פרשה פתוחה 101 ~ ויאמר משה אל ב"י ראו קרא ה' בשם בצלאל

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,559 - 2,571 לבריאה | 1,202 - 1,189 לפני מניינם 


ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. לא וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לב וְלַחְשֹׁב מַחַשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. לג וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. לד וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן. לה מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת.א וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. ב וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. ג וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. ד וַיָּבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים. ה וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. ו וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא. ז וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר.    ח וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם. ט אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת. י וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת. יא וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית. יב חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת. יג וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד.

שמות לה:ל - לו:יג

המסר המרומז

מוסרי הנפש על קידוש ה' זוכים להנהגת עם ישראל

הפסוקים והמצוות

לא נמנו מצוות בפרשה

מאורעות השנים

2559 - השלמת משכן שילה על ידי בצלאל, כנגד: "רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה":

שבשנים אילו מלאכת המשכן בשילה. ובצלאל נולד בשנת 2436 ובן 13 בשנת 2449 היה בעת מלאכת המשכן במדבר‏[18]. נמצא בצלאל בן 123 בשנה שכנגד הפסוק "ראו קרא ה' בשל בצלאל". ֿ המחצית השנייה של שנות שפיטת עתניאל בן קנז לדעת י"א

עתניאל בן קנז שפט מ' שנה, ב'תקט"ז עד ב'תקנ"ו (וי"א ב'תקל"ג עד ב'תקע"ג, עי' פפ~98 ובהערה שם). עתניאל היה אחיו הקטן של כלב וגם חתנו, כי נשא את עכסה בתו, ונמצא עתניאל גיסו ודודו של חור, בנו של כלב ‏[1] וזקנו של בצלאל בונה המשכן. ואחרי מות עתניאל בב'תקנ"ו (ב'תקע"ג לדעת י"א) החל לשפוט את ישראל תלמידו אהוד בן גרא, בן שבט בנימין. כפי שראינו בפר' הקודמות, מעשה פילגש בגבעה הביא למיתת רוב שבט בנימין, ואח"כ עשו שבט בנימין תשובה והשלימו עמם ישראל, ואשר על כן הסכימו לשים עליהם למנהיג את אהוד בן גרא משבט זה. ובשנים אלו הולך ונשלם כינון משכן שילה, כמבואר בפר' הקודמת. וכן מוצאים אנו בשנים אלו את זכותה של מרים וייחוס המנהיגים אליה ‏[2].

תחילת ימי אהוד בן גרא

אהוד הורג את עגלון, צוייר ע"י פורד מדוקס בראון

כליל תפארת

ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה:

לדעת הכלי יקר ‏[3] שם "אוּרי" על שם שהיה אור לתורה. והמשכן, אשר נבנה בזכות בצלאל בן אורי ועל ידו, הוא המשך לאור התורה אשר שופע על ישראל בעת ההיא בזכות שבט יהודה ‏[4], שבצלאל ממנו. ומשכן שילה אשר בשנים אלו יעמוד בזכות בצלאל בן אורי, אשר הקים את המשכן במדבר. וראה להלן כי אפשר שבצלאל בן אורי הוא אשר הקים את משכן שילה. ואפילו אם לאו, זכות הקדושה וההשראה אשר במלאכת המשכן לעולם תעמוד בזכות בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. ובשמות רבה ‏[5] איתא: "דבר אחר, 'ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור', מה ראה להזכיר כאן חור? אלא בשעה שביקשו ישראל לעבוד עבודת כוכבים נתן נפשו על הקב"ה ולא הניחן, עמדו והרגוהו. אמר לו הקב"ה: חייך שאני פורע לך. משל למלך שמרדו עליו לגיונותיו, עמד שר הצבא שלו ונלחם עמהם, אמר להם: על המלך אתם מורדים? עמדו והרגו אותו. אמר המלך: אילו ממון נתן לי - לא הייתי צריך לפרוע לו?! על אחת כמה וכמה שנפשו נתן עלי, מה אני עושה לו? אלא כל בנים שיצאו ממנו אני מעמידם דוכסים ואפרכים. כך בשעה שעשו ישראל העגל עמד חור ונתן נפשו על הקב"ה. אמר לו: חייך, כל בנים היוצאים ממך אני מגדלם שם טוב בעולם, שנאמר 'ראו קרא ה' בשם בצלאל... וימלא אותו רוח אלהים' ". משמע מכל זה כי זכה בצלאל בן אורי שתהא מלאכת המשכן על ידו על כי מסר זקנו חור נפשו על תיקון חטא ע"ז, וזה עיקר המשכן. וכאן בשנים אלו, באשר יקום משכן שילה, ייזכר שמו לטוב. ועתניאל בן קנז - שעיקר כינון משכן שילה היה בימיו (עי' פר' קודמת) - ייחשב כחור, כי אף הוא מסר נפשו באמונה להשי"ת, באשר האמין בה' בקפצו לים סוף והשריש את כוח האמונה בעם. והנה חור היה כאמור בן אחיו וגיסו של עתניאל בן קנז. ועל שם שבירך ה' את משפחת כלב, שגם בנו חור מסר עצמו על קידוש ה', וכן הוא עצמו בעמדו נגד שאר המרגלים וכל ישראל, זכו שמשפחתם המשיכה להקים מנהיגים יראי ה' לעם ישראל. ועל בצלאל נאמר "וימלא אֹתו רוח אלהים", וכן אתה מוצא בעתניאל "ותהי עליו רוח ה' " ‏[6]. ורמז לדבר: "חור" אותיות "רוח".

וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת:

על "רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת" עומד המשכן, כדאיתא בשמות רבה (מח ג-ד): "...ולא זה [=בצלאל] בלבד, אלא כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן בו הקב"ה חכמה ובינה ודעת, שנאמר 'ויעשו כל חכם לב' ‏[7]. ולא בבני אדם אלא אפילו בבהמה ובחיה שנאמר 'חכמה ותבונה בָּהֵמָּה' ‏[8] - 'בְּהֵמָה' כתיב, שנתנה חכמה באדם ובבהמה. ולא נתפרסם מכלם אלא בצלאל, הוי 'קרא ה' בשם בצלאל'. ...ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת? בזכות מרים [שהייתה אשת כלב ואמו של חור אבי בצלאל], שנאמר 'ויעש להם בתים' ‏[9], ומה היו הבתים? בית הכהונה ובית המלכות. יוכבד נטלה כהונה ומלכות... ומרים נטלה חכמה, שהעמידה בצלאל, ויצא ממנו דוד שהיה מלך שנאמר 'ותלד לו (אפרת) את חור' ‏[10] וכתיב 'ודוד בן איש אפרתי' ‏[11] - שבא מן מרים, שנקראת אפרת. בג' דברים הללו נברא העולם, שנאמר 'ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו' ‏[12]. ובג' דברים הללו נעשה המשכן שנאמר 'ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת'. ובג' דברים הללו נבנה בית המקדש שנאמר 'בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי וגו' וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת' ‏[13]. וכן כשיעמוד הקב"ה לבנותו לעתיד לבא, בג' דברים הללו נבנה, שנאמר 'בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן' ‏[14], וכתיב 'ובדעת חדרים ימלאו' ‏[15]. ד"א 'ואמלא אותו' כל החכמה הזה מנין? מן הקב"ה, 'רוח אלהים'. וכן אתה מוצא ביהושע שהוא בא מיוסף, ומה כתיב בו 'ויהושע בן נון מלא רוח חכמה' ‏[16]. וכן אתה מוצא בעתניאל בן קנז שבא מיהודה מה כתיב בו 'ותהי עליו רוח ה' ' ‏[17]". ובשנים אלו, עת השלמת משכן שילה, עמדה לישראל "רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת" אשר שרתה על בצלאל בשעת הקמת המשכן במדבר, וממנה יונק משכן שילה. וכן נאה פר' זו לתקופת עתניאל בן קנז, אשר בזמנו נשלמת עבודת כינון משכן שילה כמבואר בפר' הקודמת, ואשר חידש את ההלכות שנשתכחו בחכמה בינה ודעת. ולענ"ד יש מקום לומר כי אלו הן אף שנות בצלאל. כי בצלאל נולד ב'תל"ו, ובן י"ג היה כשעשה המשכן ‏[18]. נמצא בצלאל בן 76 בשעת הקמת משכן שילה (2,512), וייתכן מאוד שהשתתף בבניינו. ובראשית שנות פרשתנו יהיה בן 123, ובסופה בן 135, וא"כ אפשר שעדיין חי בתקופה זו.

הרי לנו

קדושה והשראת שכינה בבניין המשכן היא אשר עומדת לבני ישראל בכינון משכן שילה. וכן בצלאל בן אורי אשר בנה את המשכן במדבר, זכותו (ואולי הוא עצמו) אשר יעמדו לבני ישראל בעת ייסוד משכן שילה.

הערות שוליים:

  1. דה"א ב', נ
  2. ראה פפ~86
  3. בפרשתנו, שמות ל"ה, ל, הובאו דבריו לעיל פפ~92
  4. וראה לעיל פפ~86
  5. מח ג
  6. שופטים ג', י
  7. שמות ל"ו, ח
  8. שם, א
  9. שם א', כא
  10. דה"א ב', יט
  11. שמ"א י"ז, יב
  12. משלי ג', יט-כ
  13. מל"א ז', יד
  14. משלי כ"ד, ג
  15. שם, ד
  16. דברים ל"ד, ט
  17. שופטים ג', י
  18. ראה סנהדרין סט ע"ב