פרשה פתוחה 266 ~ בעת ההוא אמר ה' אלי

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,181 עד 5,191, לבריאה | 1,420 עד 1,431 למניינם 


א בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְהוָה אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ. ב וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. ג וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. ד וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְהוָה אֵלָי. ה וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה. [1,425] ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ז מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. ח בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ. י וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ. יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם.

דברים י:א - יא

הפסוקים והמצוות

ארון וכפורת ללוחות העדות [1,420 - 1,426 למניינם]:

לעשות ארון וכפורת ללוחות העדות[1] שנאמר: ועשית לך ארון עץ, ונאמר ‏[2] ונתת את הכפורת על העדות

המסר המרומז

מאורעות השנים

מכונת הדפסה משנת 1811, צולמה במינכן, גרמניה.

התפתחות מכונת הדפוס על השם גוטנברג 1,427 כנגד: פסל לך שני לוחת... ויכתב על הלחת:

סביבות שנת 1040, הומצאה שיטת הדפוס הראשונה על ידי פי שנג (Pi Sheng) בסין, מתוך התנסות בהדפסה של כתב סיני מורכב תוך שימוש בכליי חרסינה. במרוצת 200 השנים הבאות הועבר הידע אל גוריאו (היום קוריאה) אשר באותו הזמן הייתה תחת השפעה פוליטית ותרבותית של סין. באותם מאתיים השנים התפתחה שיטת ההדפסה של פי שנג. סביבות 1,230 לראשונה הודפסו הדפסות בעזרת השימוש במתכת,תחת השושלת הגוריאנית.

סביבות 1436 באופן בלתי תלוי הומצאה גרסה נוספת להדפסה בעזרת מתכת בגרמניה על ידי יוהאן גוטנברג [1,398 - 1,468], למרות שיש היסטוריונים אשר גורסים ששותפו העיסקי של יוהאן גוטנברג היה זה שפיתח את טכנולוגית הדפוס.

למרות שיוהאן גוטנברג מיוחס להמצאת מכונת הדפוס במערב אירופה, ידועים לנו על הדפסות של תויות ליין ושמן זית באירופה עוד בימיה של רומא, כמו כן נמצא שגם הדפסה של ספרים הייתה בשימוש בתקופה זו. למרות הנאמר גוטנברג היה הראשון בשינוי התפיסה לגבי שימושי הדפוס. השימוש שעשה גוטנברג במכונת ההדפסה בנוסף לשיפורים נוספים היו אלה שהפכו את הדפוס התעשייתי לבעל תוצאות מתקדמות הרבה יותר ביחס לכתבי היד שעשו המעתיקים בימים שקדמו לדפוס הממוכן. השם גוטנברג מפויע לראשונה בשנת 1,427.

בעקבות נסיונו של גוטנברג כצורף, עשה גוטנברג שימוש מושכל בידיעותיו הרבות בתחום המתכות, גוטנברג היה למעשה הראשון שיצר את הסגסוגת שהכילה עופרת, בדיל ואנטימון, שהייתה הכרחית ליצור אותיות איכותיות ושבעזרתם הדפיסו ספרים בעלי איכות הדפסה מעולה, אותיות אילו העשויות סגסוגת של מתכות היו מתאימות לעבודות ההדפסה ועמידות הרבה יותר מאותיות החימר, העץ והנחושת שבהם השתמשו במזרח אסיה, ליצור אותיות אילו גוטנברג השתמש ,במה שנחשב כיום להמצאתו הגאונית ביותר,תבניות נפרדות לכל אות ומוצבות על לוחות. הפרדת האותיות היא שזרזה ויעלה את תהליך היצור והעימוד של המקור ואת תהליך ההדפסה. בנוסף יצר גוטנברג את צבע השמן הראשוני שהיה עמיד יותר מאשר צבעים מבוססי מים שבהם השתמשו בזמן מוקדם יותר. הספר הראשון שהדפיס גוטנברג היה ספר תנ"ך, המכונה ספר התנ"ך של יוהאן גוטנברג או תנ"ך גוטנברג.‏[3]

מכונת הדפוס הראשונה הומצאה בגרמניה על ידי הצורף יוהאן גוטנברג בשנת 1440. שיטות הדפסה המבוססות על מכונת הדפוס של גוטנברג התפשטו תחילה באירופה ואחר כך ברחבי העולם והחליפו את השיטות הידניות והמסורבלות ,שקדמו למכונת הדפוס ולהפרדת האותיות של גוטנברג. השיטה המכנית ,שיתרונה הבולט הוא האפשרות לעבודות הדפסה המוניות ובזול, הפכה מכונת הדפוס את המילה הכתובה לזמינה לכל שכבות האוכלוסייה. מכונת הדפוס של גוטנברג נדחקה לשוליים עם המצאת דפוס האופסט.

מכונת הדפוס המאפשרת הדפסה מהירה ופשוטה ושיכפול המוני הביאו להתפתחות האינטלקטואלית החברתית באותה התקופה בגלל האפשרות להעברת ידע להמונים באופן פשוט וזול. התפתחות וההפצה של אינטלקטואל כתוב כמו למשל "95 התזות" של מרטין לותר ועבודות נוספות הקשורות בהפצת הנצרות הפרוטסטנטית.

הדפוס הביא לגילוי מחדש של הקלסיקות הרומיות והיווניות שלמעשה נתנו השראה להתפתחות הרנסאנס, התעצבות והתפתחות השפה הלטינית באירופה. בעקבות המצאת הדפוס חל שינוי באירופה הן בתחום הפוליטי והן בתחום החברתי בנוסף חלו שינוים בעולם המדע.

החומש מגוטנברג

תנ"ך גוטנברג

הינו ההדפסה הראשונה של תרגום התנ"ך ללטינית (הוולגטה). התנ"ך הודפס על ידי יוהאן גוטנברג, בעיר מיינץ שבריינלנד-פאלץ, גרמניה. הדפסת התנ"ך התרחשה ב-23 בפברואר 1455, ומסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה.

פטירת המרי"ל שהוא המוסך הראשון, כנגד: "מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו" [5187]:

שפסוקי התורה כנגד השנים והפסוק 5187 "מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו" ובשנת 5187 נפטר המהרי"ל רבי יעקב הלוי בן משה מולין. ומובא בסדר הדורות שם "ודע שהמהרי"ל ורבותיו מהר"ש ומהר"ק הם הנסמכים ראשונים בשם מהר"ר שנתחדש בין האשכנזים… ושמעתי מהג"מ סיני בר בצלאל שנתחדש הסמיכה כי רבים היו עוסקים בנתינות גיטין וקדושין אף שלא היו יודעין בטיב הלכתן על כן נתקנה סמיכה זו לסימן כל מי שאין נסמך למורינו לא יהיה לו רשות להתעסק בטיב גיטין וקדושין.

כליל תפארת

בעת ההוא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים:

פסל לך: שהיו הראשונות מעשה אלהים והמכתב מכתב אלהים ובאלו צוה אותי שיהיו מחצב ידי והמכתב יהיה כמכתב הראשון באצבע אלהים. דהיינו באשר הראשון היה על דרך הנס דפוס זה בדרך הטבע ע"י מעשה אנוש וירמוז על מכונת הדפוס.


ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים: וכן הדפוס לקח את אשר היה כתוב וגנוז ליחידים והפיץ את הספרים לעולם כולו.

ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים: וכן מכונת הדפוס אפשרה את הפצת התורה בכל העולם.


מוסרה, שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו [5,187]:

הרי לנו

הערות שוליים

  1. מוני המצוות: רמב"ן זהר הרקיע
  2. שמות כד טז
  3. גוטנברג ניסה הדפסה ציבעית לכמה מראשי הפרקים בספר, הדפסה זו מופיע רק בכמות עותקים מוגבלת מתוך הספרים שהוציא גוטנברג בהדפסה זו. כתב העט, מיינז פסלטר (Mainz Psalter) שיצא לאור בערך בשנת 1453, לכאורה נחשב כמעוצב בידי גוטנברג אבל הודפס תחת שמם של יורשיו של גוטנברג גון פאוסט ופטר סקופר, הדפיס ראשי תיבות באדום וכחול.