פרשה פתוחה 273 ~ כי יפלא ממך דבר למשפט

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,366 עד 5,371 לבריאה | 1,605 עד 1,611 למניינם 



ח כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. י וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. יא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל. יב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. יג וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.

דברים יז:ח - יג

הפסוקים והמצוות:

בית דין - משפט העליון:

פרשת דרישת הדין מב"ד הגדול[1] שנאמר: וכי יפלא ממך דבר וקמת ועלית

לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להן לישראל בכל זמן לישראל[2] שנאמר: ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה.

שלא להמרות על פי בית דין הגדול שיעמדו לישראל[3] שנאמר: לא תסור מכל הדבר.

שלא יורה הזקן אחרת מב"ד הגדול[4] שנאמר: לא יזידון עוד

זקן ממרא בחנק[5] שנאמר: והאיש אשר יעשה בזדון וכו' ומת האיש ההוא.


מצוות בגדר: ושמרת לעשות ככל אשר יורוך:

עונג והדלקת נר שבת:

עונג שבת הלכה למשה מסיני[6] שנאמר: (ישעיה נח יג) וקראת לשבת עונג, ונאמר: ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.

הדלקת נר שבת[7] שנאמר: (איוב ה כד) וידעת כי שלום אהלך ונאמר ושמרת לעשות כל אשר יורוך.


נר חנוכה וקריאת מגילה:

הדלקת נרות חנוכה[8] ונאמר: ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.

מקרא מגילה[9] ונאמר: ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.


קריאת ההלל:

לגמור את ההלל בכל יום בסוכות ושמיני עצרת, הלכה למשה מסיני.[10]

לגמור את ההלל בלילה הראשון של פסח, הלכה למשה מסיני[11] שנאמר: (ישעיה ל כט) השיר הזה יהיה לכם כליל התקדשו חג

לגמור את ההלל ביו"ט של עצרת, הלכה למשה מסיני[12]

לגמור את ההלל ביום בכל יום של חנוכה[13]


שלא לכעוס:

שלא לכעוס[14] שנאמר:(תהילים פא י) לא יהיה בך אל זר ונאמר ושמרת לעשות ככל אשר יורוך

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

עולמה של תורה:

פטירתו של רבי שלמה אפרים מלונטשיץ ז' אדר ב' 5,379 לבריאה, 1619 למניינם כנגד על פי התורה אשר יורוך:

רב שלמה אפרים, המכונה הכלי יקר על שם ספרו, נולד בלונטשיץ (Łęczyca), פולין לאביו אהרון. בתחילה נקרא שמו אפרים בלבד, השם שלמה נוסף לו רק לעת זקנתו, בשנת 5,361.

בצעירותו למד מפי המהרש"ל, אחר כך עבר ללבוב ומשנת 5,364 לבריאה (1604) החליף את המהר"ל (בשנות זקנותו האחרונות) כרבה של פראג וכראש הישיבה שם. נפטר בז' אדר ב' 5,379. בין תלמידיו נמנה גם רבי שפטיל הורוויץ, בן השל"ה. נכדו הוא הרב אברהם ראובן הכהן סופר מחבר הילקוט ראובני. הצטיין במיוחד כדרשן והיה סוחף את לבבות השומעים בדרשותיו וחיבוריו הרבים שרובם עוסקים בענייני מוסר. הוא היה רגיש לשאלות החברתיות והמעמדיות והתמקד במיוחד בתיקון ההנהגה הציבורית. הדבר מתבטא גם בפירושו לתורה, בו הכניס ענייני מוסר.

ספריו: שפתי דעת[15], עיר גיבורים[16], עוללות אפרים[17], ארח לחיים[18], עמודי שש[19], רבבות אפרים ‏[20]. אך מכל ספריו התפרסם בשל חיבורו כלי יקר - פירוש על התורה.

כליל תפארת:

כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין... בשעריך, וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו:

ואל השפט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט:

ושמרת לעשות ככל אשר יורוך:

על פי התורה אשר יורוך [5369] כנגד שנת פטרתו של בעל הכלי יקר שלמה אפרים

וּבִשְׁנַת 5369 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נִפְטַר רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זצ"ל בַּעַל הַ'כְּלִי יָקָר'. וְרַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם בְּגִימַטְרִיָּא = 706 = פִּי הַתּוֹרָה ובא לרמוז כי תורתו כתורת משה כנאמר: וזאת התורה אשר שם משה ... על פי ה' ביד משה. וְהוּא גַם נִפְטַר בְּיוֹם ז' בַּאֲדָר כמשה, הַיּוֹם שֶׁקָּשׁוּר לְמֹשֶה שֶׁהָיָה "פִּי הַתּוֹרָה", וְהוּא גַם קָרָא לְסִפְרוֹ כְּלִי יָקָר עַל שֵׁם הַפָּסוּק ‏[21] "וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת" שֶׁמִּתְקַשֵּׁר לְפִי הַתּוֹרָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁה' שס"ט= 369 +1 = 370 במילוי בְּגִימַטְרִיָּא כְּלִי [60] יָקָר [310] =370. והרב שלמה אפרים עצמו ייחס את פירושו על התורה דהיינו כלי יקר ל- פי כנאמר: וכלי יקר שפתי דעת[22] דהיינו שכלי יקר הינו שפתי דעת שהם הפה של התורה

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל:

והאיש אשר יעשה בזדון... ומת האיש ההוא:

ויראו ולא יזידון עוד:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מני המצוות: רס"ג
  2. מוני המצוות: סה"מ מצוה תצ"ה, סמ"ג עשין קיא, מקורות: סנהדרין פו. ועיין טור חו"מ סימן יד.
  3. מוני המצוות: סה"מ מצוה תצ"ו, סמ", לאוין ריז, מקורות: סנהדרין פו. ועיין טור חו"מ סימן יד
  4. מוני המצוות: סה"ג
  5. מוני המצוות: בה"ג, רס"ג
  6. מוני המצוות: בה"ג ,יראים
  7. מוני המצוות: בה"ג, יראים
  8. מוני המצוות: בה"ג, רס"ג
  9. מוני המצוות: בה"ג, רס"ג, יראים
  10. מוני המצוות: בה"ג , יראים
  11. מוני המצוות: בה"ג, יראים
  12. מוני המצוות: בה"ג יראים
  13. מוני המצוות: בה"ג יראים
  14. מוני המצוות: חרדים
  15. ספר הקדמה, בו מסביר המחבר את מטרותיו בכתיבת חיבוריו השונים: "בכל החיבורים אשר חיברתי מעודי, היו עיני וליבי על דרכי בני עמינו ולפרסם את החנפים, לפעמים מתוך הכתב, ופעמים בעל פה בבתי כנסיות במדינת פולין..."
  16. דרשות על התורה ובנושאי מוסר.
  17. דרשות על מועדי השנה, ודרשות לשמחות כגון ברית מילה וחופה וקידושין.
  18. דרשות לראש השנה, יום הכיפורים ולפסח.
  19. דרשות ופשטים אשר בתחילה נכתבו באורך שישה עמודים.
  20. לא נדפס
  21. משלי כ, טו
  22. משלי, כ:טו