פרשה פתוחה 121 ~ ואם כבש יביא קרבנו

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,825 – 2,828 לבריאה | 936 - 932 לפני מניינם 


לב וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה.לג וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה.לד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.לה וְאֶת כָּל חֶלְבָּה יָסִיר כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ.

ויקרא ד: לב - לה

הפסוקים והמצוות:

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

"ואם כבש קרבנו" מכוון גם על "קורבן נזיר" הבאה אף היא מהכבשים, ומרמז על שמשון הגיבור שהיה נזיר עולם

מאורעות השנים

שמשון ממוטט את מקדש דגון על כל החוגגים, גוסטב דורה

סוף שנותיו של שמשון הגיבור - ב'תתי"א - ל"א

בתקופה המקבילה לפרשתינו, הפלשתים שיעבדו את ישראל, ושמשון נשלח להושיעם כנאמר ‏[1] "ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויתנם ה' ביד פלשתים ארבעים שנה ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה... ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלקים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים... ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל ". שמשון שפט משנת ב'תתי"א ועד לשנת ב'תתל"א ‏[2]. כידוע מת שמשון על ידי הפלת העמודים בבית שהתקבצו עליו הפלשתים, ונמצא שסוף שנותיו היו חלק מעיקר שנות שפיטתו ומלחמתו בשנים אלו.

לקראת סוף שנות משכן שילה

כליל תפארת

ואם כבש יביא קרבנו לחטאת:

גם הנזיר מביא את קרבנו מהכבשים לחטאת, כמו שנאמר "וזאת תורת הנזיר, ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו (את עיקר קרבנו) ‏[3] אל פתח אהל מועד. והקריב את קרבנו לה' כבש (זכר) בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה (נקבה כמשפט חטאות) אחת בת שנתה תמימה לחטאת" ‏[4], ובזה רמז לשנות שמשון שהיה נזיר עולם כמתואר בנביא. וידועים דברי הגמרא שקרבנו של הנזיר הוא גדר חטאת ‏[5]. ודע כי עניין שמשון הוא עניין נדב בן אהרן הכהן ‏[6] וכפי שנאמר ‏[7] "וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח", "בדן" זהו שמשון, ואותיות "בדן" הם "נדב" בהיפוך, ושם כתב ששמשון היה גלגול של נדב ואביהוא, ומפני שנדב ואביהו לא לקחו נשים הוצרך שמשון לישא אשה בזויה שהייתה בת נכר, בת ערלים, ואשה זונה. ומפני שבני אהרן היו שתויי יין, שמשון עשה תיקון לזה ע"י שהיה נזיר עולם. ובספר הדורות הוסיף "שמשון... גלגול נדב בן אהרון שלא רצה ליקח אשה לכן נענש שהיה טוחן בבית נשי פלישתים".

ואם כבש. הנה מילת "כבש" בא"ת ב"ש הוא "לבש" דהיינו לבוש ‏[8]. ומרמז על שמשון שניסה להביא לבוש עיזים לאשתו ואביה מנע זאת ממנה כפי שנאמר "ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אביאה אל אשתי החדרה, ולא נתנו אביה לבוא". ‏[9]. למלבוש היהודי יש חשיבות מיוחדת כי הוא מבדילו מהגויים וכל לבושם הוא בצניעות. שמשון ניסה להביא לאשתו בגדים חדשים שיש בהם ממעלת לבוש ישראל, ועי"כ קיווה שאשתו תקבל השפעה חיובית מבגדים אלו, ואביה מנע זאת ממנו, ביודעו כי מלבושים אלו יתנו לה את השייכות והמעלה של "ישראל" וזאת לא רצה.

הפלשתים הם מבני פתרסים וכסלחים כפי שנאמר "ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים..." ‏[10] ופתרוסים וכסלוחים החליפו משכב נשותיהם ועי"ז יצאו מהם פלשתים ‏[11] וא"כ שורשם של הפלישתים בא מהפריצות ופריקת העול, הסותר את כל מהותם של ישראל שתמיד שמרו על שמם, לשונם, ולבושם, דהיינו ששמרו על מהותם שבכלל זה נישואים ביניהם בלי התבוללות (וזהו שמם), ושמירה על צניעותם (לבושם). את ההשפעות הללו של הלבוש היהודי על אשת שמשון המנוגדות כ"כ לדרכי הפלשתים רצה אביה למנוע, ואכן הוא הצליח בכך והיא נשארה נאמנה לפלישתים כנאמר שם "ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו". ועניין הלבוש בהקשר לפלישתים וב"י מוצאים אנו בזמנו של דוד "ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה.. ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת.. וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש... ‏[12]. וגוליית הוא בנה של עורפה מבני עמון אשר לא תיקנו את שורש זיווגם שלא היה בטהרה.

בפר' שמשון נאמר "וילך שמשון עזתה (כשם המקום כך הם, עזי פנים ומלאי ע"ז) וירא שם אשה זונה... וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון" שמשון העלה את הדלתוות לחברון עיר האבות כדי להתחבר ולקבל השראה מהאבות הקדושים למען יצליח ה' דרכו. והנה שמשון ממשפחת הדני משבט דן היה, ורואים אנו כאן בדומה למה שהיה בשבט בנימין לאחר מעשה פילגש בגבעה, כי השבט אשר יחטא ישנם בקרבו ענשי מעשה אשר חשים בחרפת שבטם, כך גם כאן יפה ישועת ישראל על ידי שמשון משבט דן המושיע את ישראל לאחר מעשי פסל מיכה אשר חטא בו שבט דן.

הרי לנו

שמשון נזיר עולם נשלח מנגד לפלשתים עזתה לעם עזי פנים אשר מלבושם אף הוא מצח נחושה. מלבוש ב"י הוא אשר עומד לזכות ב"י בזמן שמשון, בכול דור ודור ולעתיד לבוא.

הערות שוליים

  1. בשופטים פרק י"ג
  2. 2,831-2,811
  3. רשב"ם שם
  4. במדבר ו'
  5. ראה תענית י"א ע"א, נזיר ג' ע"א ועוד וראה מעין זה פפ~116 בעניין "ואם עז קרבנו"
  6. ספר כוונות
  7. בשמואל א' פרק י"ב
  8. בעל הטורים שם
  9. שופטים ט"ו
  10. בראשית י'-י"ד
  11. ב"ר ל"ז ה', רש"י שם, וע"ע בשפתי חכמים שם
  12. ועניין הנחשת, מצח נחושה, ועניים הקשקשים לרמוז על דגי הים שאף להם אין יחוס כל שהוא