פס 276.33 ~ כי ישבו אחים

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,546 עד 5,551 לבריאה | 1,785 עד 1,791 למניינם 


   ה כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. ו וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. ז וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵין יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי. ח וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. י וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל.

דברים כה:ה - י

הפסוקים והמצוות

מצוות יבום וחליצה:

שלא תנשא היבמה לאחר חוץ מיבמה. שנאמר: לא תהיה אשת המת החוצה. ‏[1] ליבם אשת אח שנאמר:יבמה יבוא עליה. ‏[2] לחלוץ ליבם שנאמר:וחלצה נעלו מעל רגלו. ‏[3] שלא יבוא היבם על יבמתו אחרי שחלץ לה שנאמר: ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה. ‏[4]

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

האוהל שנבנה על קברו של רבי אלימלך בליז'נסק

5546 - פטירת רבנו בעל ה׳נעם אלימלך׳ מליז'נסק, כנגד: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם":

שהפסוק (דברים כה:ה) "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם" הוא הפסוק 5546 מתחילת התורה, ובשנת 5546 לבריאת העולם נפטר רבנו ה׳נעם אלימלך׳ זצ״ל כשאחיו רבי זושא (רבי משולם זוסיא מאניפולי) זצ״ל עוד היה חי, ושניהם היו מפרסמים כאחים צדיקים מגדולי הדור. וכן "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם", בגימטריא ׳זישא מאניפולי ואלימלך מליז׳נסק׳. וכן ״כי ישבו אחים יחדיו״ בגימטריא זושא אלימלך״.

ואע"פ שלא ישבו יחדיו שהרי שולחו על ידי רבם למסעי גלות עבור כי ברוחניות היו יחדיו ומאחודים בעבודת ה' יתברך. עוד: כי ישבו אחים יחדיו: זושא + אלימלך = 314 + 131 = 445 = כי ישבו אחים יחדיו. עוד: כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם = 979 + 23 אותיות = 2002 ומספר זה שווה לספרים עליהם יזכרו, נועם אלימלך + מנרת זהב = 2001 פלוס משלים 2002

האמו"ר רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק (5477 עד 5547 1787 למניינם) דור השלישי לחסידות, מחבר הספר נועם אלימלך. בחצרות החסידיות מקפידים לכנותו בתואר הרבי רבי אלימלך. נחשב אחד מגדולי מבססי החסידות בפולין, עד כדי השוואתו לבעש"ט.‏[5] רבי אלימלך נולד בטיקטין שבגליציה למירל (מיריש) ורבי אליעזר ליפא ליפמן, למשפחה בת ששה ילדים, שהגדול שבהם הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע יותר בשם ר' זושא.

עוד בצעירותו למד קבלה לפי שיטת האר"י, ובשלב מסוים הצטרף לאחיו רבי זושא מאניפולי ללימודים בעיר רובנה אצל המגיד ממזריטש. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. על מסעות אלו נוצר סוגה ספרותית חסידית המכונה האחים הקדושים. נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש ברבנות בנו רבי אלעזר.

חיבורו נועם אלימלך היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. בהסכמות לספרו שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה הרעיפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.

על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות: רבי אלימלך נפטר בכ"א אדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל. בכתובת על המצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אלא נכתב נפטר בכ"א אדר שנת תנצבה; בגימטריה, ל-תקמ"ז [שנת פטירתו] = 547 = תנצב"ה ערך מספרי זהה.

כשהגיעה שעתו של הרבי רבי אלימלך להיפטר מן העולם סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני: לחוזה מלובלין ממנו ביקש לחנוך את אחיינו צבי אלימלך שפירא מדינוב נתן את כוחו הרוחני של מאור עיניו. מגיד מקוז'ניץ נתן את כוחו הרוחני שבלב. לרבי מנדיל מפרוסטיק (מרימנוב) נתן את כוח הנשמה שבמוחו. לרבי מאפטא נתן את כחו שבפיו.

עוד הבטיח רבי אלימלך כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.

ציונו של ה"נועם אלימלך"

מתלמידיו: בנו, רבי אלעזר וייסבלום, החוזה מלובלין, קלונימוס קלמן הלוי מקרקא - ה"מאור ושמש", המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי אברהם יהושע השל מאפטא

חיבוריו: נועם אלימלך (דפוס ראשון לבוב תקמ"ח) - המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות.

  • חיבור קטן הנקרא ביידיש "צעטל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.

תפילת רבי אלימלך: רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילת רבי אלימלך. בשם 'אדרבה': אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ (השיר ביוטיוב [1])

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: סה"מ מצווה תקצ"ז. סמ"ג לאוין פג. סמ"ק סי' קפח. מקורות: יבמות יג, צג. אה"ע סי' קנג
  2. מוני המצוות: סה"מ מצווה תקצ"ח
  3. מוני המצוות: סה"מ מצווה תקצ"ח. סמ"ג עשין נב. סמ"ק סי' קפה. מקורות: יבמות כד, ופי' יב. אה"ע סי' קסה, קסו.
  4. מוני המצוות: רמב"ן, יראים, זהר הרקיע
  5. ספר מאור ושמש