים. חומות הערים לא עמדו בפני הנשק החדיש ולא הביאו תועלת בהגנה על הערים. במאה ה-16 החלו הצבאות להשתמש בארטילריה באופן סדיר עד שבצבאות המפותחים הם היוו תחליף לסוסים ופרשים, והחליפו כליל את סגנון הלחימה. כתוצאה מהכנסתם לשימוש של כלי הנשק החדשים – שהצריך מיומנות רבה בשימושן - מבנה הצבאות עבר ממבנה של צבא המבוסס על אזרחים נאמנים אבל לא מיומנים לצבא קבע מיומן. צבאות קבע היו צורה חדשה של כוח צבאי ולא נראו על אדמת אירופה מימי האימפריה הרומית.

מאבק הכוחות של סוף המאה ה' 17 שבין צרפת ושכנותיה, אנגליה ספרד הולנד ואיטליה:

לואי ה- 14 מלך בצרפת [1643 ועד 1715]: תקופתו התאפיינה בשיקום צרפת לאחר שקיבל מדינה במשבר – פיננסית, חברתית, וצבאית – והפך אותה לחזקות במדינות אירופה. הוא נישא למריה תרזה בתו של מלך ספרד פליפה הרביעי. עם מותו של פליפה דרש לואי את דוכסות בארנט – טריטוריה שנשלטה ע"י ספרד – כפיצוי לנדוניה שלא ניתנה לו. דרישה זו הובילה למלחמה עם ספרד. עם זאת שלטונו אופיין בעריצות ובדיקטטורה שהובילו לזעם ההמונים - זעם שהוביל לבסוף למהפכה הצרפתית. בסוף המאה ה -17, שני אנשים שינו את העולם מבחינה צבאית. המצביא וובאן הצרפתי, ומנו ואן מהנדס הולנדי פיתחו את לוחמת המצור לכדי תורת לחימה מסודרת והביאו לוחמה זו לשיא שלה. הם חפרו תעלות שאפשרו למגנים ניידות חיונית. עשו קירות מחוספסים במטרה להפחית את נזק הפגזים. וגולת הכותרת הייתה בנית המעוזים בצורת כוכב – ולא ישרה ומרובעת – דבר שאפשר זוויות לתצפית ולירי, וכן כיסוי שטח יותר גדול כיון שע"י הזויות לא היה גישה לתוקפים למרכז העיר. כדי להתמודד עם הנשק החדש הם עשו קירות נמוכים ועבים – כדי להפחית את סיכויי הפגיעה.

ב - 1679 הצבא הצרפתי בנה מאות מבצרים בשיטה החדשה, וכך הפכה צרפת למדינות החזקות באירופה. עיצוב דמותה של אירופה והעולם כולו כפי שהיום – מבחינה צבאית מדינית ופוליטית - הושפעה באופן מכריע מהמאבקים והמלחמות באותן שנים, כשהתקופה המשמעותית ביותר היא מלחמת מאה השנים השנייה בין צרפת לאנגליה – מלחמה שהחלה באותן שנים.

מלחמת תשע השנים

מלחמת תשע השנים, הנקראת לעתים מלחמת הברית הגדולה או מלחמת ליגת אוגסבורג התרחשה בין השנים 1688 ו-1697. הייתה זו מלחמה בהיקף רחב שהתרחשה בשלהי המאה ה-17, בעיקר על אדמת אירופה, אך גם באירלנד ובצפון אמריקה. באירלנד המלחמה נקראת לעתים המלחמה הוויליאמית, ובצפון אמריקה היא נודעת כמלחמת המלך ויליאם. מסמכים עתיקים אף מתייחסים למלחמה כמלחמת הירושה הפלטנית, או מלחמת הירושה האנגלית.

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת יצא ממלחמת הולנד-צרפת כשליט החזק ביותר במערב אירופה, אך אף על פי שהרחיב את ממלכתו, "מלך השמש" עוד לא היה מרוצה. בשילוב של אגרסיה, סיפוח וכוונות חוקיות לכאורה, לואי ושריו גיבשו והרחיבו את כיבושיהם כדי ליצב ולחזק את גבולות הממלכה. מלחמת האיחוד (1683–1684) איבטחה את גבולותיו של לואי, אך המלך ביטל את האדיקט של נאנט ב-1685, דבר שהביא להדרדרות של הצבא הצרפתי, ושל השליטה הפוליטית של צרפת באירופה. התוקפנות של לואי הובילה בסופו של דבר להקמתה של קואליציה אירופאית גדולה - הברית הגדולה, שמטרתה להפחית את האמביציות הצרפתיות. הברית הובלה בעיקר על ידי הגנרל האנגלי-הולנדי ויליאם השלישי, מלך אנגליה, לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קרלוס השני, מלך ספרד, וויקטור אמדאוס, דוכס סבויה.

המלחמה התבלטה במצורים, בעיקר על מונס, נאמור, שרלרואה וברצלונה; קרבות פתוחים כמו פלורה ומארסאגליה היו פחות נפוצים, משום שקרבות אלו הסתיימו בדרך כלל בניצחון צרפתי. ב- 1696 צרפת הייתה על סף קריסה כלכלית. הכוחות הימיים של אנגליה והרפובליקה ההולנדית, גם כילו כסף רב, וכשסבויה פרשה מן הקואליציה ב-1696, היו מוכנים כל הצדדים למשא ומתן. חתימת הסכם רייסווייק בספטמבר 1697 הביאה לסופה של מלחמת תשע השנים, אך עם מות צאציו של קארלוס השני, מאבק חדש יפתח על ירושת האימפריה הספרדית, דבר שיסבך את צרפת שוב עם הברית הגדולה במאבק נוסף - מלחמת הירושה הספרדית.

מלחמת צרפת ספרד

מלחמת צרפת הולנד

מלחמת צרפת איטליה

מצורים ככלי מלחמה במאה ה' 17 ובמאה ה' 18

המצור הגדול על וינה 1,683

קרב וינה 12 בספטמבר 1683

קרב וינה (גרמנית Schlacht am Kahlenberg; הוא קרב מרכזי בין האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי, לבין כוחות האימפריה הרומית הקדושה, שכללו את הכוחות האוסטרים הגרמנים והפולנים. הקרב נערך ב-12 בספטמבר 1683, לאחר מצור ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצע חודש יולי. המצור נמשך כחודשיים (הקרב עצמו מהווה מחלקו האחרון של המצור). בחשכת הלילה, חפרו העות'מאנים מנהרה ודרכה החדירו כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר הפתיעו הכוחות העות'מאנים את האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.

לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 הסכם קרלוביץ, שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפרייה העות'מאנית, ושושלת ההבסבורגים האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור. ‏[8]

כליל תפארת

כי תצור אל עיר:

כי תצור אל עיר: כי מלשון כאשר כמו כי תבואו – כאשר תבואו. וכן היה שבשנים אילו ממש החל מסע ארוך של מצורים על ערים ברחבי אירופה ע"י אומות למיניים במאבק שבין המעצמות על מנת למקסם את שליטתם ביבשת וזאת כחלק במאבקם על השליטה על העולם החדש.

אל עיר: ועיין להלן פפ~280 "ברוך אתה בעיר" 1848 . וכאן אל עיר כי כבר בשנים אילו מתחילה ההתבססות של האורבניזציה ברחבי העולם. למרות האמור להלן "בעיר" שם עיקר תחילת עידן הערים כמרכז אוכלסין. כאן יזכיר הכתוב עיר סתם עיר, ושם ב לשים דגש על תוך העיר.

ימים רבים: וירמוז על עידן המצורים שבשנים אילו כאשר יבנו חומות מגדל אשר לא נפלו ימים רבים למרות המצור שעמד אליהם. עוד יכול וירמוז על המצור הגדול של 117 יום על עיר טורין בשנת 1706. עוד יכול וירמוז על המצור הגדול על ברוסל בשנת 1746. ימים רבים: גורם הזמן כמפורש היה הן מצד הנצורים אשר חשש כבד היה לחדלון הספקת מזון ותחמושת... והן מצד הנוצרים אשר ככול שהזמן חלק חשש לתגבורת מצד חיל הנצורים אף הוא גבר.


כי תצור על עיר ימים רבים: "ימים - שנים, רבים - שלשה.. ולמד שפותח בשלום שנים או שלשה ימים". עוד "ימים רבים" כפשוטו. ויורה על עידן חדש בו הערים בצורות באופן שקשה מאוד לבקוע החומה וזאת באילו השנים ומנגד שיטות חדשניות לבקע חומת שכאלה כמפורש לעייל. להילחם עליה לתפשה: וכן בשנים אילו המאבקים שבין המעצמות, צרפת, אנגליה, ספרד, והולנד... הביאה לכך שגבולות אירופה נעו הנה והנה על ידי השתלטות מדניה זו או אחרת על ערי היבשת.

לא תשחית את עצה: וזאת שלא לצורך אלא על מנת "להזיק לבני העיר". ‏[9]

כי ממנו תאכל: כי מובטח לך לרשת "ולכבוש את הארץ ולשבת בה, ואין לך להשחית עץ מאכל, כי הרי תכבוש את הארץ בלי ספק ואכלת ממנו כדאי שלא תשחיתהו" ‏[10]

כי האדם עץ השדה: ומה לאדם ולעץ השדה. ויכול כי האדם דורש את עצי השדה ועל לו להשחיתו.

ובנית מצור על העיר: וילמד כי להבדיל משנים קודמות באילו השנים המצורים לא היו תצוגה של כוח בלבד אלא של בנייה של טכנולוגיה חדשנית לצורך המצור.

ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה: ואפילו מן העצים אשר סביבה וזאת לצורך המצור, "כי מותר אתה לכרות אותו לבנות המצור וגם להשחיתו עד רדתה. כי לפעמים תהיה ההשחתה צורך הכבוש, כגון שיהו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו, או נחבאים שם ביער להלחם בכם, או שהם לעיר למחסה למסתור מאבן נגף" ‏[11][12].

אשר היא עשה עמך מלחמה: ותמוה העניין כי הרי יאמר כי אתה צר על עיר, ואיך עיר זאת תעשה עמך מלחמה. ויש לקשר עניין זה לפרשה הקודמת בעניין "כי תקרב אל עיר להלחם עליה... יהיו לך למס. עוד כי כל עניין המצור על ערים שבשנים אילו הינו כתגובה של סירוב מרות של העיר על המושל ובמיוחד ממשלו של לואי ה – 14 אשר האצים את שלטון צרפת.

עד רדתה: "עד רדת חומותיה הגבוהות והבצורות" ‏[13]. עד רדתה דייק בעניין נפילת חומות העיר. וכן היה ממש בשנים אילו. כי שיטת המצור החדשנית של וובאן אשר אימץ הצבא הצרפתי גבר על צבאות השכנים, וכך עיר אחרי עיר נפלה בשנים אילו. למרות האמור ביצור חומות ערים על פי שיטתו לא העלו תוצאות חיוביות למדי.

הרי לנו

שהאדם הוא עץ השדה: וככל שאפשר ואפילו בשעת מלחמה יש לפעול בצורה אנושית הן בהתייחס לנוצרים והן לגבי הטבע שבסביבה. וכן בתקופה של עידן המצורים של סוף המאה ה' 17 תחילת המאה ה' 18 שברחבי אירופה יורה ויצווה הכתוב על האופי והצורה לנהל מלחמת מצור. ובדומה לציווי כך בפועל הייתה הדרך של המצורים על ידי המעצמות הפועלת ובמיוחד צרפת. המצור אומנם גרם הרס רב של חומות ועוד אפשר להעביר את גבול השלטון בין מדינה למדינה אך במרבית המקרים שמר על הטבע שמסביב וחסך חיי אדם רבים בהשוואה למלחמות הקונווצינאליות שבעבר ואשר שוב חזרו על עצמם בזמן נפוליאון ובמלחמותיו שלאחריו.

הערות שוליים

  1. מוני המצוות: סה"מ מצוה תקכ"ט, סמ"ג לאוין רכט. סמ"ק סימן קעה. מקורות: ב"ק צא. ב"ב כה, כו. קדושין לב. שבת קה, קכט.
  2. מוני המצוות: רמב"ן - ולפי דרך המצוותיך קאמר הרמב"ן רק לשיטתו של הרמב"ם, זהר הרקיע
  3. שבת ק"ה ע"ב
  4. ב"ק צא, ע' ב'
  5. עוד בדיני מלחמה הקשורים למצור: חובה לקרוא לבני העיר לשלום (שלשה ימים) ולאפשר להם כניעה. המצור יהיה רק משלוש רוחות העיר ע"מ לאפשר בריחה מהצד הרביעי. היוצא מהעיר בשעת המצור אסור להורגו. מקורות: רמב"ם, ורש"י.
  6. במלכים ב,ו על הרעב בימי אחאב
  7. בהיסטוריה של ירושלים מתועדים מצורים רבים. המצור האחרון היה בשנת 1948, שנערך על הרובע היהודי בעיר במהלך מלחמת העצמאות של ישראל.
  8. הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את הקפה השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא גם לחם הסהרונים (קרואסון), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית. לתוצאות הקרב היה ביטוי גם במוזיקה: האופרה של מוצרט, החטיפה מן ההרמון, שבמרכזה עומדים פחה טורקי ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בהיענות להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.
  9. ספרונו על אתר
  10. ספרונו על אתר
  11. רמב"ן על אתר
  12. וכן מצינו כי בניית המצורים היו במרביתם מהעצים אשר סביבות הערים כי ירבו היערות באילו הארצות
  13. רשב"ם על אתר