פרשה פתוחה 264 ~ והיה אם שכח תשכח

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,150 עד 5,151 לבריאה | 1,389 עד 1,391 למניינם 


יט וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. כ כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְהוָה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

דברים ח:יט - כ


הפסוקים והמצוות:

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז:

שנים אלו הם הזהרה לעם פן נשכח את ה' ונלך אחרי אלהים אחרים. עניין ההזהרה ממשי וקרוב לבוא. האינקוויזיציה בעצומה ורבים מבני עמינו ממרים עצמם לנצרות. הפרעות מתחילות בשנת 5,149 בפראג ‏[1][2]. בשנת 5,150 רבו הצרות, פרעות פורצות על קהל ה': בטודה ולוגריט, קירואן ובורגש וכן במלכות ארגון ולינצה מיורק וברצילוני. עם ישראל בניסיון ורבים המירו דתם יותר ממאתים אלף יהודים. ישנה מסורת חז"ל, כי ליהודים באותו זמן היו גויות בבתיהם ונתעברו וילדו מהם בנים הם הגוים שהרגו לאבותם והשמידום[3]. וכל זאת בטולידו מרכז יהדות ספרד. ובשנת 5,152 בשנת 1392 למניינם בסביליה רבים מתו על קדוש ה' אך רבים חללו ברית קודש. משם התפשט ההרג והשמד לקהילות קורדובה וגם שם המירו רבים ותהי לחרבה. ומשם שוב בערה האש בטולידו גם שם המירו רבים את דתם ולא יכלו לעמוד על נפשם. סוף דבר במלכות וולנציה לא נשאר יהודי זולתי במקום הנקרא מורבירו ומעטים במחוז קטולינה. לא עברו ימים רבים ובשנת 1,411 שוב יד המשחית הותרה וברומא קמו פתאום ואמרו ליהודים שימירו דתם. וכומר אחד המיר מבני עמינו יותר ממאתים אלף יהודים על ידי מלך דון פיראנדו זקנו של פיראנד מלך ארגאון שגירש יהודים רבים.

ורבו הצרות והנסיונות באלו השנים, הבאנו כאן אך מזער מן התלעות המרות. והזהיר הכתוב בזה הדבר והיה אם שכח תשכח עבור כי נשתחווה לאלהים אחרים ומזהיר הכתוב : עבוד תאבדון וכן היה שקהילות רבות נספו ואין להם זכר בספרי זכרונות. ומי יתן שבזכות הלימוד של והיה אם שכח תשכח שנזכה לטהר ליבנו לעבודך באמת וביראה בכל לבבנו ובכל נפשינו.

מאורעות השנים:

5151 - מלחמת המצוה והפרעות כנגד היהודים, גזירות קנ"א, כנגד: "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים.. הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן" [5151, 91 - 1390 למניינם]:

שהפסוק (דברים ח, ) "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים.. הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן" הוא הפסוק 5151 מתחלת התורה. ובשנת 5151 (91 - 1390 למניינם) תלאות רבות ורבים ממרים את דת משה.

כמאה שנה לפני הנהגת האינקויזיציה הכללית בספרד ביקשו הכמרים הקנאים להקים מדינה שכולה נוצרית ונקיה מתערובת של יהודים מסלמים וכופרים. בראש הקנאים הקשטילים עמד ראש הכמרים באפרכיה של שיביליה פרנד מרטינץ Ferrand Martinez

החל ממלחמת האזרחים בקשטיליה שבין השנים 1,366 ועד 1,369 Castilian Civil War אשר הייתה חלק מהמאבק האדיר שהתחולל בין מלכות אנגליה וכן מלכות צרפת במשך מלחמת מאה השנים, החל מרטינץ לדרוש כנגד היהודים. המלכים אסרו על מרטינץ להסית את ההמון כנגד היהודים אך זה לא עזר. ב' 1389 הארכיבישוף ברוסו הסיר את מרטינץ מכהונתו ואסר עליו לדרוש בבתי תפילה אולם כעבור זמן מה לאחר מות הארכיבישוף [1,390] חזר מרטינץ לדרכו ואף מונה כמחליפו של הארכיבישוף. באותו זמן מונתה המלכה האלמנה ליאונורה כמושלת הארץ [1,390 עד 1,393] בשם המלך הילד הנרי השלישי Henry III of Castile ומעתה הותרה הרצועה.

והיה אם שכח תשכח את ה' אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים [5,150 לבריאה, 1,390 - 1,391 למניינם] כנגד התנצרותם של יהודים: שנים קשים הם לישראל. רבים אינם עומדים במבחן מסירות הנפש ודביקות באמונת אחדות הבורא. רבים ממנהיגי קהילות ורבנים שוכחים את ה' יתברך. בשנת 1,389 שלמה הלוי מבורגוס אחד ממנהיגיה של יהדות ספרד נשלח לחצר המלוכה. בשנת 1,390 הוטבל לנצרות. בשנת 1,394 עבר לאביניון ושם התקרב לאפיפיור בוניפיקיוס התשיעי ואף החל לפעול כנגד אחיו. שלמה הלוי המשיך בדרכם של המומרים רבים כמו ‏[4] הידוע כאלפונסו דה ואיאדוליד.

פרעות שנת 5,149: בפראג התאספו אנשים רקים באסרו חג של פסח 5,149 [1,389 למניינם] ועלו על עם ה' בחרבות וקרדומות ויהרגו אותם בחוצות ובתיהם שרפו באש והוציאו ישיני עפר מקבריהם. וזה היה בימי הקיסר ווענצל מלך ביהם Wenceslaus IV of Bohemia, ולא היה מורא מלכות רק כל איש הישר בעיניו יעשה.‏[5]

פרעות שנת 5150: בשנה זו, 1,390 למניינם, העלילו על קהל טודה ולוגריט וקירואן ובורגש, ובמלכות ארגון ולינצה מיורק וברצילוני, ורובם המירו וקצתם ברחו וקצתם נהרגו, וכומר שהיה מתוודה למלכת ספרד גלגל שהמלכה תגרש היהודים וסבב אבדת קהל וירונה וברצלוני ורוב מלכות קטלוניאה וארגון ולינצא ומיורקי, ולבסוף נתפשרו היהודים לפרוע סך עצום ונצולו. לבסוף נמצא עון בטוען והמלך תלה אותו, ובאמצעות מומר אחד נצולו היהודים מהפרעון. ‏[6]

באלו השנים י"א 5,172‏[7], קם ג'ובני דה קפיסטרנו, John of Capistrano, Giovanni da Capestrano' ‏[8] מכת דימינגו ויש אומרים שהיה מומר והיה נאהב למלך דון פירמדו ויסת נגד יהודים ויהרגו רבים אין מספר, ושללו ממונם ושרפו כל כתבי הקודש וגלילות איטליא ‏[9][10]. ג'ובני זה שימש כאינקוויזיטור והוציא רבים להורג. הוזמן לפולין על מנת שיטיף נגד היהודים. ב-1420 - 1422 הביא לגירוש יהודי רגנסבורג. ב-1427 הביא את האפיפיור להוציא את גזירת הים, לפיה יהודים איטלקיים לא הורשו יותר לנוע על ספינות בים התיכון לכיוון ארץ ישראל. ב-4 ביולי 1453 הורה להעלות על המוקד 41 יהודים בברסלאו עקב עלילת דם, מתוך כ-318 שנעצרו ועונו. בפדובה גרם ב-1456 לגירוש ראשי הקהילה.

פרעות 5,151: בקהילת טוליטולא, טולידו ‏[11] וכן בכל קטלוניה וקסטיליה וארגאון קמו על היהודים והרגום ורבים המירו את דתם, יותר ממאתים אלף יהודים. ואנחנו קבלנו כי היו לוקחים היהודים באותו זמן גויות בבתיהם ונתעברו וילדו בנים מהם והם הגוים שהרגו לאבותם והשמדום.[12]. ויש לעיין בפפ - 261.4 ולא תתחתן בם, בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך שבעבור ששם רבים לקחו נשים מבין הגוים יושבי הארץ על כן, פוקד עון אבות על בנים.

פרעות 5152: שנת 1391 למניינם, היא אחת השנים המכריעות בתולדות עם ישראל, וכך נחרתה גם בזכרונו של העם. בשנה זו נפתחה ההיסטוריה של האנוסים - היהודים שנאלצו להמיר את דתם לנצרות. בקיץ של 1391 גל של מהומות שטף את ספרד, מאנדאלוסיה שבדרום ועד לערי קאטאלוניה ומאיורקה. היתה זו מעין גירסה ספרדית לנחשול ההתקוממויות העממיות בעיר ובכפר שהציף את אירופה בעשורים האחרונים של המאה ה' 14. אולם בספרד היה זה גם אות הסיום לתקופה ארוכה של קיום - יחד [CONVIVENCIA] בין דתות ותרבויות. במהלך המהומות שכונות של יהודים הותקפו ונבזזו, בתי כנסת הוחרבו, מאות יהודים נרצחו ואלפים הוכרחו להיטבל לנצרות. ‏[13]

פרעות 5,152: "אם אמרתי אספרה לכם רובי התלאות שמצאונו ישתוממו רעיוניכם האמנם אערוך לפניכם שלחן הרעה מעוטרת רוש ולענה בקצרה ודברים כהוייתן להשביעכם מרורות לענתנו ולהשקותכם מיין עצבונינו. ואם אחשוב כבר הוגד לכם אכתוב אותו בתכלית הקיצור. ראש חודש תמוז ה'קנ"ב, דרך ה' קשתות האויב על קהלת סביליאה רבתי עם שהיו בה כמו שבע אלפים בעלי בתים הציתו אש בשעריה והרגו בה עם רב. אך רובם המירו, ומהם מכרו לישמעאלים מהטף ונשים, והיה מסילות היהודים יושבים בדד, ורבים מתו על קדוש ה' ורבים חללו ברית קודש. משם יצא אש ותאכל ארזי הלבנון העיר הקדושה קורטבא, גם שם רבים המירו ותהי לחרבה. וביום צרה ותוכחה, י"ז בתמוז, חמת ה' נתכה על עיר הקודש אשר משם תצא תורה, היא טוליטולא, ויהרגו במקדש ה' כהן ונביא. שמה קדשו ה' ברבים רבנים הם זרע הכשר והנבחר זרע הרא"ש ז"ל, הם ובניהם ותלמידיהם, גם שם המירו רבים לא יכלו לעמוד על נפשם. על שלש אלה רגזה הארץ מלבד קהלות אחרות סביבותיהם בא מספרם כמו שבעים עיר, ובכל זאת אנחנו פה על משבר והיה לנו יומם ולילה למשמר. ויהי בשבעה לחודש אב בלע ה' ולא חמל בקהלות וילינצה כמו אלף בעלי בתים ויהיו המתים בקדוש ה' כמו מאתים וחמישים אנשים, והנשארים הרה נסו ונמלטו מועטים ורבים המירו. משם פשתה הנגע בקהלות מיורקה העדינה לחוף ימים ישכון, ביום ראש חודש אלול באו פריצים וחללוה בזזוה שללוה ועזבוה כמצודה שאין בה דגים, ומתו בקדוש ה' כמו שלוש מאות נפשות, וכמו שמונה מאות נמלטו במגדל המלך והנשארים המירו. ויום שבת שאחריו שפך ה' ראש חמתו נאר מקדשו וחלל נזר תורתו היא קהילת ברצלוני, הובקעה היו מספר הרוגיה מאה ושלושים, וכל יתר הקהלות נסו ונמלטו אל המגדל, וכל מסילות היהודים בזזו האויבים והציתו אשר בקצתם. ויד מנהיגי המדינה לא היה במעל, ורצו להצילים בכל יכלתם, ויכלכלו שם היהודים בלחם ומים ויאזרו לעשות שפטים באנשים הפושעים אזי קם שאון דלת העם והמון רבה על נכבדי המדינה וילחמו עם היהודים שבמגדל בקשתות ובליסטראות ויכום במגדל. ורבים קדשו את ה' ורבים שחטו עצמם ולא הגיעו בחצי המגדל עד שנעשו אברים אברים, וקצתם יצאו ברחוב וקדשו את ה', וכל השאר המירו. רק היו מועטים שנמלטו. ובערי הסגנים נער יכתבם אך הם מהנכבדים וברוב עוונותינו אין היום בברצלוני איש אשר בשם ישראל יכונה. ובעיר לירירא מתו רבים והשאר המירו, רק היו מועטים שנמלטו. בעיר גרונדה תורה וענוה במקום אחד, קדשו את ה' ברבים הרבנים שהיו שם שלא המירו כי אם מועטים ורוב הקהל נמלטו בבתי הערלים. סוף דבר במלכות וילניצה לא נשאר יהודי זולתי במקום אחד הנקרא מורביו. ובמחוז קטלוניאה לא נשאר בלתי בערי הסגנים והפחות שלא שלחו יד בהם בכל המקומות אחרי השתדלות הנמרץ והפיזור הרב מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גוייתינו. ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים נשואות עד שיחננו וירפאנו ממכאובינו ואל יתן למוט רגלינו ‏[14]"

"5150 - אנוסים ומומרים רבים, כנגד: "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"

שהפסוק (דברים ח, יט) "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" הוא הפסוק 5150 מתחלת התורה. ובשנת 5150 וכן בשנה שלאחר בשנת 5151 רבים ממרים את דת משה. ומובא בסדר הדורות 5151 " וכל קטלוניא וקסטילה וארגאון וקמו על היהודים והרגום, והמירו דתם יותר מ' 200,000 אלף יהודים"

חזר וכפל את הכתוב וזאת על מנת להדגיש כי לא שכחה של יום או יומיים אלא שכחה של צמיתות, וזו שכחה של מומר אשר שוכח את ה' יתברך והולך ודבק באלהים אחרים. אם התחלת לשכוח סופך שתשכח כולה ככתוב אם תעזבני יום יומים אעזבך[15]. ובשנים אילו שלמה הלוי רבה של בורגוס ממיר עצמו [5,150] 1,389 - 1,390 למניינם, ונקרא פבלו דה סנטה מריה, וכן תלמידו של הלוי, המומר יהושוע הלורקי ונקרא ג'ירמו דה סנטה פה. שניהם ורבים עמם הולכים בעיקבות המומר אבנר מבורגוס - אלפונסו דה ואיאדוליד.

"וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים:" ולא יאמר ועבדת, כאילו אומר כי זאת הייתה הליכה מאין מעילת רגלים ואילו אילו דרכם של האנוסים - הקונוורסוס, אשר הלכו אחרי אלהים אחרים וזאת עבור כי במרבית המקרים הדרך הייתה קלה יותר וזאת על מנת להינצל מרדיפת הנצרות. אך כאמור מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה וסופום הייתה ככתוב: ועבדתם והשתחוית להם וכן רבים מבני עמינו טובלים עצמם וסוגדים בפני פסלו של הבל וריק [גימטריה ישו] אל אל לא יושיע.

"5150/51 - פרעות ה'תק"ן ו' ה'קנ"א, כנגד: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן"

שהפסוק (דברים ח, יט) "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְהוָה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" הוא הפסוק ה5150 מתחלת התורה, ובשנת 5150 לבריאת העולם היו גזרות השמד הידועות כגזרות ה'ק"ן ה'קנ"א.

ושוב כפל הלשון בשל חומרת העונש הקרב לבוא וכן בשנים אילו ממש חורבן גדול על כל קהילות ספרד ובמיוחד קשטיליה [5,150 - 5,151] 1,389 עד 1,392 למניינם. דרך אומרם שלא חרבה ירושלים אלא על שבטלו בה דברי תורה, והגם שהיו עובדי עבודה זרה, ואם היו לומדים תורה לא היתה נחרבת. ומעתה בהעדר תורה, יש מקום להרשיע ולעבוד עבודה זרה. לזה בא המאמר כאן כשבא להתרות על עבודת עבודה זרה, שתסובב שיאבדו מן הארץ.... שתהיו כגוים חסירי התורה ישכח ה' מהם ויהיו כגוים, ואז כגוים אשר ה' מאביד .. כן תאבדון זו אבדה עצמית. ‏[16]

"עקב לא תשמעון בקול ה' אלהיכם": שכר באחרית לטוב או לרע, ואחרית המומרים היה לרע. הא למדת שאם יש להם תורה הגם שיהיו עובדי עבודה זרה תורה תעמוד להם, והוא מה שדקדק לומר בקול ה' שכל מקום שנזכר בקול דהיינו לימוד התורה. ‏[17] וכן בשנים אילו האנוסים אשר הסתירו את דתם חדלו מלימוד התורה ואפילו ששמרו מקצת המצוות לא נשתמרה יהדותם ועבדו מן הארץ.

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. באותם שנים מלכות ביהם - בוהמיה שייכת לאימפריה הרומית הקדושה
  2. מלך ביהם הינו Wenceslaus IV of Bohemia
  3. סדר הדורות שם
  4. אבנר מבורגוס
  5. סדר הדורות שם
  6. סדר הדורות. ומויף בשם שבט יהודה גזרה כ"ז שכותב על שנה זו גזרות רעות
  7. סדר הדורות שם
  8. בסדר הדורות מופיע פרהויציני דולינצה, אך לא ידוע מי זה, ויכול מאוד כי הכוונה לג'ובני דה קפיסטרנו
  9. סדר הדורות
  10. מגזרה זו ברח רב דוד דון יחייא
  11. רב יהודה בן השר אשר הקדוש הרג את אשתו בת אחיו וחמותו אש רבינו יעקב בעל הטורים בשעת השמד ונהרג גם הוא בשנה זו
  12. סדר הדורות שם
  13. מתוך תולדות עם ישראל , אלי בר - נביא
  14. סדר הדורות בשם שלשלת הקבלה קי"א א
  15. רש"י על אתר
  16. אור החיים שם
  17. אור החיים שם