פס 275.1 ~ כי תצא למלחמה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5451 עד 5455 לבריאה | 1690 עד 1695 למניינם 


   י כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. יא וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. יב וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. יג וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה. יד וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.

דברים כא:י - יד

הפסוקים והמצוות:

דיני יפת תואר:

לעשות ליפת תואר ככתוב[1] שנאמר וראית בשביה אשת יפת תואר. ועניין הצווי בה שיביאנה הישראל אל ביתו ויצוה אותה לגלח ראשה ולגדל צפרניה ולהסיר מעליה הכסות הנאה שהביאה מביתה שכן דרכן של גוים שבנותיהן מתקשטות במלחמה לזנות. ותבכה את אביה ואמה חדש ימים כרצונה. ומשרשי המצוה אמרו לפי שלא התירה התורה יפת תואר בשביה אלא כנגד יצר הרע שאם לא התירה הכתוב ישאנה באיסור לתוקף יצר לב האדם בעניין החשק ועל כן סתם הכתוב דלת בפניו להאישה בעיניו וצוה לגלח ראשה כדי לאבד תואר שערותיה הנאים ולגדל צפרניה כדי לנוול תואר ידיה, ושירשה אותה לבכות חדש ראשון לנוול פניה ולכלות בדמעות עיניה. עוד חייב הכתוב שתשב עמו בביתו בעשותה כל זה בחדש הראשון וזאת על מנת להמאיסה בעיניו שיהא נכנס ויוצא נתקל בה ורואה בניוולה. ואמרו חכמים שהיתר יפת תואר ביאה ראשונה היא בחיותה וקרובים דבריהם אחר שההיתר שלה הוא מפני תוקף יצר הרע [ויש שאומרים שאינה מותרת כלל עד לאחר כל המעשים האלו שזכרנו] ואשת יפת תואר בין בתולה בין בעולה בין אשת איש. ואין מותר ליקח שתים שנאמר "בה" ולא בה ובחברתה. עוד אמרו ‏[2] שלא ילחצנה במלחמה אלא ייחדנה לו בבית שלא תהא סבור שהתירתה התורה בכל ענין ואפילו בפרסום. וצריכה להתגייר קודם שישאנה לו לאשה, ואחר הגרות נושאה בכתובה וקידושיןודינה כדין בנות ישראל. ואם לא רצתה היא להתגייר מגלגל עמה שנים עשר חדש ומשלחה לנפשה. ואחר חדש הבכיה ממתין לה שני חדשים עוד. ואם נתעברה מביאה ראשונה הולד גוי ואינו בנו לשום דבר מכל הדברים.‏[3] מצווה תקלג: שלא למכור אשת יפת תאר[4], שנאמר ומכר לא תמכרנה בכסף. ומן הנאמר לעייל מובן כי באם לא יחפץ לבו להנשא לה ושלחה לנפשה ומכר לא ימכרנה בכסף. כי לא מדרכי בעל מידות למכור האשה לאחר אשר שכבה בחיקו. מצווה תקלד: שלא להעביד באשת יפת תאר כמו שפחה אחר שבא עליה[5], שנאמר לא תתעמר בה. ובהמשך לנאמר שלא ימכרנה הוסיף הכתוב באיסור של עבדות ואפילו כשפחה. אך ייתר מכל הנאמר לא יעמידה לו כפלגש כי זו לדרכה של תורה.

המסר המרומז

מאורעות השנים

מלחמת תשע השנים - מלחמת הברית הגדולה - מלחמת ליגת אוגסבורג:

האינקוויזיציה שבקהילת מיורקה:

האינקוויזיציה לא שכחו את היהודים אשר הפכו ל"נוצרים חדשים" והמירו את דתם מיהדות לנצרות. הן המשיכו לרדוף אותם ולבדוק את נאמנותם לדת החדשה, אף בשלהי המאה ה-17. מי שהתגלה כחוזר אל יהדותו נענש בחומרה. אטוס דה פה – טקסי העלאה על המוקד – התקיימו במיורקה עד 1691, אז נשרף חי גם הרב רפאל וולס, המנהיג הרוחני של הקהילה המקומית שלא הסכים לקבל את האמונה הקתולית.

כליל תפארת

כי תצא למלחמה על איביך:

וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה:

ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה:

הרי לנו

הערת שוליים

  1. מוני המצוה: סה"מ מצוה תקל"ב. מקורות: יבמות מז, קדושין כא
  2. קדושין כ"ב:א
  3. ותמר אחות אבשלום מביאה ראשונה של יפת תואר היתה ואבשלום אחיה נולד אחר הנישואין ונמצאת תמר אחות אבשלום מאמו ומותרת להנשא לאמנון, וכן הוא אומר דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך. ועיין שמואל ב', יג:י"ג
  4. מוני המצוה: סה"מ , רס"ג, סמ"ג. מקורות ספרי
  5. מוני המצוה: סה"מ , סמ"ג. מקורות: ספרי