פרשה פתוחה 217 ~ ויאמר ... עד אנה ינאצני העם הזה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 4,117 - 4,131 לבריאה | 356 - 371 לפני מניינם 


יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ. יד וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יְהוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה. טו וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר. טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר. יז וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. יח יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. יט סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כא וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ. כב כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי [4,128]. כג אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ. כד וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה. כה וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף.


במדבר יד: יא - כה

הפסוקים והמצוות:

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

4123/9 - יוליאוס קיסר צוה לחדש בניין בית המקדש אך משמים נתעקב

שהפסוק (דברים יד:יז) ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר.״ הוא הפסוק 4123 מתחילת התורה. ובשנת 4123, 362 למניינם יוליאוס קיסר בן אחיו של קוסטנטינוס צוה לחדש בנין בית המקדש לכבוד ותפארת ונתן לזה עזר מממונו אך משמים נתעכב שלא נגמר בנינו כי הקיסר נהרג במלחמה. והיה בימי רבינא ורב אשי, סדר הדורות שם (טעות סופר שכן יש לכתוב ד׳קכג ולא דקכ״ז). ואותו יוליאוס קיסר נקרא ׳יוליאנוס הכופר׳ שכן היה בקי בפילוסופיה חפשי בדעות ונאמן למיטב השכלת העולם העתיק לא יכול להתאים את שאיפותיו עם המושגים הנוצריים. יוליאנוס הביע את חבתו לעם הנרדף וגילה את רצונו לקומם את ׳עיר הקודש ירושלים׳. בסתו של 362 שלח איגרת הכתובה יונית באנטיוכיה לכל היהודים:

"לפנים נתנו עליכם את עול השעבוד...כדי שלא יעיז איש להוציא עליכם לעז שאתם מחרפי אל... ברצוני למשוך לכם חסד בקשתי את אחי את הנשיא הלל המכובד, לבטל את המס שהוא גובה מכם על ידי משולחיו כדי שלא יציק לכם איש בגבית מסים. וככה תהיו כולכם בכל מלכותי פטורים מדאגה, תהנו מן השלוה ותתפללו ברגש לטובת מלכותי לפני אל שדי ויוצר העולם, שהכתיר אותי בעצם ידו. כך היה לעולמים כי נגועי הגורל רוחם נופלת ואינם מעיזים גם לשאת ידיהם לתפלה, אבל היושבים בשלוה ושמחים בחלקם יכולים לשפוך שיח לטובת המלכות לפני גבוה מעל גבוה, שרב כחו יכול לעזור לי בשלטוני כאשר עם לבבי כה תעשו. ואני לכשאגמור בהצלחה את מליתי עם הפרסים אקומם את עיר הקודש ירושלים על חשבוני ואחדש פניה כמו שקויתם לראותה זה כבר, ושם אהלל עמכם לאל שדי״.

ובעבור כי לקמן פסוק 4128/9, נשבע ה׳ כי ״כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי . אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ. ״ לכן לא צלחה ידו.

4127 - רב אשי נתמנה לראש ישיבה בסורא כנגד ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ

בְּסֵפֶר 'מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם' מובא שֶׁהַפָּסוּק ‏[1] וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ הוּא הַפָּסוּק הַ' 4127 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 4127 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נַעֲשָׂה רַב אָשִׁי רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּסוּרָא, וְהִתְחִילָה תְּקוּפַת חִבּוּר הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי שֶׁכָּתַב רַב אָשִׁי. וּמֵהַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי הִתְמַלֵּא כְּבוֹד ה' בְּכָל הָעוֹלָם. כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (אבות ו, ג) אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה

כליל תפארת:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. במדבר יד, כא