פרשה פתוחה 193 עד 203 ~ ביום השני נתנאל בן צוער נשיא יששכר

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3,866 – 3,931 לבריאה | 105 - 171 לפני מניינם 


יח בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. יט הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. כא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. כב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. כג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.
כד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן. כה קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כו כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. כז פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. כח שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. כט וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.
ל בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. לא קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. לב כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת [3880]. לג פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. לד שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. לה וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.
לו בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן [3884/81] שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. לז קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. לח כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. לט פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. מ שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. מא וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.
מב בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. מג קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. מד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. מה פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. מו שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. מז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.
מח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. מט קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. נ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. נא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. נב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. נג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.
נד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָה צוּר. נה קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. נו כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. נז פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. נח שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. נט וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָה צוּר.
ס בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי בִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי. סא קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. סב כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. סג פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. סד שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. סה וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.
סו בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי. סז קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. סח כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. סט פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. ע שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. עא וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.
עב בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן. עג קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. עד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. עה פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. עו שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. עז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.
עח בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. עט קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. פ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. פב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. פג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.

במדבר ז:יח - פג

הפסוקים והמצוות

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

כי אע"פ שלא תמו אלפים שנות תורה יחילו אלפים שנות משיח. כן בשנים אילו רבים התגיירו ויבאו תחת כנפי השכינה ושעת עת רצון הייתה לוא היינו חוזרים אל ה' בלב שלם ביראה ובאהבה.

מאורעות השנים

הולדתו של יהודה הנשיא והוא גילגולו של יעקב כנגד: "קרבנו קערת כסף אחת... כף אחת עשרה זהב"[3880]:

ובשנת 3880 נולד רב יהודה שהוא גילגול נשמת יעקב אבינו. נשיא = ניצוץ של יעקב אבינו, הנשיא = הניצוץ של יעקוב אבינו.‏[1]. וכן כתוב‏[2]: "רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם." שעיקר דבריו של רבי יהודה נשיא היו בעניין התפארת שהיא ספירתו של יעקב. "ישרה" שהיא דרכו של יעקב שלאחר ההאבקות עם המלאך נקרא שמו ישר-אל. וכן בקריאת שמע מאמתי קוראים קריית שמע בערבית? בערבית, לפי שיעקוב תיקן תפילת ערבית לכן החל רב יהודה את המשניות במסכת ברכות בקריאת שמע של ערבית‏[3] והפסוק 3880 רומז על יעקב כנאמר: "קרבנו קערת כסף אחת... כף אחת עשרה זהב", "זה קרבן הקריב לשם יעקב שהקדימו למנשה"‏[4] שנאמר: ישמך אלהים כאפרים וכמנשה". "קערת. זה יעקב אל תקרי קערת אל עקרת שעקר הימין ממנשה בעד אפרים. "שלשים ומאה משקלה" כנגד מאה ושלשים תיבות שיש מן "וישת על ראש אפרים עד וישם את אפרים לפני מנשה".‏[5]. עוד בענין הקשר שבין יעקב לבין כף: כף אחת כנגד כף ימינו של יעקב ששם על ראש אפרים. ולמה קרי ליה אחת שהיא חשובה מן יד השמאל. עשרה זהב: כנגד עשר תבות שיש מן "וישלח ישראל את ימינו עד והוא הצעיר". מלאה קטרת: שראה יעקב דבר זה ברוח הקדש שראוי היה אפרים שיניח ימינו על ראשו. וכן הוא אומר שכל את ידיו כי מנשה הבכור, השכילו ידיו לרוח הקדש. "ולזבח השלמים בקר שנים" כנגד שתי ברכות שבירכם בתחלה יברך את הנערים ולבסוף בך יברך ישראל וגו'

ובספר מגלה עמוקות‏[6]: מסביר שהיוד של יעקב הינה בעניין שהיא כפליים האות "ה" שרומזת על עוה"ז ועוה"ב. "ועתה לקח את ברכתי" הן הן ו ברכות של ברכת כהנים. דהיינו שעשיו מקטר על זה שיעקב אחז בעקבו דהיינו עניין ה"יוד" ועכשיו לוקח את "ואו" הברכות שבברכת כהנים. זה שכתב "ויעקבני זה פעמים וישטום עשו..." על אלו שהב' אותיות קדושות ועל אלו הב' אותיות ו"ישלח יעקב מלאכים וגו' ו"יאבק איש עמו עד שהודה לו על הברכות. ומה עשה עשיו? שלח את המלאך כנגד יעקב. והוא צולע על ירכו שעד היום יש לעשו הו' שהוא ירך ותקע כף ירך יעקב.

בזוהר כתוב: שבכל מקום שאמר "כף" היא "י' " וסי' כף אחת הוא עשרה זהב כי הי' הוא בשמו של יעקב אבל הירך בעצמו שהוא הו' עדיין רפויה בידינו והוא צולע עליו. כוונת המאמר שעד הגאולה יעקב דהיינו ישראל בגדר היוד אך בעניין ה"ו" אנו רפויים. ועשו אמר ליעקב יש לי רב אחי על ו' של שם קאמר שהוא אריך לקביל י' שהוא זעיר עשו נקרא גדול ע"ש זה האות ויעקב נקרא קטן ע"ש שאחז בי' שהוא הקטן שהוא עוה"ב והשיב יעקב יעבור נא אדוני לפני עבדו עד אשר אב"א א"ל אדנ"י שעיר"ה ס"ת אליה כי כבר נתן לי אליהו משמו ו' למשכון שיבא ויקרא בחיל גודו אילנא וגו'. ‏[7]

קוים משותפים והשוואות אחת לאחת מ'מעשיהם תורתם ועבודתם' של יעקב אבינו ורבי יהודה הנשיא * השנאה שהפרידה בין האחים, עליה נאמר "ולאום מלאום יאמץ", מצאה את תיקונה בזרעם – רבי ואנטונינוס *

רבן שמעון השלישי בן רבן גמליאל השני, כנגד: "ביום החמישי נשיא לבני שמעון" [3881]‏[8]:

שבשנת 3881 רבן שמעון השלישי בן רבן גמליאל השני הנקרא גם רבן גמליאל דיבנה והוא אביו של רבי יהודה נשיא מונה לנשיא סביב שנת 3881 כנגד פסוק 3881 לפני מניין הפסוקים של 5842: "ביום החמישי נשיא לבני שמעון"


דור שני ושלישי של תנאים אחר החורבן

"צורת ר' עקיבא" בהגדת מנטובה

רבי עקיבא בן יוסף היה לראש אחר מות רבן גמליאל דיבנה שנת ג'תת"מ, י"א קבל תת"ס. ועוד מבני דור שני: ר' טרפון הכהן והוא רבו או חבירו של ר' עקיבא. ר' ישמעאל חבר ר' עקיבא, ר' חנינא בן אנטגנוס ר' יהושע בן קרחה רבו של רבינו הקדוש, והוא האריך ימים. וכן ר' חסמא ור' יוחנן בן גודגדא בזמן ר' עקיבא, יהודה בן תימא, אונקלוס הגר ר' אליעזר ור' יהושע, ועקילס הגר. ומבני דור שלישי אחר החורבן, ג'תתפ"א: רבן שמעון השלישי, בן רבן גמליאל השני (גמליאל דיבנה), אביו של ר' יהודה הנשיא, ר' מאיר תלמיד ר' עקיבא, ונתמנה עם ר' שמעון לראש ישיבה בימי ר' עקיבא, ר' אלעזר בן שמוע רבו של רבי (מעשרה הרוגי מלכויות), ר' יהודה (בר אלעאי), ר' שמעון בן יוחאי ובנו ר' אלעזר ור' פנחס בן יאיר חתנו, ר' יוסי דציפורי בר חלפתא (סתם ר' יוסי), ר' נתן הבבלי (חיבר אבות דרבנו נתן), ור' אליעזר בר' יוסי הגלילי, ועוד. כן בשנים אילו סנהדירן דאושא.

עוד חלק עשרה הרוגי מלכות בזמן הזה. עשרה הרוגי מלכות היו בעבור חטא מכירת יוסף. והבחיי כתב שאינו מענישם אלא בדינא דגרמי כו'. וכתב בצרור המור כי עוונם היה יותר עבור אכזריות שנהגו עמו יותר ממעשה המכירה ועבור זה נתגלגלו עשרה הרוגי מלכות... (ספר הדורות ג' תתפ') .

עוד י"ב נשיאים כנגד י"ב דורות המשנה תמו ג'תתקע"ח י"א ג'תתק"צ. דורות המשנה שנים עשר. אחד שמעון הצדיק. שני אנטיגנוס, שלישי יוסי בן יועזר. רביעי נתאי הארבלי ויהושע בן פרחיה. חמישי יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח. ששי שמעיה ואבטליון. שביעי הלל ושמאי. שמיני רבן יוחנן בן זכאי ושמעון בן הלל. תשיעי ר' אליעזר הגדול. עשירי ר' עקיבא. אחד עשר ר' מאיר. וכתב הגאון כי ר' יהודה הנשיא ור' נתן קבלו מר' מאיר, שנים עשר ר' יהודה הנשיא (ספר הדורות ג'תתק"ט)‏[9]

בר כוכבא שדרש עליו ר' עקיבא דרך כוכב מיעקב 3880

בן כוזיבא הנקרא (שמעון) בר כוכבא, ר' עקיבא חשב אותו למשיח (וכן ר' אלעזר המודעי) ודרש עליו "דרך כוכב מיעקב". בר כוכבא מרד ברומיים בימי הקיסר אדריאנוס ‏[10] 132 עד 135 למניינם, ועשה בהם הרג רב וביוונים שבאפריקא כחול הים אשר לא יספר וכן במצרים. ואנשי ביתר משחוהו וכתרוהו למלך. ומלך י"א שנתים וחצי (ג'תת"פ) ולבסוף עלה עליו טריינוס (פולמוס של אדריאנוס) קיסר רומה והרג את כולם ועשה חורבן ביתר ואז נגדעה קרן ישראל.

בעת ביקורו של אדריאנוס ביהודה 129 או 130 הבטיח להקים את ירושלים מחורבותיה ולשוב ולבנות את בית המקדש. י"א כי השומרונים ואף הנוצרים השתדלו למנוע את הקיסר מלבנות את בית המקדש. הצפייה למקדש הייתה עזה בקרב העם. אך מנגד הוקמה איליה קפיטולינה העיר האלילית וכן בהר הבית הוקם מקדש לאל יופיטר (י"א זאוס) ועל הגולגולתא מקום קבורת ישו וכנסיית הקבר כיום הוקם מקדש לאלה אפרודיטה. עוד גזרו גזירות כ נגד ברית מילה. ב"י מרדו בצריהם.

כליל תפארת

אלפים שנות משיח בחפיפה עם אלפים שנות תורה

ושנות פרשתנו שעת עת רצון היא לתחילת אלפים שנות משיח, ולכן האמין ר' עקיבא בבר כוכבא ויאמר "דרך כוכב ביעקב" וכן "מלכא משיחא" וכן אנשי ביתר משחוהו וכתרוהו למלך. וכל זה על כי יחלו אלפים שנות משיח.

ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר, הקדים שבט יששכר לצד היותו בן תורה.. שאין התורה נקנית אלא על ידי יסורין, כך היא דרכה של תורה" אור"ח במקום, וכן כי הוא "יודע בינה לעתים" שם. וכן כל שבט ושבט יביא מתנתו וירמוז לעתיב לבוא בברכתו. ויכל ירמוזו על תחילת אלפים שנות משיח. וראה רמב"ן שם "או כפי המדרש האחר ‏[11] שהיה מסורת מיעקב אבינו ביד כל שבט ושבט כל מה שיארע לו עד ימות המשיח, והתחיל נחשון..." ועוד "סלת בלולה בשמן... וכן לימות המשיח" רמב"ן שם. ומשמע מדברי הרמב"ן באומרו דברים אילו כאן כי באילו הקרבנות רמזו הנשיאים כל חד ואחד על אלפים שנות משיח שתחלנה בשנים אילו.

הרי לנו

שבשנים אילו ניצני אלפים שנות משיח, ואע"פ שמרד בר כוכבא נכשל האמונה של המשיח ועל ימים לעתיד לבוא נזרעו באילו השנים בעם ישראל וכן בעולם כולו.

הערות שוליים

  1. ספר קהלת יעקב
  2. פרקי אבות ב:א
  3. האר"י דייק לומר "שרבי גופיה יעקב", כלומר לא רק ניצוץ אלא נשמתו היא המשך ממש לנשמתו של יעקב
  4. מדרש רבה פרק יד:ה
  5. מדרש רבה שם
  6. על התורה פרשת בחקותי
  7. שם: או על סוד ירך זה שהוא ו' של ה' שבשעת הגלות ו' של ה' שניה של שם נסתלקה ונשארה ד' ועל זה הירך צולע יעקב דאי' בי' הוה גביר לאחיך ונשנלקחה הירך נשתייר הו"ד (איכה א) נתנני שממה כל היום דו"ה שהוד (דניאל י) נהפך עלי למשחית ונעשה מן הוד דוה וכן קרני הו"ד של משה משם יניקת כל הנביאים כמ"ש (במדבר כז) ונתתה מהודך עליו והמלאכים קראו תגר תנה הודך על השמים לכן נטל אליהו ו' של שמו ונתן משכון ליעקב ה"פ שלע"ל אחד באחד יגשו ומקבילות יהיו הל"ולאות באות י"י צבא"ות עמנו ושמתי פדת בין עמי חסר כתיב כי אות ו' הוא חסר והשכינה דלה וענייה ולע"ל (ישעי' נד) הרחיבי מקום אהלך ותרב (מלכים א) חכמת שלמה שתהיה סיהרא במילואה ומן ד' כשתבא אות ו' בתוכה נעשה ה' למחר יהיה ה"אות הזה עשה עמנו או"ת לטובה ביני ובין בני ישראל או"ת הוא לעולם שיהי' ה' מלאה כבראשונה:
  8. לפני מניין של 5842
  9. וכתב שם מי מהתנאים כנגד מי מהשבטים: כנגד יוסף ויהודה - רבן שמעון בן גמליאל הזקן (בזמן החרבן), כנגד אשר - ר' חנניה בן חכינאי סגן הכהנים (בזמן החרבן), כנגד לוי - ר' ישמעאל בן אלישע (אחר החרבן), כנגד יוסף ויששכר - ר' עקיבא (נהרג ביום הכיפורים), כנגד נפתלי - ר' יהודה בן בבא, כנגד דן - ר' חנינא בן תרדיון, כנגד יששכר - ר' חוצפית המתורגמן, כנגד ג ד - ר' ישבב הסופר, כנגד שמעון - ר' אלעזר בן שמוע, כנגד זבולון - ר' יהודה בן תימא וי"א ר' אלעזר בן דמא, עיין ספר הדורות.
  10. אדריאנוס: בן דודו של טריאנוס, השלישי בחמשת הקיסרים הטובים של המאה השנייה לספירה, נרווה (96 – 98), טריאנוס (98 – 117), אדריאנוס (117 - 138), אנטונינוס פיוס (138 – 161), ומרקוס אורליוס, 161 – 181).
  11. במדבר רבה יג', יג'