פס 276.1 ~ כי תבנה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,473 עד 5,472 לבריאה | 1,711עד 1,712 למניינם 


   ח כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ. ט לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם.

דברים כב:ח - ט

הפסוקים והמצוות

דיני נזיקין:

לעשות מעקה[1]: וזאת להסיר המכשולים והנגפים מכל משכנותינו שנאמר ועשית מעקה לגגך. והענין הוא שנבנה קיר סביב הגגות וסביב הבורות והשיחין ודומיהן כדי שלא תכשל בריה ליפול בהם או מהם, ובכלל מצוה זו לבנות ולתקן כל כותל וכל גדר שיהיה קרוב לבו תקלה ממנו. והרבה דברים אסרו זכרונם לברכה כדי להשמר מן הנזקים ומן המקרים הרעים שאין ראוי לו לאדם שיש בו דעה לסכן בנפשו ועל כן ראוי שיתן לבו לכל הדברים שאפשר להגיע לו נזק בהם, או לאחרים. שלא להניח מכשול בביתו[2]: והמוקשים בארצותינו ובבתינו כדי שלא ימותו ולא יזוקו בם בני אדם שנאמר: ולא תשים דמים בביתך.


איסור כלאי הכרם:

שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם בארץ ישראל[3] שנאמר: לא תזרע כרמך כלאים. שלא לאכול מכלאי הכרם בארץ ישראל שנאמר: פן תקדש המלאה ‏[4][5] הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם


המסר המרומז:

מאורעות השנים:

אדריכלות ג'ורג'יאנית:

ארמון המושל בוויליאמסבורג- דוגמה לסגנון ג'ורג'יאני קולוניאלי

אדריכלות ג'ורג'יאנית היא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בארצות דוברות אנגלית בין השנים 1720 - 1840. הסגנון הג'ורג'יאני קיבל את שמו בהתאם לשמם של ארבעת המלכים מבית הנובר ששלטו בתקופה זו בממלכת בריטניה הגדולה: ג'ורג' הראשון, ג'ורג' השני, ג'ורג' השלישי וג'ורג' הרביעי.

במקומות בהם בוצעו תוספות בנייה על בסיס מבנים ישנים יותר, הושמו דגש והקפדה יתרה על הבנייה בסגנון הג'ורג'יאני בחזית המבנים הפונה לרחוב. תכנון המבנים הג'ורג'יאנים היה בהתאם לסדר הקלאסי, ונעשה שימוש בתוספות ובאלמנטים של בנייה בהשראת יוון העתיקה ורומא העתיקה. חומרי הבניין היו בעיקר לבנים ואבן טבעית בצבעי אדום צהבהב או לבן.

'התפתחות: האדריכלות הג'ורג'יאנית היא המשך לבנייה בסגנון הבארוק האנגלי, שאחד מאדריכליה המפורסמים היה כריסטופר רן. השינוי הסגנוני בא לידי ביטוי בהגדלת ההשפעה של האדריכלות הפלדיאנית, ביחד עם השפעות של סגנון התחייה הגותית ושינוזרי. החל מאמצע המאה ה-18 חלה עלייה בדומיננטיות של האדריכלות הנאו-קלאסית, בעיקר כתוצאה מבנייה בסגנון התחייה היוונית.

הבנייה בסגנון הג'ורג'יאני הייתה נפוצה גם בקולוניות הבריטיות שמעבר לים. במקומות רבים נבנה הסגנון בהתאמה לזמינות החומרים המקומיים, ובאופן זה הוקמו מבנים ג'ורג'יאניים מעץ טבעי ולוחות עץ מעובד. בניגוד לאדריכלות הבארוק, שהייתה רלוונטית בעיקר למבני פאר כגון כנסיות וארמונות, הסגנון הג'ורג'יאני היה נפוץ גם בקרב המעמד הבינוני במושבות, תוך יישום עקרון הבנייה הוורנקולרית.

החל מ-1840 חלה ירידה במעמדו של הסגנון הג'ורג'יאני באירופה, הוא הוחלף בהדרגה על ידי סגנון התחייה הגותית. בארצות הברית הוא היה אחד ממאפייני הקולוניאליזם, ולפיכך חל פיחות במעמדו גם שם. בקנדה ובמדינות חבר העמים הבריטי היה הסגנון הג'ורג'יאני אות נאמנות לממלכה המאוחדת ולמורשתה, והיה הסגנון הדומיננטי במאה ה-19. בעשורים הראשונים של המאה ה-20 הפך הסגנון לדומיננטי פעם נוספת, וכונה "התחייה הקולוניאלית" או "הסגנון הנאו-ג'ורג'יאני". כיום הסגנון מבוקש בעיקר בקרב לקוחות פרטיים באחוזות כפריות.

מעקה לגגך Building parapets

מעקה סביב בניין מודרני בניו יורק.
מעקה מקושט באנגליה.

בשנים אילו במקביל לשינוי בתכנון האדריכלי, בלונדון בשל הצפיפות והחשש לשריפות ענק עבור כי נעשה שימוש רב בבנייה מעץ החלו לדון בחוקים - תקנות, אשר יהוו כעוגן להרחקת הסכנה לשריפה שיוצאת מידי שליטה. עקב דיונים חוקק חוק תקנות הבנייה של 1707. בין הייתר בתקנות הבנייה של 1707 נאסר השימוש בעץ שיכפוף מעל גבול הקירות החיצוניות של המבנה במרכז העיר לונדון וכן ווסמינסטר עבור כי אילו מהווים סכנה לישרפות. החוק דרש 18 אינש [inch] של מעקה ושהגג יסוג משם לאחור. חוק זה המשיך לאורך התקופה הגרגוריאנית אשר נתן נתן אופיינים של גגות שטוחים. בנוסף לנאמר הייתה תופעה לבנות מעקה לגשרים באשר הסכנה ליפול מהם. .

כליל תפארת:

כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשיך דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו:

ועיין לעיל פפ 274.3 דב' כ:ה מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו [1665 - 1666] ושנה זו מקבילה לשריפה הגדולה של לנודון.



לא תזרע כרמך כלאים

הרי לנו:

הערות שוליים:

הערות שוליים

  1. מוני המצוות: סה"מ מצווה תקמ"ו, סמ"ג עשין עט, סמ"ק סימן קנב. מקורות: חולין קלו. יומא יא. סוכה ג. ב"ק טו, נא. חו"מ סימן תקכו.
  2. מוני המצווה: סה"מ מצווה תקמ"ז. סמ"ג לאוין קפז. סמ"ק סימן קנב. מקורות: חולין קלו. יומא יא. סוכה ג. ב"ק טו, נא. חו"מ סימן תקכו
  3. מוני המצוות: סה"מ מצוה תקמ"ח, סמ"ג לאוין קמה, סמ"ק סימן קסח. מקורות: מסכת כלאים. פסחים כד. יו"ד סימן רצו
  4. מוני הצוות: סה"מ מצוה תקמ"ט. סמ"ג לאוין רפ. סמ"ק סימן ריו. מקורות: מכות: מסכת כלאים. פסחים כד. יו"ד סימן רצו.
  5. ולפי יראים יכלול בזה הדיבור איסור הנאה מכלאי הכרם