פרשה פתוחה 186 ~ וידבר דאל תכריתו שבט קהתי

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3,758 – 3,761 לבריאה | 3 - 1 לפני מניינם 


יז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יח אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם. יט וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ. כ וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ.

במדבר ד: יז - כ

הפסוקים והמצוות

איסור מלהביט על כלי הקודש וכל שכן גניבת כלי שרת:

שלא יביטו הכהנים בהכנסת כלי קדש לנרתיקים[1] שנאמר: לא יבואו לראות כבלע את הקודש

שלא לגנוב כלי שרת[2] שנאמר: ולא יבואו לראות כבלע את הקדש. מיתת גונב את הקסוה ע"י קנאים[3] שנאמר: ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו

המסר המרומז

מי שנוטל את המלוכה ואינו הגון לה, או שגונב חפצי מלכים סופו למות, וזה היה סופו של הורדוס.

מאורעות השנים

"וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו", כנגד: מינויו של יועזר ולאחר מותו רבי יוסף בן אילם שמתו בבואם את קדש הקדשים:

וכל זה החל במיוחד לאחר מות הורדוס אך יכל כבר לפני מותו על ידי מינויו של יועזר כהן גדול אשר לא ידע להיזהר בטהרתו, ויפסל על מעשה שאירע בו ביום צום הכיפורים. וישמש קרובו רבי יוסף בן אילם ואף הוא נפסל, וזה היה בשנה שלפני מותו של הורקנוס בשנת 3761.

ארון הקבורה המשוחזר של המלך הורדוס, שנמצא בהריסות המאוזוליאום בהרודיון
מקום מציאת קבר הורדוס בהרודיון

3761 - מות הורדוס 37 שנה למלכותו, כנגד: "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ":

שהפסוק "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ" הוא הפסוק 3761 מתחילת התורה. ובשנת 3761 מת המלך הורדוס שהיה עבד מבית חשמונאי. ומלך בחרבו הנטוייה על ירושלים לאחר שהמית את אנטיגנוס ומונה על ידי הרומאים, שלשים וארבע שנה.[4], וימלא את הארץ חללים ואסירים מעונים ומדוכאים. ויחל את חוליו אשר ימות בו וימנה את ארכלאוס בנו לשליט תחתיו. ויצו להרוג לאבד ולאסור תלמידי חכמים ביום מותו, ולמען יתאבלו העם. ולא עלתה לו תחבולתו, ותשלח לחופשי עצורים שלומית אחותו לאחר פטירתו. וישובו איש לנחלתו ואיש לעבודתו ישובו ותהי רינה בארץ ‏[5].

ויהי היום לפני מותו ותצא שמועת שוא כי מת. ויקומו חכמים יהודה בן צפורי ומתתיה בן מרגלות ויורו תלמידים ויורידו את נשר הזהב הגדול שקבע הורדוס מעל לשער הגדול. ועל אף חוליו הרבה להרע ויתנקם בהם הורדוס כמנהגו וידיח את הכהן הגדול מכהונתו שלא מיחה בתלמידים. וימנה את יועזר הבייתוסי אחי אשתו לכהן תחתיו אלא שלא היה יועזר כדאי וראוי ולא ידע להיזהר בטהרתו, ויפסל על מעשה שאירע בו ביום צום הכיפורים. וישמש קרובו רבי יוסף בן אילם מציפורי תחתיו וידחה אף הוא.

ויום מותו של הורדוס יהי יום טוב וכמו"ש במגילת תענית ‏[6] בשבעה ביה יום טב מפני שהיה הורודוס שונא את ישראל, ואת החכמים ששמחה היא לפני המקום כשהרשעים מסתלקין מן העולם ואותו היום שמת הרודוס עשאוהו יום טוב.

ארץ ישראל לאחר מותו של הורדוס

כליל תפארת

אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי וירמוז על הכהנים אשר נמנעו להיכנס לקודש הקודשים בעבור פסולם, וככתיב "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו. וכתב שם הרשב"ם, "... כשסותרין את ההיכל נגלה, ואם יראו ימותו. כמו שמצינו באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' " וכן רש"י על אתר "על תגרמו להם שימותו... ולא יבוא לראות כבלע את הקדש, לתוך, נרתק שלו... וכסו אותו במכסה פלוני."

וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם אל קדש הקדשים אהרן ובניו. ויזהיר על הכניסה לקודש הקודשים. וכן לאחר מות הורדוס בשנות ארכילאוס בנו פרקו כהנים, בעלי זרוע, עול שמים וירמסו כל גדר של קדושה. ויחזרו כהנים ממשפחות צדוקים ובייתוסים גם הם ללכת בדרכי אבותם הרעים. ויהיו משפחות כהונה למריבי כהן. שהתחרו איש באחיו להשיג כהונה גדולה תחת יד הרומיים. ויהי כהונה גדולה לקנין כסף ביד יחידים העשירים. ולא נתנו לכהנים גדולים רשעים להיכנס לפני ולפנים ביום צום הכיפורים. ויהי כן למאז שמינה הורדוס את יועזר אחי אשתו. ויכהנו אחריו כהנים גדולים רשעים זה אחר זה. ‏[7]


"ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו", כנגד: מותו של הורדוס שניסה למעול בקודש [3761]:

"ורבותינו אמרו ‏[8], שזו אזהרה על הגונב כלי שרת שחייב מיתה והקנאין פוגעין בו, שהגנבה והגזל יקראו בליעה..." וירמוז על הורדוס ומשרתיו שניסו לשדוד את כלי הזהב שהיו בקבר דויד. והמשרתים שנכנסו לתוך הקבר מתו באש שפרצה אליהם, והורדוס יצא בבהלה. ומאז הורע מזלו וסופו שהמית רבים מבניו והוא עצמו מת בתחלואים. ועל תתמה על זה שגם תלמידי חכמים נחשבים כארון הקודש ‏[9]. וקדושת קבר דויד והכלים שבתוכו כעין קדושת המשכן, והנכנס לגנוב מהם נענש כגונב כלי שרת.

הרי לנו

שקדושת קודש הקודשים היא לכהן גדול הראוי לעבודה בלבד. וכן לאחר מיתת הורדוס ירדה עטרה מקדושת כהונה וימונו כהנים גדולים רשעים אשר ביזו את הכהונה.

הערות שוליים

  1. מוני המצוה:יראים
  2. מוני המצוה:בה"ג רס"ג רמב"ן זהר הרקיע
  3. מוני המצוה: רס"ג, סנהדרין מקורות: סנהדרין פא
  4. קדמוניות היהודים, יז, ח, א
  5. "מעשה כשחלה הורדוס ששנא את החכמים, צוה ליתפוס כל תלמידי חכמים ולחבשן בבית האסורין, אמר לו לשומר בית האסורין אם אמות הרוג את ת"ח, ועד שהיהודים שמחים עלי ידוו על רבותיהם. כיון ששמעו זאת גדולי ירושלם היו הולכין ומתחננין לשומר האסורין, וכשמת הורדוס התירן לת"ח ושלחם לבתיהם לשלום, ובו ביום עשאוהו יום טוב." (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עשר גליות עמוד 439).
  6. פרק ט
  7. ועיין בתולדות עם עולם כרך ג', חלק רביעי פרק ראשון "משפט הכהנים". ויועזר נתן יד לרומיים לרדות בעם, ולגמור שומת הנכסים, ולהכביד עול המסים והארנוניות
  8. סנהדרין פא, ב
  9. וכן מצאנו (משנת רבי אליעזר, יג): "לפיכך הארון מצפה זהב מבית ומחוץ, לומ' לך, שתלמידי חכמים צריך שיהא תוכו כברו."