פס 276.30 ~ כי תקצר קצרך

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,538 לבריאה | 1,777עד 1,778 למניינם 


   יט כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

דברים כד:יט

הפסוקים והמצוות

שלא ליקח העומר מן השכחה אלא להניח בשדה:

להניח עומרי השכחה[1] שנאמר: ושכחת עומר בשדה. שלא ליקח עומר בשכחה מהתבואה[2] שנאמר: לא תשוב לקחתו, לא תפאר אחריך.

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

5538 - עלייה המונית של חסידי הבעש״ט ברשות ר׳ מנחם מנדל מוויטבסק וייסוד קופת מעות ארץ הקודש ברשוטת ר׳ שניאור זלמן מלאדי:

מובא שהפסוק (דברים כד:יט) ״כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.״ הוא הפסוק 5538 מתחילת התורה. ובשנת 5538 לבריאת העולם, כנגד 1777 למניינם, לאחר עליית החסידים הגדולה של תלמידי הבעל שם טוב, שהחלה בשנת 1747, עלייה של 300 חסידים בהנהגת רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק תלמידיו של המגיד ממזריטש ממשיכו של הבעש”ט, רובם התיישבו בגליל והיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן. רוב רובם של העולים בעלייה זו לא היו חסידים, אלא כאלו שהצטרפו לקבוצה החסידית בדרך לארץ. בזכות עלייה זו והתשתית שיצרה חוזקו קהילות יהודיות שונות בארץ והתחזקו קשרים בין יהודי אשכנז החסידים לבין חכמי הנסתר תלמידי קבלת האר"י הספרדיים. זמן קצר לאחר העלייה נוסדה קופת מעות ארץ הקודש על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק. בראשות המגבית בחו"ל עמד רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב”ד. קופת מעות ארץ הקודש היה מנגנון איסוף מעות ארץ ישראל מאת האשכנזים בארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה למען היישוב האשכנזי בארץ ישראל שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים. לא ארכו ימים ובשנת 1788 נוסד כולל חב״ד והוא הארגון הצדקה היהודי הוותיק ביותר שקיים היום.

כליל תפארת:

כי תקצר קצירך בשדך:

ושכחת עמר בשדה:

לא תשוב לקחתו לא תפאר אחריך:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: סה"מ מצווה תקצ"ב. סמ"ג עשין קנח. מקורות: פאה פ"ו. ב"מ יא. יו"ד סי' שלא.
  2. מוני המצוות: סה"מ מצווה תקצ"ג, סמ"ג לאוין רפח, מקורות: פאה פ"ו ב"מ יא. יו"ד סי' שלא.