פרשה פתוחה 176 ~ אלה הפקודים

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3,646 – 3,649 לבריאה | 115 - 111 לפני מניינם 


מד אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ אִישׁ אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָיו הָיוּ. מה וַיִּהְיוּ כָּל פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. מו וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. מז וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם.

במדבר א:מד - נד

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

כשחל דרדור באמונת החכמים, ועניין הלוויים, הדור כולו נופל. תום כ"ו שנות הזוהר של בית חשמונאי

מאורעות השנים

3647 - יוחנן והוא הורקנוס ינאי נלחם ומנצח את אויבי ישראל, כנגד: "כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל":

שהפסוק "כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל" הוא הפסוק 3647 מתחילת התורה. ובשנת 3646 כורת יוחנן הורקנוס ברית עם אנטיוכוס המלך וכן שולח איגרת שיחלוק כבוד לה' אלהי ישראל. ויכנו אותו מעתה אנטיוכוס פאיוס (האדוק) על שם חסידותו המופלגה. וילחמו יוחנן הורקנוס עם אנטיוכוס למלחמה. וינצחו היהודים לשרי צבא הפרתים. וכן ויעלו לקראת ארשק מלך פרס למלחמה ויקפחו מחיל פרס עם רב. ולבסוף מרד הורקנוס באנטיוכס ויכרות ברית עם הפרסים.

עוד שבשנים אילו מצא יוחנן בן שמעון החשמונאי אוצרות זהב שבקר דוד מלך ישראל ויוציא משם שלשת אלפי דרכמוני זהב ויתן את הזהב לכלכלת אנשי החיל הבאים לעזרת עם ה'. ויהי הוא הראשון אשר הקים בישראל צבא שכירים. (יוסיפיון וקדמוניות). וילחם יוחנן במידבתה ויצר עליה ששה חדשים וישימה למס עובד (יוסיפון כח). וילכוד את שמגר ויבוא שכמה. וילכוד אותה ויך את הר גריזים ויחריב את מקדש הכותים אשר בנה סנבלט החורוני ויהרסהו עד היסוד בו (יוסיפון שם). וישמד את הכותים יושבי הר גריזים.

ויעל יוחנן עם מחנהו ויצר על שומרון המטרופולין אשר לצדוקים ולכותים, ויחזור יוחנן לירושלים לעבודת יום הכפורים (כי מלך וכהן גדול היה). ויעזוב את המצור ביד שני בניו הצעירים אנטיגנוס ואריסתובלוס. ויעל עליהם אחי אנטיוכוס מלך מקדון ויבוא לעזרת עיר שומרון. ויתגר בם מלחמה גדולה ויילחמו גם ביום הכפורים וינוסו היוונים מפני בני החשמואנאים.

וישלחו השומרונים מצרימה לתלמי לאתירוס בן קליאופטרה שיחיש לעזרתם. ויצא יוחנן הורקנוס מירושלים לקראת צבא מצרים העולה עליו. ויך בם מכה רבה מאד וסלה מהם פגרים רבים וינוס הנשארים ולא יספו מלכי מקדון ומלכי מצרים להצר לישראל עוד. ויבורא יוחנן על שומרון הנקראת סבסטי, ויצר עליה שנה תמימה ויתנה ה' בידו ויך את כל זכורה לפי חרב. ויהפוך את כל מושבות הכותים לערוצים עד היסוד בם.

ויעל יוחנן על ערי בני אדום צוררי ישראל. ויך את דבירה ואת מרשה. ויכנע את גאון אדום וישימם למס עובד (יוסיפון) עד עת חורבן הבית. ויחדש ברית שלום עם רומא. כי על אף ברית הידידות הראשונה אשר כרתו רומאים עם החשמונאים בני מתתיהו היתה ידם עם אנטיוכוס פאיוס כשעלה וחטף ערים רבות מיהודה. ויחזירו ליוחנן את העיר יפו ואת גזר ואת הנמלים וכל הארצות והערים אשר גזל מהם אנטיוכוס באשר היתה יד רומי עמו.

3648 - תום שנות הזוהר של בית חשמונאי, כנגד: "וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים":

שהפסוק "וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" הוא הפסוק 3648 מתחילת התורה. ובשנת 3648 תמו כ"ו השנים שבהן הרומאים לא ניסו להשתלט על ממלכת יהודה כפי שמתואר בגמרא (מסכת עבודה זרה דף ח, ב): "מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית - פשטה מלכות הרשעה על ישראל", ונאמר שם: "עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל". ומניין עשרים ושש שנים אלו יחלו ממנין פקודי הצבא בשנת 3622 ויסתיימו בשנת 3648 אשר בפסוק נמנים כלל מניין יוצאי הצבא.


ממלכת החשמונאים תחת שלטונו של יוחנן.
מקרא: ירוק- המצב ב-134 לפה"ס,
ורוד- שטחים שנכבשו על ידי יוחנן הורקנוס

אלה הפקדים... כל יצא צבא בישראל ויחזור וישנה עניין צבא ישראל כדי להורות שהמניין הזה הוא כנגד שנות מלכות בית חשמונאי, אשר בשנים אלו לא שלטה אומה על ישראל. אך כפי שיבואר להלן בהמשך הפרשה, מתחילה ההתדרדרות ונפילת בית חשמונאי ‏[1].

וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, כנגד: תום שנות הזהר של בית חשמונאי: ויחזור וימנה כבראשונה (במדבר א', מ"ו) ורש"י כתב בתחילת ספר במדבר: "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה, כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם". אולם ‏[2] מצאנו סיבה נוספת לצורך במנין: "כל מקום שנופלין הוזקקו למנין משל לזאב שנכנס לתוך הצאן, יורד בעל הצאן למנותן מה חסרו". ו"זאב שניכנס" יכול מורה על חללי בית חשמונאי בעת מלחמותם נגד היוונים ועל כי נפלו מהם אנשים בקרבות עד שניצחו ימנעם עכשיו להורות כי נשמות ישראל בשלמותם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. ויכול "זאב שניכנס" ירמוז על מעשה הורקנוס בפרושים כמפורש לעייל . או יכול "זאב שניכנס" הוא אאורגטוס השני ולהורות כי בורא עולם שומר על ישראל בכל עת, בעת ניצחונותם ובעת מפלתם.

וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים. 3,648 לבריאה ובשנה זו תחל ירידת קרן מלכות ישראל מפני שהחלו להמרות את פי ה'. ולשון המקרא "וַיִּהְיוּ כָּל פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" יורה על השלמת המניין שהחל לעייל שנת 3,622. וה' בחסדו יכין ארץ על מכונה ויכין עולמו אחריתו מראשיתו. ובשנת 3,648 שנת תום זכות פאר בית חשמונאי נולד הלל הזקן.


עליית תלמי השמיני הנקרא לוטריאס ויהרוג שלשים אלף מב"י: תלמי השמיני המכונה לוטריאוס ‏[3] מלך בג'תרמ"ט והיה רשע וטבח ביום אחד ל' אלפים מבני ישראל ועם רב הוליך בשבי ועינם ברעב עד שאכלו גוויות חללים ‏[4] . בימיו היה רעש גדול שרימז לתקופת המלחמות הגדולות הקרבות ‏[5].


משתה יוחנן הורקנוס ומעשה הכסיל אשר הוביל לכך שיוחנן נעשה צדוקי:

מטבע של יוחנן הורקנוס הראשון

ויוחנן בן שמעון מלך אהוב עשה משתה לחכמים. והיה שם כסיל אחד שמו אלעזר‏[6]. ואמר למלך הורקנוס די לך כתר מלכות והיו לוחשין שהמלך חלל שאמו היתה נשבית בהר המודעית, ויצוף ויהרוג עם רב מהפרושים ואת הכסיל אלעזר שרף ויעביר קול במלכותו לנהוג מנהג הצדוקים ובייתוסים. והמלך זקן בעת ההיא לאחר ששימש ארבעים שנה בכהונה גדולה ונעשה צדוקי 3,648

הרי לנו

שהמחלוקת מביאה להרס רוחני ולאומי. וכן בשנים אילו באשר החלו בני חשמונאי במדון ולא במסירות נפש וענווה לדרכה של תורה ירדה קרנה של יהודה. כן פקודי ב"י בשנית יורה על תום שנות הזוהר של בית חשמונאי.

הערות שוליים

  1. ראה בארוכה פר' 177
  2. במדבר רבה כא, ז
  3. הוא אאורגטס השני, Euergetes II, Physcon) ), התחיל מלכותו בראשונה לאחר שאנטיוכוס אפיפנוס ירד מצרימה ושבה את אחיו תלמי הששי פלומיטר והמליך את אותו תחתיו. לאחר שאנטיוכוס עזב את מצרים הסכים אאורגטס השני לחלוק את המלוכה עם אחיו פלומיטר וקלאופטרה השניה (בת פתולמי החמשי וקליאופטרה הראשונה). שני האחים היו ביריבות. פלומיטר אף ניסה לרצוח את אאורגטס פעמים. לאחר מות פלומיטר קליאופטרה המליכה את בנה פלומיטר השביעי אך אאורגטס סיבב את הדבר נשא את קליאופטרה אחותו, רצח את בנה והנציח עצמו פרעה על מצרים. לאחר זאת ב' 144- למנינם (לפי חשבון ההסטוריונים) היה המעשה הנ"ל ולפי ס"ה שהביא בשם צמח דוד ג'תרמ"ט, 112- למנינם.
  4. בקדמוניות היהודים (ספר שלושה עשר, יב, ו) ובמקורות נוספים מסופר שלא היהודים היו אלו שאכלו בשר אדם. אלא שחייליו של תלמי (בטלמיאוס) נצטוו על ידו לאכול את בשרם של הנשים והילדים היהודיים שנרצחו על ידם, כדי שהיהודים יחשבו שהם אוכלי אדם ויברחו מהם.
  5. סה"ד
  6. במסכת קידושין (דף סו, א) מובא מעשה דומה על ינאי המלך שהיה בנו של יוחנן הורקנוס הזה. לפי קדמוניות היהודים היה סכסוך בין המלכים מבית חשמונאי לבין העם (בעקבות השאלה האם אימם של שושלת בית חשמונאי היתה שבויה). גם בתקופת יוחנן הורקנוס (ספר שלושה עשר, י , ה), וגם בתקופת בנו אלכסנדר ינאי (ספר שלושה עשר, יג, ה). המעשה עם אלעזר הלץ מסופר בקדמוניות ביחס ליוחנן בן הורקנוס, ואלו אצל חז"ל המעשה הזה מיוחס לינאי המלך. ספר "סדר הדורות" מייחס אותו ליוחנן הורקנוס, ואומר שקראו לו גם כן בשם ינאי.