פרשה פתוחה 205 ~ וידבר דבעלותך

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3938 – 3941 לבריאה | 177 - 181 לפני מניינם 


א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. ד וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה.

במדבר ח: א - ד

הפסוקים והמצוות

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

בעלותך את הנרות ירמוז על סיום עידן שנות תורה שבכתב. ושבעת הקנים ירזו על ששת הסדרים. וברכות הם כתר מלכות של המנורה. ‏[1]

בְּ'תוֹרָה אוֹר' ‏[2] עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִים גִּלּוּי אוֹר הַתַּעֲנוּג עֶלְיוֹן לִהְיוֹת מֵאִיר וְנִמְשָׁךְ בְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְהוּא בְּחִינַת אוֹר חָדָשׁ מֵעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ גַּם כֵּן עִנְיַן אוֹר דִּמְנוֹרָה, וּבָזֶה יוּבַן עִנְיַן ז' קְנֵי הַמְּנוֹרָה שִׁשָּׁה קָנִים הַיּוֹצְאִים מִן קָנֶה הָאֶמְצָעִי הֵם שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה, שֶׁמְּקַבְּלִים מִקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֲרֵי לְמֵדִין הַכֹּל מִן הַמִּקְרָא, וְזֶהוּ עִנְיַן הַכַּפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים, שֶׁבִּמְקוֹם יְצִיאַת הַקָּנֶה מֵהַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, שָׁם הוּא עִנְיַן הִתְחַבְּרוּת, לָכֵן יֵשׁ שָׁם אוֹר כָּפוּל מֵהִתְחַבְּרוּת ב' הַבְּחִינוֹת, לָכֵן הָיָה כַּפְתּוֹר שֶׁהוּא עָב יוֹתֵר מִשְּׁאָר מְקוֹם הַמְּנוֹרָה. רוֹאִים שֶׁהַמְּנוֹרָה מְסַמֶּלֶת אֶת הַשְׁפָּעַת חָכְמַת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת תַּעֲנוּג. וְכֵן מוּבָא ‏[3] שֶׁמּשֶׁה הָיָה מַבִּיט בְּנֵרוֹת הַמַּעֲרָכָה כְּשֶׁרָצָה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה. ‏[4]

מאורעות השנים

המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי)

השלמת חיבור המשנה י"א 3939 ‏[5] כנגד: "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" [3939]:

שנרות המנורה מרמזים על השלמת המשנה בשנים אלו‏[6] שפסוקי התורה ניתנו כנגד השנים, ובשנת 3939 כנגד הפסוק: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" השלים רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׁיא אֶת חִבּוּר הַמִּשְׁנָה. כַּמּוּבָא בַּ'נצי"ב' ('העמק דבר' שמות כז, כ) הָאָרוֹן בָּא לִיעוּד הַדִּבְּרוֹת שֶׁבִּכְתָב וְגַם לְצִוּוּי בְּקַבָּלָה בְּעַל פֶּה, וַעֲדַיִן אֵין בָּזֶה כֹּחַ הַפִּלְפּוּל וְהַחִדּוּשׁ שֶׁיְּהֵא אָדָם יָכוֹל לְחַדֵּשׁ מֵעַצְמוֹ דְּבַר הֲלָכָה שֶׁאֵינוֹ מְקֻבָּל. וְלָזֶה הַכֹּחַ הַנִּפְלָא שֶׁנִּקְרָא תַּלְמוּד נִתַּן כֹּחַ הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר נִכְלַל בּוֹ שֶׁבַע חָכְמוֹת וְכָל כֹּחוֹת הַנִּדְרָשׁ לְפִלְפּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְכָל זֶה נִכְלַל בְּכַפְתּוֹרִים וּפְרָחִים. עַד דְּאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה ר' טַרְפוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דָּבָר מְתֻקָּן הָיָה אוֹמֵר "כַּפְתּוֹר וָפֶרַח". וְשִׂיחַ רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדֵנוּ בָּא, שֶׁמַּה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק מְחַדֵּשׁ דָּבָר טוֹב הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ שֶׁנִּרְמָז בְּכַפְתּוֹר וָפֶרַח שֶׁל הַמְּנוֹרָה. וְעַל כֵּן בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁרַבּוּ יְשִׁיבוֹת וְהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה לַהֲוַיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא שֶׁהוּא הַתַּלְמוּד, מִשּׁוּם הָכִי נִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמְּנוֹרָה עַל יְדֵי נֵס דַּחֲנֻכָּה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁשְּׁנַת ג'תתקל"ט מְרַמֶּזֶת שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת קְלִטָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכְּחוּ, וְלָכֵן חִבֵּר רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אֶת הַמִּשְׁנָה.

שנים אילו הם תקופת המעבר שבין תקופת התנאים לבין תקופת האמוראים. רבי יהודה הנשיא – רבנו הקדוש חתם את תקופה זו, תקופת המשנה בשנים כנגד המנורה. רבי יהודה הנשיא נפטר בגיל 70 בשנת 3950 לבריאה. ייחודה של תקופה זו היא שעד לזמן זה היו כולם שונים תורה שבכתב בע"פ ולאחריהם החלה תקופת האמוראים שהם היו מפרשי המשנה הכתובה. תקופת האמוראים נמשכה כ – 312 שנה, החלה כ – 120 שנה לאחר חורבן בית שני. האמוראים היו מתרגמי ומפרשי המשנה, הם חיו בשני מקומות בישראל ובבבל, וקשר רציף היה ביניהם ע"י החכמים שעברו ממקום למקום. חכמי א"י כובדו בתואר "רבי", ואילו חכמי בבל כונו בתואר "רב."

כליל תפארת

בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ונר מצווה ותורה אור וא"כ באומרו "אל פני המנורה יאירו" היינו שכך יאירו ששה סדרי משנה והם הם כולם אורייתא וחלק בלתי נפרד מתורה שבכתב ולא ישתנו ולא יחסרו ולא יוסיפו עליהם. אל מול פני המנורה, היינו נר אמצעי, ואיזה הוא בסדרי המשנה, הוי אומר זוהי מסכת ברכות שאינו מעיקר עניין זרעים, אך מאידך הרי הוא מיסודות האמונה להכיר כי הכל מאת ה', וברכות עניינם המלכת ה' ונמצא ששאר משניות של הששה סדרי משנה הם הספירות אמצעיות. ואפשר שששה נרות הם ששה סדרי המשנה ונר אמצעי תורת משה, חמשה חומשי תורה.

בעלותך את הנרות, רבו פירושי המפרשים בעניין זה לפרש עניין זה דבהעלותך לעניין בני לוי והחשמונאים ונר חנוכה. ומניין להו לייחס עניין המונרה בביהמ"ק לעניין הדלקת נר חנוכה? כי יסוד הנהגת נר חנוכה לדורות נרמז באומרו ‏[7] "... להעלת נר תמיד" שמשמעו לדורות, והיינו עניין נס חנוכה.. בעלותך את הנרות, ד"א וזה עניין תחילת שנים עשר דורות תנאים כאן, כי כאן מתחילה ההארה של חכמי ישראל. ובאומרו בעלותך את הנרות ירמוז על תום מעשה המנורה, דהיינו חתימת המשנה. [אם כן שורש העניין הוא "נר תמיד" שנת 3,446] ‏[8].

כמראה אשר הראה ה' את משה הכתוב שב ומודיענו שכל דבריו אלו אשר חתם רבי, הם הלכה למשה וכאילו נאמרו בהר סיני. ואל תתפלא על חזרת זה העניין, כי היה ח"ו עלול להיות שייצא ערעור גדול על חיבור המשנה וכאילו הוא משנה לתורה ותורה בפני עצמה ובפרט שהתורה אסרה על כתיבת תורה שבעל פה מזה הטעם גופא. ולא ראה בזה רבי היתר אלא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך כידוע.

עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא:[9]: מוּבָא ‏[10] הָאָרוֹן בָּא לִיעוּד הַדִּבְּרוֹת שֶׁבִּכְתָב וְגַם לְצִוּוּי בְּקַבָּלָה בְּעַל פֶּה, וַעֲדַיִן אֵין בָּזֶה כֹּחַ הַפִּלְפּוּל וְהַחִדּוּשׁ שֶׁיְּהֵא אָדָם יָכוֹל לְחַדֵּשׁ מֵעַצְמוֹ דְּבַר הֲלָכָה שֶׁאֵינוֹ מְקֻבָּל. וְלָזֶה הַכֹּחַ הַנִּפְלָא שֶׁנִּקְרָא תַּלְמוּד נִתַּן כֹּחַ הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר נִכְלַל בּוֹ שֶׁבַע חָכְמוֹת וְכָל כֹּחוֹת הַנִּדְרָשׁ לְפִלְפּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְכָל זֶה נִכְלַל בְּכַפְתּוֹרִים וּפְרָחִים. עַד דְּאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה ר' טַרְפוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דָּבָר מְתֻקָּן הָיָה אוֹמֵר "כַּפְתּוֹר וָפֶרַח". וְשִׂיחַ רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדֵנוּ בָּא, שֶׁמַּה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק מְחַדֵּשׁ דָּבָר טוֹב הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ שֶׁנִּרְמָז בְּכַפְתּוֹר וָפֶרַח שֶׁל הַמְּנוֹרָה. וְעַל כֵּן בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁרַבּוּ יְשִׁיבוֹת וְהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה לַהֲוַיוֹת דְּאַבַּיֵי וְרָבָא שֶׁהוּא הַתַּלְמוּד, מִשּׁוּם הָכִי נִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמְּנוֹרָה עַל יְדֵי נֵס דַּחֲנֻכָּה

הרי לנו

שוב התורה מעצימה ונותנת משנה תוקף לתורה שבעל פה הנכתבת ולחיבור המשנה, כולם מסיני.

הערות שוליים:

  1. ועיין פפ ~ 158
  2. ויקהל פח.
  3. בַּ'נצי"ב' 'העמק דבר' סוף נשא
  4. תוספת הרה"ג יקותיאל פיש מחבר ספר סוד החשמל
  5. י"א תתקמ"ח, וי"א תתקע"ח
  6. "א כי תם תתקל"ט וי"א תתקמ"ח וכן לאחר מכן. וכולם אמת. ומצד הפשט תמה מלאכת המשנה עוד לפני פטור רבי תתקמ"ח. אך עיקר עניין המשנה היא אלפים שנות תורה.
  7. ויקרא כ"ד ב'
  8. וראה פפ~158 בעניין שמעון הצדיק כהן גדול דור ראשון לתנאים
  9. תוספת הרה"ג יקותיאל פיש מחבר ספר סוד החשמל
  10. שמות כז, כ