פרשה פתוחה 132 ~ יין ושכר אל תשת

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,983 – 2,986 לבריאה | 774 - 773 לפני מניינם 


ח וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. ט יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. י וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. יא וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה.

ויקרא י:ח - יא

הפסוקים והמצוות:

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

כשבאין על ישראל פורענויות שונות, עליהן לפשפש במעשיהם, ולהתקרב לדרך הפרישות, כי הפרישות מביאה את הקדושה, המחזירה את השכינה לישראל.

מאורעות השנים

בעשא מלך ישראל

בתקופה המקבילה לפרשת "יין ושכר אל תשת" אירע מעשה מיתת ירבעם בן נבט ובנו נדב שמלכו על ישראל ‏[1]. כן בתקופה זו מתו רחבעם בן שלמה ואבים בן רחבעם שמלכו ביהודה‏[2] . על אבים נאמר שהיה שטוף בע"ז ואף רצח אחיה השילוני מתגלגל עליו ‏[3]. עוד אמרו, שחרף ברבים את ירבעם בן נבט בעת שנלחם עמו ‏[4]. מותו של אבים לאחר תקופת מלוכה קצרה היתה כעונש על חטאיו. מיתת מלכים אלו, אירע בשנים המקבילות למיתת שני בני אהרן, שמתו ע"י שנכנסו שתויי יין לאוהל מועד, וגם כנגד מאורעות אילו נאמרה פר' זו, כפי שיתבאר להלן בכליל תפארת‏[5] .

נדב בן ירבעם (2983)ובעשא בן אחיה (2988) מלכי ישראל

"ונדב בן ירבעם מלך על ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים ויעש הרע בעיני ה'... ויקשור עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ...ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו, כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני ‏[6]. על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בכעסו אשר הכעיס את ה' אלהי ישראל..." ‏[7].

כליל תפארת

יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו. דרשו חז"ל ‏[8] את סמיכות פר' אזהרת היין למיתת שני בני אהרון, לומר שנדב ואביהו היו שתויי יין בהקריבם אש זרה בקודש ‏[9], ומפני כך מתו. ולכך הזהיר הקב"ה מיד את הכהנים, שלא יכנסו שתויים לקודש, הן מפני כבוד הקודש והן מפני התקלות היכולות לבוא מכך. המעשה דשני בני אהרון אירע ביום חנוכת המשכן וכתוצאה משתיית היין באותו היום נגרמה תקלה חמורה לישראל במיתת בני אהרן, ושביתת שמחת חנוכת הבית. תקלה דומה אירעה בדורות רבים אח"כ, בעת חנוכת בית ראשון בתקופת שלמה המלך, שכתוצאה משתיית "יין" ביום חנוכת הבית, נזרעו ניצני החורבן, כמובא ‏[10] "א"ר יודן כל אותן שבע שנים שבנה שלמה בית המקדש לא שתה בהן יין, כיון שבנאו ונשא את בתיה בת פרעה, אותו הלילה שתה יין, והיו שם ב' בלוזמאות [מיני שמחה], אחת שמחה לבנין בית המקדש, ואחת שמחה לבת פרעה. אמר הקב"ה של מי אקבל של אלו או של אלו? באותה שעה עלה על דעתו להחריב את ירושלים, הה"ד ‏[11] "כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת וגו'". יין זה ששתה שלמה באותו הלילה, סימל את קלות הראש ‏[13] הכללית שהיה שרוי בו באותו העת, שכתוצאה מכך נשא גם את בת פרעה, ולא מיחה כראוי בתרבות האלילים שהביאה בת פרעה ושאר נשיו הנכריות לירושלים. קלות ראש זו (שהיין הוא הסמל המובהק שלה) הביאה כאמור לניצני חורבן הבית ביום חנוכתו. בדומה ליין שהביא למיתת נדב ואביהו ביום חנוכת המשכן וכדברי המדרש שם שהביא את שני המקרים האלו יחדיו "ר' חנינא בר פפא אמר, אמר הקב"ה בית גדול היה לי ולא החרבתיו אלא מפני היין ורבנן אמרי שני רוזנים היו לי ולא מתו אלא מפני היין דתני רבי ישמעאל לא מתו שני בניו של אהרן אלא מפני שנכנסו שתויי יין וכו' " ומהמדרש רואים אנו את הקשר הישר בין חורבן בית ראשון ושני לבין מיתת בני אהרן.

קלות ראש זו, שהביאה את שלמה לנשיאת נשים נכריות, והעלמת עין ממעשיהן הרעים, גרמה גם לקרע החמור של מלכות ישראל כפי שנאמר ‏[14] "ויאמר ה' לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך. אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה" ושם הנביא מדגיש את שם בת פרעה יתר על שאר נשיו הנכריות שהיו לשלמה כי היא הייתה החשובה והמשפיעה ביותר על הבאת תרבות הע"ז לירושלים ולשלמה עצמו. ואת בת פרעה נשא באותו הלילה ששתה יין.

מלכות ישראל נתחלקה לשנים, כשירבעם ובנו מלכו על ישראל. וכאמור, הרי שיש אומרים שירבעם הוא זה שמחה בשלמה באותו לילה כשקם בשעה הרביעית ושם ‏[15] מובא כי "אמר לו הקב"ה למה אתה מוכיחו נשיא הוא בישראל, חייך שאני מטעימך משררותו ואין אתה יכול לעמוד בה כיון שנכנס למלכות מיד ויאשם בבעל וימות", ועל מלכות יהודה מלכו רחבעם ואביה בנו. רואים אנו שהיין הזה שהוא סמל ה"קלות ראש" גרם למיתת בני אהרון, להשבתת שמחת חנוכת האוהל מועד, וניצני חורבן הבית הראשון. ובתקופה המקבילה למיתת בני אהרון התקיים בפועל קלקול היין שהביא לפילוג מלכות ישראל בשני ירבעם בן נבט ורחבעם בן שלמה ובניהם (המקבילים לבני אהרון) שקבעו והשרישו את חלוקת מלכות ישראל לשניים‏[16] .

הרי לנו

כי היין המסמל את מידת קלות הראש וזו גורמת לישראל אסונות כבדים, הן על בעלי הדבר עצמם, והן על הכלל כולו. והדרך להתרחק ממידת קלות הראש היא ע"י מידת הפרישות, המעלה את האדם עד לדרגת הקדושה.

הערות שוליים

  1. תולדותיו של ירבעם כתובים בספר מלכים א פרק יא ואילך, ובדברי הימים ב י-יג.
  2. ראה במאורעות השנים שבפר' הקודמת
  3. מדרש אגדה במדבר ל' ט"ו
  4. ירושלמי יבמות ט"ז ה"ג
  5. וראה עוד פפ~191.
  6. "וה' אמר אל אחיהו.. לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו. המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי ה' דבר.." (מלכים א' י"ד, ה')
  7. מלכים א' פט"ו
  8. בויקרא רבה (י"ב א')
  9. ופירש שם הרמב"ן שלא נענשו ישירות על כך שהיו שתויי יין כי עדיין לא נצטוו על כך אולם עקב שתיית היין טעו בהקרבת אש זרה. וכן לפי השנים רואים אנו כי פסוקים אילו הם מיד לאחר שנות פילוג המלוכה ודבר עמוק הוא מאד.
  10. במד"ר ויקרא י"ב ה'
  11. ירמיה ל"ב
  12. הושע ג'
  13. וכמו שאנו מוצאים שם שיין זה והילולת בת פרעה באותו הלילה, גרמו ג"כ ששלמה איחר קום, דבר שהביא לעיכוב הקרבת התמיד באותו היום, כמובא במדרש שם "אמר רבי חוניא פ' מיני ריקודין רקדה בת פרעה באותה הלילה והיה שלמה ישן עד ד' שעות ביום ומפתחות של בית המקדש נתונות תחת ראשו הדא הוא דתנן על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות נכנסה אמו והוכיחתו וי"א ירבעם בן נבט נכנס והוכיחו ויכול היה רבי חגי בשם רבי יצחק עמד וכנס אלף מתוך שבטו ונכנס והוכיחו הה"ד ‏[12] "כדבר אפרים רתת" כדבר ירבעם ריתותו של שלמה".
  14. במלכים א' פרק י"א
  15. מד"ר שמיני י"ב ד'
  16. וראה עוד בספורנו פפ~191 פרשת נזיר.