פרשה פתוחה 185 ~ וידבר דנשא את בני קהת

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3,742 – 3,757 לבריאה | 19 - 3 לפני מניינם 


א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. ג מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. ד זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. ה וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת. ו וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו. ז וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה. ח וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו. ט וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם. י וְנָתְנוּ אֹתָהּ וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ אֶל מִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט. יא וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו. יב וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט. יג וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן. יד וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת כָּל כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם אֶת הַמַּחְתֹּת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת כֹּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו. טו וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. טז וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו.

במדבר ד:א - טז


לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

הרמת בני קהת הכהנים לעבודה בבניין הורדוס, והוא כנגד "נשא את ראש בני קהת" ג'תשמ"ב.

מאורעות השנים

דגם של מקדש הורדוס, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני 2008

3742 - בניין הורדוס וחידוש העבודה כנגד: "נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי":

שהפסוק "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי" הוא הפסוק 3742 מתחילת התורה. ובשנת 3742 החל הורדוס במלכת הבניין. וידוע כי קודם הבניין מלאכת כלי הקודש, וכן עבודת בני קהת משא פירוק והרכבת כלי קודש הקדשים "הארן והשלחן והמנרה והמזבחות וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך". ובשנת 3742 באשר החל הורדוס במלאכת המקדש יזכר את בני קהת שזו עיקר עבודתם.

בשנת י"ח ‏[1] למלכותו היא 3742 התחיל בנין בית ה'. הורדוס הוציא ממון רב על בנייתו, והחל במלאכת יסודות הבית, ואחריו כל שרי יהודה והזקנים והחכמים כשכירי יום. ותשלם המלאכה מקץ שמונה שנים בשנת 3750. ולא המטיר ה' כל השנים ההם ביום רק בלילה ‏[2]. בניין הבית נשלם תש"נ.

מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו‏[3]. הורדוס העלה עולות לה' וזבחים ושלמים לרוב. ואותו היום שהושלמה מלאכת המקדש הוא אותו היום באותו החודש שבו קיבל הורדוס האדומי מלכות תחילה. הורדוס עשה משתה גדול, וציוה על שמחה שנה תמימה.

למרות שהורדוס לא מלך כשר היה על כל פנים תיקון המקדש ובניינו כנאמר נעשה בהוד והדר. ובשנים אילו התחדשה העבודה במקדש ע"י כהנים אשר אינם מבית חשמונאי ומרביתם אינם כשרים. ובכל זאת יזכיר הכתוב עניין עבודם בני קהת באילו השנים. עוד בשנת כ"ו למלכותו הרג הורדוס את הורקנוס כהן גדול אשר גדלו בביתו והיה איש צדיק, ואז נכרת כל זכר מבית חשמונאי ג'תש"נ.

כליל תפארת

"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי", כנגד: חידוש העבודה על ידי בני קהת הכהנים:

ואיתא במדרש ‏[4] נאמר: " 'יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים' - מדבר בקהת וגרשון, אע"פ שגרשון בכור ומצינו שבכל מקום חלק הכתוב כבוד לבכור - לפי שהיה קהת טוען הארון ששם התורה, הקדימו הכתוב לגרשון". ונעימים דברי תורתינו כי "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת" שנת 3,742 והיא שנת תחילת בניית מקדש הורדוס, וכן כתב בסדר דורות "בשנת י"ח למלכותו היא ג'תשמ"ב התחיל בנין בית ה'... ואחריו כל שרי היהודה והזקנים והחכמים כשכירי יום, ותשלם המלאכה מקץ ח' שנים תש"נ." ועיקר המקדש היא העבודה בו ועיקרם הכהנים והם מבני קהת, ועל כן יאמר נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי להורות על ייחודם והתנשאותם לעבודת המקדש אשר יתחדשו בשנים אילו.

עוד בשנים שלפני 3,742, החל מ' 3,728, היתה התבססות והרמת קרן התורה על ידי הלל ושמאי שהקימו את בתי מדרשם ושל תלמידיהם התנאים. הברכה של רבוי התורה היא שהביאה גם להרמת קרנו של המקדש. ולכן עם ישראל זכה ודווקא בימים האלו נבנה בית המקדש. ‏[5].

הרי לנו

כי עיקרם של בני קהת בכהונה. כן בשנים אילו גבהה קרן ישראל ויבנה בית המקדש, ויכלו שנות כהונת בני קהת בבית מקדש הורדוס.

הערות שוליים

  1. לפי הגירסה שבידינו בספר "תולדות מלחמות היהודים" שכתב יוסף בן מתיתיהו (ספר א' פרק כ"א) הבנייה החלה בשנה הט"ו למלכותו החל הורדוס במלכת הבנייה. אולם בספרו "קדמוניות היהודים" (ספר טו,יא,א) שכתבו לאחר "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", הוא כותב שנבנה בשנה הי"ח.
  2. "וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בית המקדש, והיו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן, וידעו שמלאכת שמים בידיהם" (תענית דף כג, א)
  3. מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם, מאי היא? - אמר אביי ואיתימא רב חסדא: זה בנין הורדוס. (סוכה דף נא, ב)
  4. במדבר רבה ו, א
  5. ועיין פפ~183