פרשה פתוחה 230 ~ וידבר ה' ... זאת חקת התורה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 4,288 - 4,309 לבריאה | 527 - 549 למניינם 


א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים. ה וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. ו וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. ז וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב. ח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. ט וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא. י וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם. יא הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים. יב הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר. יג כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ. יד זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים [541]. טו וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא. טז וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. יז וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. יח וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר. יט וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב. כ וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהוָה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא. כא וְהָיְתָה לָּהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב. כב וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב.

במדבר יט: א - כב

הפסוקים והמצוות

מעשה פרה אדומה:

לעשות פרה אדומה להיות אפרה מוכן[1] שנאמר והיתה לעדת וכו'. להיות מי נדה מטמאין לאדם טהור ומטהרין מטומאת מת בלבד[2] שנאמר והזה הטהור על הטמא.

טומאת מגע מי חטאת[3] שנאמר והנוגע במי הנדה.


טומאת מת:

להיות המת מטמא[4] שנאמר אהלות.

טהרת טמא מת במי חטאת[5] שנאמר הוא יתחטא בו.

טמא שבא למקדש בכרת[6] שנאמר כל הנוגע במת וגו' לא יתחטא ונכרתה.

איסור הנאה ממת בגז"ש[7] שנאמר ותמת שם מרים. ונאמר בעגלה ערופה וערפו שם..


טבילה בזמנה:

טבילה בזמנה [8] שנאמר ורחץ במים וטהר בערב.

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

4301 - מגפת יוסטיניאנוס הראשון , קיסר האימפריה הביזנטית, כנגד: "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל":

שהפסוק "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" הוא הפסוק 4301 מתחילת התורה. ובשנת 4301 שהיא שנת 1\540 למניינם החלה הפנדמיה הגדולה שבהיסטוריה והיא מגפת יוסטיניאונוס קיסר האימפריה הביזנטית. המגפה אשר יכול והחלה עקב ייבוא של תבואה ממצרים התפשטה מהרה וגבתה את חייהם של רבים באימפריה, 25 מיליון בגל הראשון ועוד כ'25 מיליון בגלים שלאחר מכן. המגפה שינתה את ההיסטוריה והיא מיוחסת לחיידק Yersinia pestis. "זאת התורה אדם כי ימות באהל" מתאר בדיוק את המאורעות של השנים שכן המגפה היכתה בכך שאנשים מתו באהל לפעמים מיידית ולפעמים תוך סבל של ימים בהם נפלו לתרדמה. עוד שהיו הסגרים של איזורים של נגועים, כנאמר "אדם כי ימות באהל".

בשנת 541 - 542 למניינם וזה כנגד הפסוק המקביל ל - אדם כי ימות באהל[9], תקפה פנדמיה את האימפריה הביזנטית. במשך השנים קיבלה מגפה זאת את הכינוי הפנדמיה הגדולה שבהיסטוריה.

וזאת יוסיף על הנאמר לעייל בעניין חקת התורה. ומה ההקשר בין חקת התורה ומיתת באוהל? ויכול כי שניהם ירמזו מאורעות שקוראים באותו מקום. ולעייל כאמור ירמוז על חוקי יוסטיניאנוס הראשון וכאן בעניין מגפת יוסטינאנוס.

זאת חקת התורה: ויחל הכתוב בעניין חוקי תורה ויסב לעניין פרה אדמה ועניין מיתה באהל. ויכול כדברי הרמח"ל ‏[10] שפרה אדמה היא התקון לקלפת הנצרות שהיא אדום. ועניין קליפת הנצרות היא כפולה האחת מטעם האמונה והשנייה מטעם חוקי אדום. וכן בשנים אילו חוזים בשני דברים. מצד האחד קונסטטינוס כאמור מאחד ומעלה על הכתב את חוקי אדום.

ומצד השני ובמקביל רואים אנו אדם כי ימות באהל, מגפה אוחזת במלכות אדום אשר מזעזעת את האימפריה.

לשנים בשנת 1453 תיפול האימפריה הרומית בידי בני ישמעאל.

הרי לנו:

הערות שוליים

  1. מוני המצות: סה"מ מצוה שצ"ז. סמ"ג עשין רלב. מקורות: מס' פרה.
  2. מוני המצות: סה"מ מצוה שצ"ט, והרמב"ן משיג סמ"ג עשין רלג. מקורות: פרה פי"א כלים פ"א כלים פ"א ד.
  3. מוני המצות: רס"ג
  4. מוני המצות: סה"מ מצוה שצ"ח, והרמב"ן משיג סמ"ג עשין רלג. מקורות: פרה פי"א כלים פ"א ד.
  5. מוני המצות: ראב"ד ,רס"ג
  6. מוני המצות: בה"ג רס"ג
  7. מוני המצות: יראים, זהר הרקיע
  8. מוני המצות: יראים
  9. דהיינו מציאות בה אנשים פשוט מתים באהל.
  10. סוף אוצרות רמח"ל