פס 276.28 ~ לא יומתו אבות

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,535 לבריאה | 1,774עד 1,775 למניינם 


   טז לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ.

דברים כד:טז

הפסוקים והמצוות

איסור עדות קרובים

  • מצווה תקפט: שלא יעיד קרוב. שנאמר: לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. ‏[1]
שנמנענו מלקבל עדות הקרובים (אב ובן), והוא הדין בקרובים אחרים והזכיר בנים ואבות על דרך משל שהן אוהבין מאד זה את זה, ואמר שגם אלו אינם נאמנים זה על זה לחיוב ואין צריך לומר (לפטור) לקרובים (בני דודים, דוד ואחיין...). ומשרשי המצוה לפי שעיקר עניני בני אדם תלויין בעדות אנשים ועל כן רצה המקום להרחיק ממנו לבלתי עשות דין בין בני אדם רק בעדות חזק אמתי נקי מכל חשד. ומהיות הקרובים שוכנים תמיד זה אצל זה ישיבתם וקימתם יחד אי אפשר להן להנצל שלא יתקוטטו זה עם זה לפעמים, ואילו יאמינו בעדותן זה על זה אולי בכעסם תמיד אלו עם אלו תעלה חמתם לפי שעה ויבואו לפני הדיין ויחייבו את ראשם למלך, וכשוך החמה כמעט שיחנוק עצמו הקרוב מדאגתו על קרובו ועל מעשהו.
ומן התורה אין קרובים פסולים אלא ממשפחת אב בלבד. ומדבריהם שאר הקרובים מן האם וכן הקרובים מצד אישות כולן פסולין מדרבנן.


המסר המרומז:

מאורעות השנים:

כליל תפארת:

לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות:

איש בחטאו יומתו:


הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: סה"מ ל"ת רפז. סמ"ג לאוין רטו. סמ"ק סי' רלד. מקורות: ב"ק קכח. סנדרין כז. חו"מ סי' לג.