פרשה פתוחה 180 ~ ואלה תולדות אהרן ומשה, ביום דבר ה'

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3691 – 3694 לבריאה | 70 - 65 לפני מניינם 


א וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי. ב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַבְּכוֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. ג אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם לְכַהֵן. ד וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם.

במדבר ג:א - ד


לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

הקרבת האש הזרה ומות נדב ואביהוא מרמזים לתחילת חורבן ממלכת החשמונאים כעונש על נטילת כתר המלוכה וכן על ביזוי הכהונה.

מאורעות השנים

3694 - תחילת המחלוקת שבין הורקנוס הכהן ואמו, כנגד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה":

שהפסוק "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה" הוא הפסוק 3695 מתחילת התורה. ובשנת 3695 מרד איסטובלוס שר הצבא של הצדוקים באמו שלומציון אשת ינאי ולימים שלומציון המלכה. וכן החלה מחלוקת בין אריסטובלוס לבין אחיו הורקנוס כהן גדול. מעשיהם הבעירו אש (אש זרה) במחנה שלבסוף כילתה את מלכות חשמונאי.

המלכה בחולשתה: ולעת תקופת סוף ימיה של שלומציון המלכה שנפטרה בשנת 3697, התרבו המחלוקות בין שני בניה. הורקנוס היה איש תם אוהב פרושים ואילו אריסטובלוס היה איש גיבור חיל צדוקי. ובעת ההיא באו זקני הסנהדרין וביקשו ממנה להוציא להורג את הצדוקים שהסיתו את ינאי המלך לפגוע בפרושים. הפרושים הוציאו להורג את אחד מראשי הצדוקים שנקרא דיוגנס, וביקשו ממנה להוציא להורג את שאר הצדוקים שהסיתו נגדם ושהיו כלואים בידה בבית הסוהר. ויבואו ראשי הצדוקים יחד עם אריסטובלוס אל המלכה ויזכירו לה נצחונותיהם הצבאיים ושהיא חייבת לגמול עימם חסד. ויאשם אריסטובלוס את אימו בניהול הממלכה ויגל את אשר בלבבו הרע שהוא מתכונן לתפוס המלוכה מאמו לעת מצוא. ותבך שלומציון, ותעש כמנהג הנשים בחולשתה (כי באותם השנים כבר מת אחיה שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי ראשי סנהדריאות) ותתן לצדוקים לצאת מירושלים ולתפוס להם ערים בצורות ביהודה ככל אשר בחרו. ותמסור לידם השמירה על כל המבצרים אשר במדינה (חוץ משלשה) ויתבצרו בהם, ויימלטו מן הפרושים וממשפט דין תורה. כי בחולשתה החזירה המלכה השלטון ליד הצדוקים כבראשונה. וצץ הרעה ביהודה כולה. ובמסכת סנהדרין ‏[1] "וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקדוש ברוך הוא: הנראה מי קובר את מי". לפי הסוגיה הזו חטאם של נדב ואביהו היה בעבור רצו למלוך קודם זמנם, וזה היה חטאו של אריסטובלוס, וסופו היה לאסר בידי הרומאים שנים רבות, ובסוף ימיו הומת ברעל. וכן בפרשתנו "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי".

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה

פשיעת דמשק ושכני יהודה, מות שלמוציון 3697: וישמעו דמשק ושכני יהודה את הנעשה ביהודה. ותפשע דמשק בשלמוציון המלכה לבלתי תת מס כחק שנה בשנה ותמרוד בבית חשמונאי. ותשלח שלומציון את אריסטובלוס בנה הצעיר עם צבאו להילחם בדמשק ולא יכול לו וישב אריסטובלוס בבושה וכלימה. ובאותו הזמן יצא טיגראנס מלך ארמניה אף הוא להילחם ביהודה, אך ה' הציל עמו, ויאלץ טיגראנס לחזור לארצו. ותחל שלומציון וטת למות, ויחש אריסטובלוס כי לאחר מותה תבוא כל משפחתו תחת יד הפרושים וכוחו ינטל ממנו. ויצא בהסתר מירושלים וימרוד באמו. ותמות שלמוציון הצדקת בשנת ג'תרצ"ז, ט' למלכותה והיא בת ל"ו שנים.

מלחמות אריסטובלוס הצדוקי, והורקנוס הפרושי ג'תרצ"ז

אריסטובלוס השני

ותהי מלחמה בין הורקנוס ואריסטובלוס ויגבר אריסטובלוס, ויהי הורקנוס למשנה לו. ותתחדש המחלוקת בין האחים ותץ אש זרה בארץ, ויד רומא בכל אשר בארץ יהודה וישב פומפיוס שר צבא רומי וימנה את הורקנוס למלך ויפטר את אריסטובלוס ‏[2]

והכול ידוע מראש והורקנוס הראשון הוא יוחנן בן שמעון התאבל על בניו שניבא שלא יקיימו את התורה ‏[3], וניבא על שניים מבניו הגדולים שלא יאריכו ימים בשלטונם ‏[4] וניבא שאלכסנדרוס יהיה רשע גדול. ואריסטובלוס בנו הבכור של המלך יוחנן (הורקנוס) מלך ג'תרס"ח הוא הראשון שהפך באופן רשמי את שלטון החשמונאים למלכות וישא כתר מלכות בראשו, ויבז את הכהונה ולא רצה לעבוד בעבודה. וירצח את אחיו אנטיגונוס שחשדו כי מורד הוא בו. ויחל מרוב צער על מעשהו וימות בתוך השנה הראשונה למלכותו. הפיכת שלטון החשמונאים למלכות באופן רשמי היא חטא חמור, וכבר כתב הרמב"ן ‏[5] "אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום:" ועוד בעניין אש זרה: וכתיב "מלך - ולא מלכה". ואסור לאשה למלוך על ישראל, וכן מבואר גם ברמב"ם ‏[6]. ואכן במסכת סנהדרין ‏[7] מובא שראיית "אש שיוצאת ..." מהווה סימן למלכות. אבל בפרשתנו נאמר "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה". ו"אֵשׁ זָרָה" היא מלכות שאינה רצויה שסופה מוות ואבדון. ובמלכות שלומציון היה פגם מצד היותה אישה, ולכן סופה היה שבניה נפגעו מאש המחלוקת שפרצה בינם.

כליל תפארת

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. והקשה רש"י עודות הזכרת משה והרי ידון הכתוב בבני אהרן ותירץ "... ונקראו תולדות משה, לפי שלמדן תורה. מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו". ואילו שנות יהודה בן טבאי שמעון בן שטח, זוג שלישי שהאריכו יומים ג'תרכ"א עד ג'תשכ"ב. עוד בשנים אלו עלה הלל הבבלי (והוא מזרע דוד מצד אמו ‏[8]) והחזיר את לימוד התורה לכבודה הראוייה, שכן הלל קיבל ג'תשכ"ח וכתיב ‏[9] "הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושמש חכמים ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה" ואם כן עלה הלל ארצה ג'תרפ"ח. ובאותה העת התינוקות חזרו לבתי הספר ללמוד לפני המלמדים בכל עיר ועיר כתקנת יהושע בן גמלא ‏[10] . והלל חידש ויסד תורה שנשתכה ככתיב "אמר ריש לקיש: הריני כפרת רבי חיא ובניו. שבתחילה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסד. חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה ‏[11] ". ומשמע כי הלל כמשה הן כמוסר התורה ומלמד לבני הדור, והן בהיותו מזרע המלכוה.

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. "משה מלך - שנאמר 'וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ' ", ‏[12]. וירמוז על בית חשמונאי שהם בני לוי שלקחו להם כתר מלכות בנוסף על כתר כהונה. וכן הלל מזרע המלוכה מצד אמו.

ביום דבר ה' את משה בהר סיני, "נעשו אלו תולדות שלו, שלמדן מה שלמד מפי הגבורה", רש"י על אתר. ובאומרו בהר סיני יקשר את האמור לעיין תורה שנתנה למשה בהר סיני וירמוז על האמור לעייל כי הלל חידש תורה שנשתכחה.

ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב, ואביהוא, ואלו הורקנוס ואריסטובלוס בני אלכסנדר ינאי כהן גדול.

אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם לְכַהֵן. משחים (בשמן), שרש מש"ח - הן כדי להכשירו למשרה, והן כדי להורות על גדולה וכבוד ‏[13]. ונאמר "המשוחים" לשון רבים האחד על הורקנוס שנמשח ע"י שלומציון בתואר בלבד ולא לשרת, ומאידך אליהו עיני בן הקוף כהן גדול (שעשה פרה אדומה כחוק וכמשפט ויהי אפרה לעדת ישראל למשמרת), ויהושע בן גמלא כהן גדול, ואחרים שעליהם נאמר "לכהן".

וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה, 3,695 "אֵשׁ זָרָה - עבודה קשה - עבודה זרה קרינן לה, ובגין דמינה אתער כַּעַס", ‏[14]. ומשמע כי הכעס והמחלוקת הם אש זרה. וכן מרד אריסטובלוס בשלומציון (אימו) המלכה והמחלוקת שבין האחים אריסטובלוס והורקנוס היו מעשים של 'אֵשׁ זָרָה', ומעשים אלו הם אשר הבעירו וכילו את מלכות החשמונאים.

וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם. וכתיב ו"עיקר תולדותיהם של צדיקים - מעשים טובים", ‏[15] ניתן לומר שאש המחלוקת הייתה כה חמורה, עד כילתה גם את המעשים הטובים של נדב ואביהוא, וזכותם לבנים. וכן האש המחלוקת שבין אריסטובלוס והורקנוס כילתה את מלכות החשמונאים וגם את זרעם, ולא נותר שריד לבית חשמונאי כפי שמבואר ‏[16].

הרי לנו

שבשנים אילו הן מצד הכהונה (יהושע בן גמלא כהן גדול) והן מצד המלוכה (הלל כמשה) מתחדשת התורה בקרב העם למגדול ועד קטן. וכן הפרושים על פי עצת שמעון בן שטח אחיה של שלומציון מחזקים ידה של תורה. אך מנגד בני אהרון הורקנוס ואריסתובלוס מרבים מחלוקת – אש זרה. ורומזת התורה באומרה "ובנים לא היו להם" על כי יכרת זרעם מכתר הכהונה ותינתן לאחרים.

הערות שוליים

  1. נב, א
  2. ראה להלן פפ~181
  3. יוחסין במאמר ה' זמן ו'
  4. קדמוניות היהודים יג, ז, 300
  5. בראשית מט, י
  6. הלכות מלכים א, ה
  7. דף קא, ב
  8. מדרש רבה בראשית פרשה צח אות ח. ירושלמי כלאים פרק ט הלכה ג'. וראה גם כתובות דף סב, עמוד ב'
  9. ספרי פרשת וזאת הברכה על הפסוק ומשה בן מאה ועשרים שנה. ילקוט שמעוני דברים רמז תתקסה
  10. ויהושע בן גמלא כהן גדול באילו השנים. וכן החל מ' 3,622 כהנים גדולים: חשמונאי מתתיהו, בנו יוחנן, בנו שמעון, אחיו יהודה, אחיו אלעזר, אחיו יונתן, אחיו ינודה, בן שמעון הורקנוס, ינאי, יששכר איש כפר ברקאי, אלכסנדרוס, והורקנוס, אנטיגנוס, אריסטובלוס, הורקנוס אחיו בן יוחנן בן חננאל בן מתתיהו, אלישיב, יהוסף, ענניה, יועזר, יוסף, בנו יחזקאל, ענן, יהושע בן גמלא, טובלוס בן הורקנוס, חננאל בן יונתן, אלידעני...." ראה סדר הדורות ג'תתכ"ה. אך בתולדות עם עולם חלק ב' עמוד ש"ז אשר הביא בשם הרמב"ם הקדמה לסדר זרעים פרק ג', ה' "ויעמוד אליהועיני בן הקוף כהן גדול" ויכול הוא אלידעני הכתוב שם.
  11. שדי חמד מערכת מ כלל קצד חלק ה עמוד 110.
  12. שמות רבה מח, ד
  13. וכן מצאנו במסכת סוטה (דף טו א) שחכמינו דרשו "לְמָשְׁחָה - לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין".
  14. זהר: רעיא מהימנא במדבר פנחס דף רלד ב
  15. רש"י בראשית ו, ט
  16. במסכת קידושין דף ע, ב