פס 276.18 ~ לא תשיך

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,513 – 5,514 לבריאה | 1,752 עד 1,754 למניינם 


   כ לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. כא לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

דברים כג:כ - כא

הפסוקים והמצוות

ריבית בישראל ובשאר האומות:

שלא ללוות ברבית מישראל שנאמר: לא תשיך לאחיך. ‏[1] שנמנענו מלתת, ולקחת רבית לישראל. ואין הלוה רשאי למחול בהונאה זו ולומר רוצה אני.

מצוות הלואה לנכרי ברבית אם יצטרך ללוות, מה שאינו כן בישראל שנאמר: לנכרי תשיך. ‏[2] ומנגד הנאמר בישראל מצווה היא לבקש רבית מן האומות כשנלוה להם ולא נלוה להם בלא רבית. וכדרך זו מותר ללוות מהם בריבית. לפי שאין ראוי לנו לגמול חסד זולתי אל העם יודעי האל ועובדים לפניו. ובהמנע החסד משאר בני האדם ונעשה אותו לאלו נבחן כי עיקר האהבה והחמלה עליהם מצד החזיקם בתורת אלהים יתברך. ומצווה להקדים הלואת ישראל בחנם מהלואת הגוי ברבית.

ואסור לישראל להלוות להם ברבית קצוצה [שקבעו וקצצו דמיה מראש, דהיינו רבית של ימינו] אלא בכדי חייו כדי שלא יהא רגיל עמו מיד וילמוד ממעשיו [אבל אבק ריבית מותר] ותלמיד חכם מותר להלוותו בכל מה שירצה שאין חשש עליו שילמוד ממעשיו כי החכמה תעוז לחכם ותשמרנו עליו.


ועיין פפ~280 והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה (דברים כח:יב). ושם בפועל וכאן להלכה.
ויקרא כה:לג - מצוה שמ"ג: שלא להלוות ברבית לישראל

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

המשבר של מטבעות הכסף ותחילת עידן שטרות בנקאיות 1750

המשבר בסחר עם סין

אדם סמית 1723 עד 1790 פילוסוף וכלכלן סקוטי

אבי הכלכלה המודרנית מתמנה פרופסור בגלזגו

תחילת עידן הבנקאות

רוייאל אסצ'יינג של לומדון 1565 coffee houses of londong

Adam Smith

Joseph Massie

Mirabeau

Currency Act of 1751, 1763


Here is a partial list of Jewish bankers and the dates when they were founded: 1750 N.M. Bamberger, Berlin; 1764 Gebrueder Veit, Berlin; 1795 Joseph Mendelshn Berlin; 1798 M.M. Warburg, Hamburg; 1803 S. Bleichroder, Berlin; 1811 Leopold Seligman, Cologne; 1815 A.S. Goldshmidt, Coblenz.

As Germany was unified into an empire in 1871, the need for large scale loans grew. Kaiser Wilhelm and Count Bismarck founded their administration almost entirely on the financial help rendered by their Jewish banker, Bleichroeder.

In 1856, when the Russian Czar needed a large loan, Jewish bankers helped him out without regard to the oppression which their Jewish brethren suffered under him. Only one Jewish banker, Jacob I. Schiff -- whose descendents founded the American private bank Kuh, Loeb & Co. -- refused to lend his money to a Russian czar!

כליל תפארת

1,751 לא תשיך לאחיך נשך

ויש להבין דברי פרשתנו ובאשר נאמר לקמן: (1856) "והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה" (שם כח, יג) וכן בהמשך "הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב" (שם כח, מד). כי כאן ידון בעניין ההלוואה בכללותה ותחל הכלכלה המודרנית כמפורש לעייל. אך לקמן ידון בדברים בהתגשמותם בפועל. עיין פפ~280

וכן מציאנו שבשנות 1,850 החלו מבני עמינו לפעול בכול תפוצות תבל כבנקאים אשר ענף פעילותם ואוצרות פרי ידיהם עוד מרחיקות לכן וידועים לכל עוד בימינו אנו.

לא תשיך לאחיך נשך כסף: ולמה נקרא שמו נשך – מפני שהוא כנושף, שמצער חברו ואורל בשרו.." רמב"ם הלכות מלווה ולווה (ד, א). כדרך שאסור לנותן להלוות בריבית, כך אסור ללוקח ללוות בריבית: שנאמר "לא תשיך לאחיך" (דברים כג, כ) - מפי השמועה למדו שזו אזהרה ללווה, כלומר לא תינשך לאחיך. (שם, שם ב')

הורו מקצת הגאונים, שהלווה שמחל למלווה בריבית שלקח ממנו, או שעתיד ליקח--אף על פי שקנו מידו שמחל או נתן מתנה, אינו מועיל כלום: שכל ריבית שבעולם מחילה היא; אבל התורה לא מחלה, ואסרה מחילה זו. ולפיכך אין המחילה מועלת בריבית, אפילו בריבית של דבריהם.

ייראה לי, שאין הוראה זו נכונה; אלא מאחר שאומרים למלווה, החזר לו, וידע הלווה שדבר איסור עשה, ושיש לו ליטול ממנו--אם רצה למחול, מוחל כדרך שמוחל הגזל. ובפירוש אמרו חכמים שהגזלנין ומלווי בריבית שהחזירו--אין מקבלין מהן, מכלל שהמחילה להם מועלת.

הגוי וגר תושב, לווין מהן ומלווין אותן בריבית: שנאמר "לא תשיך לאחיך" (דברים כג,כ)--"לאחיך" אסור, ולשאר העולם מותר. ומצות עשה להשיך לגוי, שנאמר "לנוכרי תשיך" (דברים כג,כא)--מפי השמועה למדו, שזו מצות עשה; וזה הוא דין תורה.

אסרו חכמים שיהיה ישראל מלווה את הגוי בריבית קצוצה, אלא בכדי חייו. גזרו שמא ילמוד ממעשיו, ברוב ישיבתו עימו; לפיכך מותר ללוות מן הגוי בריבית, שהרי הוא בורח מלפניו, ואינו רגיל אצלו. ותלמיד חכמים, שאינו בא ללמוד ממעשיו, מותר להלוות לגוי בריבית, אפילו להרוויח. וכל אבק ריבית עם הגויים, מותרת לכול.

ישראל שלווה מעות מן הגוי בריבית, וביקש להחזירם לו--מצאו ישראל אחר, ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לגוי--הרי זו ריבית קצוצה, אפילו העמידו אצל הגוי: עד שייטול הגוי מעותיו, ויחזור וייתנם ביד ישראל האחר.

אסור לישראל לתלות מעותיו ביד גוי, כדי להלוות אותן לישראל בריבית. וגוי שהלווה את ישראל בריבית, אסור לישראל אחר להיות לו ערב, שכיון שדיניהם שתובע הערב תחילה, נמצא הערב תובע את ישראל בריבית שהערב חייב בה לגוי; לפיכך אם קיבל עליו הגוי שלא יתבע את הערב תחילה, הרי זה מותר.

ישראל שלווה מעות מן הגוי בריבית, וזקפן עליו במלווה, ונתגייר--אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלווה--גובה את הקרן, ואת הריבית; ואם משנתגייר זקפן--גובה את הקרן, ואינו גובה את הריבית.

אבל גוי שלווה מישראל בריבית, וזקף עליו את הריבית במלווה--אף על פי שזקפן עליו אחר שנתגייר, גובה את הקרן ואת הריבית, שלא יאמרו בשביל מעותיו, נתגייר זה; וגובה הישראלי ממנו אחר שנתגייר, כל מעות הריבית שנתחייב בהן כשהיה גוי.

מצוה להקדים הלוואת ישראל בחינם, להלוואת גוי בריבית. [ח] ואסור לאדם שייתן מעותיו קרוב לשכר ורחוק להפסד, שזה אבק ריבית הוא; והעושה כן רשע. ואם נתן, חולקין בשכר ובהפסד כדין העסק. והנותן מעותיו קרוב להפסד ורחוק לשכר, הרי זה חסיד.

מי שלווה מחברו, ולא היה רגיל מקודם להקדים לו שלום--אסור להקדים לו שלום; ואין צריך לומר שיקלסו בדברים, או ישכים לפתחו: שנאמר "נשך, כל דבר" (דברים כג,כ), אפילו דברים אסורים. וכן אסור לו ללמד את המלווה מקרא או תלמוד, כל זמן שמעותיו בידו, אם לא היה רגיל בזה מקודם: שנאמר "נשך, כל דבר".

יש דברים שהן כמו ריבית, ומותרין. כיצד: לוקח אדם שטרותיו של חברו ומלוותו של חברו בפחות, ואינו חושש; ומותר לאדם ליתן לחברו דינר, כדי שילווה לפלוני מאה דינרין: שלא אסרה תורה, אלא ריבית הבאה מן הלווה למלווה. וכן אומר אדם לחברו, הא לך דינר זה ואמור לפלוני שילווני, שלא נתן לו אלא שכר אמירה.

אסור להשכיר את הדינרין, שאין זה דומה למשכיר את הכלי: שהכלי חוזר בעצמו; וזה מוציא אלו ומביא דינרין אחרות, ונמצא זה אבק ריבית. וכן ויקרא (כה, לו-לז) "אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך. את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך." (3,503, 258- למניינם).

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: מצוה תקעב. סמ"ג לאוין קצב. מקורות: ב"מ עה. יו"ד סימן קס.
  2. מוני המצוות:מצוה תקעג. ורמב"ן משיג