פרשה פתוחה 281 ~ והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,620 עד 5,673 לבריאה | 1,859עד 1,913 למניינם 


טו וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ. טז אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה. יז אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. יח אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. יט אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. כ יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי. כא יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. [1866] כב יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ. כג וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל [1867] כד יִתֵּן יְהוָה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ. כה יִתֶּנְךָ יְהוָה נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. כו וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד. כז יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם ובעפלים [וּבַטְּחֹרִים] וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא. כח יַכְּכָה יְהוָה בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב . כט וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ. ל אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה [יִשְׁכָּבֶנָּה] בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ . [75 - 1874] לא שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ [6 - 1875] חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ. לב בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ. לג פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל הַיָּמִים. [1876 - 77] לד וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. לה יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ. לו יוֹלֵךְ יְהוָה אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן. לז וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ יְהוָה שָׁמָּה [1881] . לח זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה. לט כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת. מ זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ. מא בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי. מב כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל. מג הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה. מד הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב. מה וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. מו וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. מז תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל [1891]. מח וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ. מט [5654] יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ.[1893-4] נ גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן [1894-5] . נא וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹא יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר [5656] שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידוֹ אֹתָךְ. נב וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהוֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל אַרְצֶךָ וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ בְּכָל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ. נג וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ. נד הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר. נה מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. נו הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ. נז וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל בַּסָּתֶר בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. נח אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. נט וְהִפְלָא יְהוָה אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. [1903] ס וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ. סא גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.[1905] סב וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. סג וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. סד וֶהֱפִיצְךָ יְהוָה בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן. סה וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ. סו וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ . סז בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. סח וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.

דברים כח:טו - סח

תוכן עניינים

הפסוקים והמצוות

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

שבשנים אילו רבו הצרות וזאת באשר זנחו את דבר ה'. אך מנגד השמחה והשירה מאירה את פני הדור.

מאורעות השנים

סערה גאומנגנטית של 1859

5621 - אמנציפציה של עבדי הצמיתות שבאימפריה הרוסית

שהפסוק 5621 (דברים כח:טז) ״וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה״ הוא הפסוק 5621 מתחילת התורה, ובשנת 5621 המקביל לשנת 1861 למניינם אלכסנדר השני קיסר רוסיה החליט על ביצוע רפורמה יסודית במשק, ובמסגרתה ביטל את מעמד הצמיתות [שהייתה מאז המאה האחת עזרה] על מעשה זה הוא זכה לכינוי "המשחרר". למרות שחרור האיכרים ממעמד צמית ביצוע הרפורמה היה מלווה במהומות איכרים, וחלק גדול מהם זכו לחופש אישי ללא אדמות לעיבוד ופרנסה.

וידועים חסדי ה׳ שדוקא בקללות יש זכות שבזמן זה תבוטל קללה במקרה דנן עבדות צמיתות האיכרים - עוברי האדמה באימפריה הרוסית אשר הייתה מזה שנים. אך מכיוון שלא הייתה שעת עת רצון בשלמות זכו לחופש אישי אך ללא אדמות לעיבוד ופרנסה ולכן גם קיים הנאמר ״וארור אתה בשדה״.

5 \5621 - מלחמת האזרחים שבאמריקה 65\1861

שהפסוקים "אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה. אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי" 5\5621 מתחלת התורה, ובשנים אילו 65 - 1621, מלחמת האזרחים באמריקה שבין הצפון לדרום, מצד האחד כוחות "האיחוד" ומהצד השני "קונפדרציית המדינות של אמריקה".

מלחמת האזרחים האמריקנית נותרה המלחמה הקטלנית ביותר בתולדות ארצות הברית, עם כ-620,000 חיילים חללים ומספר לא ידוע של אבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית. 10% מקרב גברים בטווח הגילאים 20–45 במדינות הצפון נהרגו או נפצעו, כמו גם 30% מכלל הגברים הלבנים בטווח הגילאים 18–40 במדינות הדרום.‏ ניצחונו של הצפון סימן את סופה של הקונפדרציה ושל העבדות בארצות הברית, וחיזק את כוחו של הממשל הפדרלי.

5626 - התפרצות שלישית של מגפת הדבר, כנגד: "יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר":

שהפסוק, "יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" הוא הפסוק 5626 מתילת התורה, 1966 למניינם. ובשנת 1866 התפרצות שלישית של מגפת הדבר. אמנם ישנם עדיות מסין של המגפה החל משנת 1855 ומשם התפשתה. החל משנת 1859 המגפה כבר הייתה פעילה והחלה לגבות את חייהם של רבים. בראשונה עברה המגפה להודו שם נספו חייהם של כ' 12 מיליון בני אדם. המגפה הגיעה לרוסיה סביבות 1877 ועד 1889. במקביל המגפה הגיעה לאירופה ואף שם לקחה את חייהם של רבים. ועיין שנת 5102 "וַיִּתֵּן יְהוָה אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים.. לְעֵינֵינו", שנת פרוץ המוות השחור שאף הוא מגפת הדבר. חיסון למגפה התגלה על ידי מרדכי זאב חבקין בשנת 1892.

מרדכי זאב (ולדימיר) חַבקין Waldemar Haffkine יהודי אשר לימים חזר בתשובה ביולוג ואימונולוג, התגורר באותם שנים בהודו ועשה רבות למען שיפור תנאי הבריאות שם. אך אין ספק כי תרומתו המשמעותית למדע היא פיתוח החיסון כנגד חולרה ומחלת הדבר. ‏[1] בעת שהותו בהודו תקופה והשתוללה בתת היבשת ההודית מחלת הכולירה, שקיפחה את חייהם של אלפי איש מדי יום. המדען רוברט קוך גילה ב-1883 בקטריה שאחראית על התפשטות המחלה. הקהילה המדעית באותה תקופה לא קיבלה את הטענה שהבקטריה אחראית באופן בלעדי על ההדבקות במחלה. חבקין גילה לראשונה חיסון נגד המחלה ביולי 1892, ותוך סיכון עצמי ערך את הניסוי הראשון על גופו. הוא פרסם את מחקריו מיד אחר כך. מסקנותיו התקבלו בספק גדול בקהילה המדעית, אפילו בסביבותם של פסטר ומצ'ניקוב.  למרות ההתנגדות שפגש, חבקין נשלח להודו על ידי הממשלה הבריטית, ותוך שנתיים בתור בקטריולוג ראשי הצליח לחסן 42,000 איש. מקרי המוות בין אנשים שחוסנו ירדו פי עשרות. 

ב-1896 החלה להשתולל בבומביי (כיום מומבאי) מגפת ה דבר . חבקין הגיע לשם במהרה לאחר שבדק את החיסון על עצמו הצליח שוב לחסן אלפי איש, שמקרי המוות ביניהם ירדו לאפס. הודות למשקיפים על פעילותו מארצות שונות התפרסם שמו של חבקין בעולם כמומחה לחיסונים נגד מגפות. המעבדה שהקים ב-1896 בבומביי נהפכה עם הזמן למרכז לחקר אפידמולוגיה ובקטריולוגיה במזרח אסיה. מ-1925 נקרא המכון על שם חבקין. ב-1897 המלכה ויקטוריה מינתה אותו כחבר במסדר האימפריה ההודית

5627 - מחלות השחפת קדחת והדלקת. החרחר חרב שדפון וירקון, כנגד: ״יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ״:

שהפסוק: "יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ" הוא הפסוק 5627 מתחילת התורה וזאת כנגד 67 - 1866 למניינם שבאילו השנים יש התעסקות מיוחדת במחלות הנ"ל כדלקמן:

מחלת שדפון, ירקון [מחלות עור], שושנה, בלועזית אריזיפלס [5627]: שבשנים אילו ובמיוחד לאחר מלחמת האזרחים באמריקה התפשטות ייתר של מחלת השדפון. שושנה או וָרֶדֶת (בלועזית: אֶריזיפֶּלָס , אריסיפלס ) היא מחלה זיהומית חריפה בדֶרמיס (השכבה הפנימית של העור). לרוב המחלה נגרמת על ידי חיידק סטרפטוקוקי או Staphylococcus aureus. התוצאה היא דלקת המתאפיינת בהתפשטות מתחת לרקמת שומן.

הלוקים במחלה מפתחים בדרך כלל תסמינים הכוללים חום גבוה, רעידות, צמרמורות, תשישות, כאבי ראש, הקאה וחולשה כללית בתוך 48 השעות שלאחר הזיהום הראשוני. נגע אדום בעור מתפשט במהירות ומופיע כפריחה אדמומית, נפוחה וחמה למגע. הזיהום עשוי להופיע בכל חלק בעור לרבות הפנים, הזרועות והרגליים, אך המיקום השכיח הוא השוקיים. רקמת שומן היא הרגישה ביותר לזיהום, ואזורים בפנים כגון מסביב לעיניים , אוזניים ולחיים. זיהום חוזר יכול לגרום לנפיחות כרונית.

הטיפול במחלה כולל מתן פומי של אנטיביוטיקה או תוך ורידי, בהתאם לחומרת המצב. תסמיני החולשה חולפים תוך יום או יומיים אך החלמה מלאה של העור יכולה להימשך מספר שבועות. לעתים ניתנת אנטיביוטיקה כטיפול פרופילקטי לאחר ההחלמה, אך לא בכל המקרים הדבר מונע הידבקות חוזרת.

ההיסטוריה של האנטיסירום: 1882 - לאוי פסטואר Louis Pasteur עושה ניסויים עם ארנבים. 1892 - לוראנז Lorenz - מייצר אנטיסירום אשר היה בשימוש למשך חמישים שנה 1944 - פורטנר ו'דינטר Fortner and Dinter

מחלת הריאות השחפת [Tuberculosis] [1868]: השחפת הינה מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת על ידי חיידקים. הפגיעה האופיינית לשחפת היא בריאות אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות שיעול של אדם חולה.

שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי איידס) למספר מקרי המוות ממחלה ספציפית. נכון ל-2010, מתגלים בעולם 8.8 מיליון מקרים חדשים שנתיים של הדבקות במחלה, ו-1.4 מיליון מקרי מוות לשנה כתוצאה ממנה.

על פי הספרות שלפני עידן האנטיביוטיקה נגד שחפת, המחלה הובילה ל-50% מקרי מוות בחולים בלתי מטופלים. כיום, בעולם המערבי, אחוז מקרי המוות מ"שחפת שאינה עמידה לאנטיביוטיקה" נמוך ביותר, 0.3 ל-100,000 חולים. במקרים של שחפת עמידה לאנטיביוטיקה, שיעור מקרי המוות הוא מעל 70%.

מחולל המחלה, חיידק השחפת נקרא מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis), חיידק מסוג מתג, שנתגלה על ידי הרופא הגרמני רוברט קוך ב-24 במרץ 1882. מתג זה חי גם בבקר וגם באדם.

ההסטוריה של מחלת השחפת: מתחילה בימי קדם, ומקורה כנראה מהבקר. נתגלו שרידי גופות בני אדם קדמונים שסבלו משחפת, מסביבות שנת 4000 לפנה"ס. נמצאו גם מומיות מצריות מסביבות 2400 - 3000 לפנה"ס, עם גבשושיות המאובחנות כגבשושיות שחפת. התייחסויות מצד סופרים והיסטוריונים, וגם מכתובות קיר קדומות ומגילות, מראות שגם בהודו המחלה הייתה נפוצה מסביבות שנת 2000 לפנה"ס. כמו כן, באותה התקופה היא הגיעה גם לאמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית. כמה צורות של המחלה היו קרוב לוודאי ידועות ליוונים הקדמונים. היפוקרטס, הרופא היווני הקדום, מזהה את שחפת הריאות כמחלה נפוצה באותה התקופה, ורוב הזמן - גם קטלנית.

מכיוון שהמחלה מתאפיינת בסימפטומים רבים, לא זיהו אותה כמחלה אחידה עד לשנת 1820 בערך, ולמעשה - עד שנת 1839 כלל לא קראו לה שחפת.

הסנטוריום (בית הבראה) הראשון לחולי שחפת הוקם בשלזיה בשנת 1854. שנים אחריו הוקם מוסד דומה בארצות הברית בשנת 1885.

גורם השחפת נתגלה על ידי רוברט קוך שפרסם את תגליתו ב-24 במרץ 1882 , וקיבל על ממצאיו פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1905. קוך שיער שהבקר נדבק בשחפת על ידי חלב נגוע ובני האדם נדבקים דרך רסיסי רוק. גורם ההידבקות מחלב נגוע סולק באמצעות תהליך הפיסטור.

ההצלחה הראשונה בחיסון ונטרול השחפת התרחשה בשנת 1906 על ידי קמילה גוארין ואלברט קלמיטי כאשר הם החלישו מתגי שחפת של בקר, וכך פיתחו חיסון לבקר. לאחר מכן, הצליחו השניים להרכיב חיסון, שבני אדם השתמשו בו לראשונה בצרפת, ב-18 ביולי, שנת 1921.

מחלת השחפת מיקדה את עניין הציבור במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כמחלה נפוצה באזורים העירוניים העניים. בשנת 1815 אחד מכל ארבעה מקרי מוות באנגליה נבע משחפת; בשנת 1918, עדיין אחד מכל שישה ממקרי המוות בצרפת היה כתוצאה מהמחלה. לאחר שהוכח בשנות ה-80 של המאה ה-19 שמחלת השחפת מדבקת, היא הוכרזה כמחלה שיש להודיע עליה בבריטניה; את העניים שנדבקו במחלה "עודדו" להיכנס לסנטוריום, מוסד שהיה דומה יותר לבית כלא מאשר לבית הבראה. למרות התועלת של האוויר הצח והעמל שבסנטוריום, 75% מהחולים בשחפת שהיו בבתי ההבראה השונים, מתו תוך חמש שנים.

התקיימו מבצעים למניעת יריקה במקומות ציבוריים, שכן המחלה מועברת ברוק, ולשימוש במרקקות - כלים מיוחדים אליהן ניתן היה לירוק.

שיפור בהיגיינה ובבריאות הציבור הביא לצמצום מקרי המוות כתוצאה ממחלת השחפת עוד לפני פיתוח האנטיביוטיקה. באירופה, מספר האנשים שמתו משחפת ירד מ-500 לכל 100,000 אנשים בשנת 1850 ל-50 אנשים מכל 100,000 בשנת 1950. הפרויקט הראשון של מועצת המחקר הרפואית הבריטית שהוקמה ב-1913 עסק במחלה זו.

פניצילין, סוג האנטיביוטיקה הראשון שפותח, איננו יעיל נגד שחפת. בשנת 1946 פותחה התרופה האנטיביוטית סטרפטומיצין באמצעותה ניתן טיפול יעיל לריפוי המחלה באותה עת. אף על-פי כן, ככל שגבר השימוש באנטיביוטיקה לריפוי המחלה, כך התפתחו חיידקי שחפת שהיו עמידים לאנטיביוטיקה. לאחרונה נרשמה עלייה במקרי המוות משחפת עקב עמידות של החיידקים לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. הבעיה חריפה במיוחד בבתי חולים, שבהם באים חולים שונים במגע אלה עם אלה, ולפיכך מהווים קרקע נוחה להתפתחות חיידקים והתרבותם. כמו כן, הבעיה נפוצה בבתי סוהר בעלי צפיפות גבוהה שבהם זיהומים מתפשטים בקלות.

מחלת הקדחת הביצות, מלריה [Malaria]: מלריה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית טרופית. המלריה היא אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם כיום:‏[1] ב-2009 חלו במלריה 225 מיליון אנשים, וב-2010 מתו ממנה 655,000 חולים. רוב רובם של מקרי המוות ממלריה הם באפריקה שמדרום לסהרה.

היצור החד-תאי הגורם למלריה נתגלה על ידי שרל לואי אלפונס לברן (Charles Louis Alphonse Laveran), סביבות 1880 , שהיה רופא בצבא הצרפתי ‏[2].

המלריה אינה נגרמת על ידי חיידק או נגיף, אלא על ידי ארבעה זנים של הפרוטיסט החד-תאי פלסמודיום; זוהי המחלה הידועה ביותר הנגרמת על ידי פרוטיסט.

שני הזנים הנפוצים הם Plasmodium falciparum (המסוכן ביותר) ו-P. vivax; הפחות נפוצים הם P. ovale ו-P. malariae. החרק המעביר את הטפיל של קדחת הביצות הוא יתוש האנופלס . היתושה (תמיד נקבה) מוצצת דמו של אדם נגוע; אחרי שמונה ימים של התפתחות טפיל המלריה בגופה הוא מצוי בבלוטות הרוק שלה (שם ישכון עד מותה), זמין להעברה.

מחלת הדלקת, טיפואיד [מלחלה], Salmonella: טיפואיד הוא מחלה קשה של מערכת העיכול הנגרמת על ידי החיידק Salmonella typhii. לאחר דגירה של כשבועיים מופיעים חום, שלשול, כאבי בטן וראש, חולשה וכאבי שרירים. הסימנים המאפיינים הם הגדלת טחול, מקבצי פריחה של נגעים עוריים בולטים ודופק שאינו מהיר ביחס למצופה במידת החום המופיעה. בבדיקת דם מופיעה אנמיה וספירת תאי הדם הלבנים נמוכה.

החיידק שגורם למחלה התגלה על ידי הרופא הגרמני קרל יוזף אברת בשנת 1880 . בשנת 1884 הדבר אומת ע"י Georg Theodor August Gaffky. Almroth Edward Wright יצר את החיסון הראשון 1896

הסטוריה : סביבות 430 עד 424 לפני מניינם תקפה המגפה את יוון שיש אומרים הייתה דלקת הטיפואיד. בשל כך הועברה כוח השלטון מיוון לפרטה ובכך תמה תקופת הזהב של פקרקליס Golden Age of Pericles. י"א האסון שפקד את העיירה ג'מז שבוורג'ניה אף היא הייתה תוצאה של המגפה בין השנים 1607 עד 1624.

במהלך מלחמת האזרחים של אמריקה [1861 עד 1865] 81,360 חיילים מהצבא האיחוד מתו כתוצאה של המגפה או דיזנטריה. המגפה שוב תקפה בשיקאגו ובשנת 1891 היה השיא בה מתו 174 אנשים לכל 100,000 איש.

5628/9 - שדפונות בצורת ורעב בעולם, כנגד: ״שָׁמֶיךָ.. נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ.. בַּרְזֶל.. יִתֵּן יְהוָה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ״:

שהפסוקים (דברים כח:כג-כד) ״וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל. יִתֵּן יְהוָה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.״ הם הפסוקים 5628/9 מתחילת התורה, 1868/9 למניינם. ובשנים אילו מתעצם רעב בצורת ושידפון בעולם, שכן החל משנת 1866 ועד 1879 מליוני בני אדם מתי ברעב בהודו ובארצות אחרות. האסון מתפרץ למימדים גדולים החל משנת 1868/9.

החל משנת 1859 הפרשה מלאה עם רמזים על כישלון פרי האדמה רעב. ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך... וארור אתה בשדה. ארור... ופרי אדמתך... יככה ה' ... ובשדפון... והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל. יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך... פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת. .. זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף... ולא תאגר כי תאכלנו התלעת... ופרי אדמתך יירש הצלצל.... ברעב ובצמא ... ואכל ... ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר... ואכלת פרי בטנך.... במצור ובמצוק....

ובכן באילו השנים ממש רואים אנו כי רבו מקרי הרעב בעולם ורבו קורבנותיה.

מרד טאיפינג שבין השנים 1850 עד 1864 היה עקוב מדם. כת חמוזה בהנהגתו של הונג שיו צ'ואן פעלה כנגד שלטון שושלת מנצ'ו הקיסרית בסין. מספר ההרוגים היה יותר מ' 20 מיליון ומקורות אחרים מגיעים עד לכדי 50 מיליון אבידות ואף יותר מכך. ‏[3] כתוצאה מהמאבק מתו רבים מרעב. אוריסה , הודו ORISSA שבשנת 1866 : למעלה ממיליון בני אדם מתו במה שתחיל בשנת בצורת ובחישוב לא נכון בהשלכות של המנסון של 1865. פינלנד , בין השנים 1866 ועד 1868 כ - 15% מהאכלוסייה מתה, כ - 150,000 איש . ראג'פטונה - הודו , בשנת 1869 מספר הקורבנות כמיליון וחצי נפש. פרס בין השנים 1870 ועד 1871 . כשני מילייון אנשים מתו. אל ניניו - EL NINO - ENSO בין השנים 1876 ועד 1879 . רעב מתפשט להודו, סין ברזיל וצפון אפריקה. בסין מספר המתים היה 13 מיליון . ובהודו מתו 5.25 מיליון בני אדם.

5629 - הִתְחִילוּ לְיַצֵּר פְּצָצוֹת מֵחֹמֶר נֶפֶץ הַנִּקְרָא דִּינַמִּיט כנגד: "אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ"

מוּבָא בְּסֵפֶר 'מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם' שֶׁהַפָּסוּק (דברים כח, כד) "אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ" הוּא הַפָּסוּק הַ5629 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 5629 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם 1867 למניינם הִתְחִילוּ לְיַצֵּר פְּצָצוֹת מֵחֹמֶר נֶפֶץ הַנִּקְרָא דִּינַמִּיט, לְאַחַר שֶׁהַדִּינַמִּיט הִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם שְׁנָתַיִם קוֹדֶם לָכֵן, עַל יְדֵי הַמַּדְעָן נוֹבֶּל לְצָרְכֵי שָׁלוֹם.

מקל דינמיט

הדינמיט שהוא חומר נפץ רב עוצמה הומצא בשנת 1867 על ידי אלפרד נובל. דינמיט הוא ניטרוגליצרין שהוספג בחומר אשר יפחית את רגישותו כמו אמוניום חנקתי, ניטרוצלולוזה, פחם, נסורת ועוד. 

נובל החל בייצור מורחב של הניטרוגליצרין תוך כדי נסיונות להוסיף לו חומרים שונים, כך שיהיה בטוח יותר לשימוש. הוא גילה שכאשר מערבבים חול דק עם ניטרוגליצרין, הנוזל הופך למוצק יציב ולא מסוכן. מהמוצק הזה הוא יצר מקלות שכונו מאוחר יותר "מקלות דינמיט": מארז גלילי בו אצור חומר הנפץ שמוצת על ידי פתיל. 

נובל המציא את הדינמיט לצורך כיבוש הטבע - לסכור נהרות, להסיר מכשולים, לקצץ הרים - אך משנוכח ששימושיה העיקריים של המצאתו יהיו צבאיים, הוא נכנס לדיכאון שממנו לא יצא עד סוף חייו, ולכן ייסד את קרן פרס נובל שמהווה כעין "תיקון" למה שגרם.

5635 - מגפת תולעים בכרמי היין באירופא, כנגד: "כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ... כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת":

שֶׁהפָּסוּק (דברים כח:ל) "כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ" הוּא הַפָּסוּק הַ' 5635 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 5635 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, 1875 למניינם הָיְתָה מַגֵּפַת תּוֹלָעִים בְּכַרְמֵי הַיַּיִן בְּאֵירוֹפָּא, וּבִמְיֻחָד בְּצָרְפַת, וְהַמַּגֵּפָה נִמְשְׁכָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר שָׁנִים, וְתִשְׁעָה פְּסוּקִים לְאַחַר מִכֵּן כָּתוּב מְפֹרָשׁ "כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁלֹא תֶאֱגֹר בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנַת תרל"ה. שהפסוקים מקבילים לשנים 83 - 1875 למניינם בהם תקפה מחלה את מרבית היקבים שבאירופה וזאת על ידי תולעת.

תולעת הפילוקסערה -Phylloxera: בשנת 1875 החלה מגיפת הפילוקסערה אשר השחיתה את רוב יקבי היין באירופה ובמיוחד בצרפת. הפילוקסערה הובאה לאירופה כאשר בוטניסט חובבן הביא דוגמאות של גפנים מאמריקה סביב 1850. כבר סביבות 1863 החלו גפנים ליבול באיזור ה - Rhone שבצרפת. בצרפת בלבד תוצרת הגפנים ירדה מ - 84.5 מיליון הקטוליטר ב - 1875 ל - 23.4 מיליון הקטוליטרים בשנת 1889 . יש הסוברים כי בין שני שליש לתשעים אחוז מהגפנים האירופאים נהרסו או נכחדו כליל. ותהליך ההיתרבות של בריאה זו מורכב אך יש לציין כי בחלק ניכר מהתהליך בו הוא נע על הגפן הוא נוהג כתולעת קטנטנה לכול דבר . קישור לתהליך ההיתרבות: .http://www.teara.govt.nz/files/di18318enz.gif

5636 - קדחת הבקר Rinderpest, כנגד: "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ"

שהפסוק (דברים כח:לא) "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" הוא הפסוק 5636 מתחילת התורה. ובשנת 5636, 1875 למניינם בהמשך לנאמר בתחילת הפרשה ארור… שגר אלפיך ועשתרת צאנך . ובשנים אילו משתוללת מחלת ה' Rinderpest אשר הינה תוצאה מנגיף ה' Paramyxoviurs - Morbillivirus. נגיף זה פוגע קשות בבקר עד כך שתוך 6 עד 12 יום הבקר מת מהתייבשות וזו כתוצאה מעובדן הפרשת נוזלין ואי אכילה. המחלה מתפשטת מהרה בקרב הבקר והצורה היחידה שהייתה יעילה בזמנים עברו לרסן את הנזק היה על ידי בידוד ו/או טבח של הבהמות וזאת על מנת למנוע את התפשטות המחלה בקרב העדרים. וזה במקביל לנאמר כי "שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו״.

Cows dead from rinderpest in South Africa, 1896

מגפת הבקר הינה הקטלנית ביותר אשר ידעו מגדלי הבקר. אומנם היא הכתה רבות במשך הדורות אך לא בעוצות גדולות של המאה ה - 18 ובמיוחד של המאה ה' 19 וזאת באשר ניתן היה להוביל עדרים באוניות וזאת אפשר למחלות נקודתיות להתפשט לאזורים מדינות ויבשות שונות ללא שליטה. בשנת 67 - 1865 באנגליה התפשתה המגפה למיימדים עד לאסון לאומי וסכנה בשל הספקת המזון. המחלה גרמה לכך שנוסד בית הספר הראשון לווטרינרים וזאת בשל הצורך במחקר להילחם במגפה. בשנות 1870 וכן בשנות 1880 המגפה התפשטה לפיליפינים ולאנידונזייה ושם מחקה כ' 90% מהבקר. בשנת 1887 המגפה התפשתה מהודו לאיזור MASSAWA ומשם לאזורים נרחבים באפריקה והביאה למותם של מעל 95% מהבהמות ובכך לרעב נרחב בקרב האכלוסיה. בכל אופן בשנת 2010 הוכרז על ידי ה' FAO וזה אירגון העולמי של המזון והחקלאות על מיגור הנגיף לחלוטין.

מגפת הבקר העסקה רבות את מגדלי הבקר. כבר בשנת 1754 הודפס מאמר במגזין של הג'נטלמן The Gentleman's Magazine עודות חיסון שניתן לבקר והצלחה של כ' 90% אומנם המגזין חזר בו אך ההתעסקות במגפה לא ירדה מסדר היום. בשנה שלאחר החלו מחקרים בהולנד ובמיוחד בשנת 1760 לאחר פרוץ הנגיף במדינה בעוצמה רבה. בסופו של דבר פריצת דרך נעשתה על ידי חקלאי אם השכלה עצמאית ובשנת 1774 החליט להמשיך לחקור את הנושא ובהתבסס על מחקרים של אחרים. בשנת 1781 וזאת בשילוב של חיסונים שונים למיניהם הצליח לחסן בהצלחה של כ' 89%. בסופו של דבר מר Walter Plowright המציא הת החיסון בין השנים 62 - 1956 ועל כך קיבל הוקרה בינלאומית בשנת 1999.

5639 - לֵדַת הַ'חֲזוֹן אִישׁ', וּלְהַבְדִּיל, אֱדִיסוֹן גִּלָּה אֶת תַּגְלִיּוֹת הַנּוּרָה בִּתְחוּם הָאֱלֶקְטְרִיק, כנגד: "וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה"

מוּבָא בְּסֵפֶר 'מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם' שֶׁהַפָּסוּק (דברים כח, לד) "וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" הוּא הַפָּסוּק הַ5639 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 5639 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם 1879 למניינם גִּלָּה הַמַּדְעָן תומאס אלווה אֱדִיסוֹן אֶת תַּגְלִיּוֹת הַנּוּרָה בִּתְחוּם הָאֱלֶקְטְרִיק שֶׁהֵבִיאוּ מַהֲפֵּכָה בָּעוֹלָם בְּעִנְיַן הַתְּאוּרָה וְהָרְאִיָּה, וְכַבְיָכוֹל אֲנָשִׁים נִהְיוּ מְשֻׁגָּעִים מִמַּה שֶּׁרָאוּ.

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ נוֹלַד רַבֵּנוּ הַ'חֲזוֹן אִישׁ' שֶׁנָּהַג לִפְתֹּחַ אֶת חִדּוּשָׁיו בְּתֵבַת נִרְאֶה. וְכַיָּדוּעַ הִתְעַסֵּק הַרְבֵּה עִם הִלְכוֹת הָאֱלֶקְטְרִיק, וְאָסַר אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בָּאֱלֶקְטְרִיק בְּשַׁבָּת וְכוּ'. וְכֵן הַ'חֲזוֹן אִישׁ' הָיָה מִמְּיַסְּדֵי הָעִיר בְּנֵי בְּרַק, וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'חוּטֵי הַחַשְׁמַל' שֶׁשֵּׁם הָעִיר בְּנֵי בְּרַק הוּא מִלְּשׁוֹן בְּנֵי בָּרָק, הַמְסַמֵּל אֶת הַחַשְׁמַל הָרוּחָנִי, וְכֵן מוּבָא בָּאַבַּרְבַּנֵּאל (זבח פסח) שֶׁבְּנֵי בְּרָק הַכַּוָּנָה לִכְלֵי מִילַת שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בְּבִגְדֵי מֶשִׁי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּרָק. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמָר 'חַשְׁמַל מִילָה' שֶׁכְּלֵי מִילַת הֵם מִלְּשׁוֹן חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת. וְהֵם סֵמֶל לְבִגְדֵי הַחַשְׁמַל שֶׁהָיוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן. לָכֵן הַכְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁל יוֹסֵף הָיְתָה כְּלֵי מִילַת, כִּי הִיא הָיְתָה הַכָּתְנוֹת עוֹר שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

5641 - הסופות בנגב שברוסיה [82\1881], כנגד: "וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ יְהוָה שָׁמָּה":

שהפסוק (דברים כח:לז) "וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ יְהוָה שָׁמָּה״ הוא הפסוק 5641 מתחילת התורה. ובשנת 5641 1881/2 למניינם פוגרומים הנקראים ״סופות/פרעות הנגב״ ביהודי דרום מערב האימפריה הרוסית.

הסופות בנֶגֶב (או הפרעות בנגב ) היו פוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית בעיקר בחבל ארץ של אוקראינה של ימינו. הפרעות פרצו לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני על ידי התנועה המהפכנית נרודניה ווליה, ולובו על ידי עיתונים אנטישמיים ונציגי השלטון. בשנה שבין רצח הצאר ועד להתגבשותה של מדיניות חדשה התחולל גל פרעות, אשר הגביר את גל ההגירה של היהודים מהאימפריה הרוסית (בעיקר לארצות הברית) וחיזק בקרב אחרים את ההכרה בצורך לתנועה יהודית לאומית. ‏[4]

הרקע לפרעות : האנטישמיות המודרנית שהחלה במאה התשע-עשרה ברוסיה ניזונה משני מקורות: שכבת המשכילים ואנשי הכמורה שדגלו בפאן-סלאביות, קרי: בדעה שלפיה אין לעמים אחרים או דתות זרות מקום בקרב האומה הרוסית. הגורם השני היו סוחרים ובעלי מלאכה, שראו ביהודים מתחרים. העיתונים מלאו מאמרים נגד היהודים, אשר דנו בפגיעתם בחיי רוסיה. הם נהגו לומר ששליש מיהודי רוסיה צריכים להגר, שליש להמיר את דתם ושליש פשוט לגווע ברעב.

באותה תקופה הנהיג הצאר אלכסנדר השני רפורמות חוקתיות ברוסיה. הרפורמות לא סיפקו מגזרים רבים בעם הרוסי, ובייחוד את חוגי האינטליגנציה הרדיקלים שעמדו על הצורך בהפלת המשטר. במרץ 1881 נרצח הצאר על ידי חברי תנועת מחתרת מהפכנית – נרודניה ווליה . העיתונות האנטישמית בקייב ובאודסה רמזה באופן ברור מאוד שהיהודים הם אלו שרצחו את הצאר; הופצו כרוזים רבים ותועמלנים הטיפו לממשלה להכות את היהודים על שרצחו את הצאר הגואל , משחרר הצמיתים.

פקידי הממשל, ובראשם שר הפנים, ניקולאי פבלוביץ' איגנאטייב , לא רק שלא מנעו את פרוץ הפרעות, אלא עודדו אותן במידת מה, על מנת להסיח את דעת הקהל הכללית מהמשבר הפוליטי בעקבות הרצח. פגיעה ביהודים התאימה גם לתפיסתם הפאן-סלאבית, כאמור לעיל. איגנאטייב אמר אז שהגבול למערב פתוח לפני היהודים, וכוונתו הייתה ברורה.

הפרעות החלו בפסח 1881 בעיר יליזבתגרד (קירובוגרד של ימינו) שבחבל אוקראינה. משם התפשטו לעוד חבלים בדרום תחום המושב – אזור קייב, צ'רניגוב, פולטאבה, חרסון ויקטרינוסלב (דניפרופטרובסק), ובמאי 1881 נערך פוגרום ביהודי אודסה; כל אלה באזור אוקראינה. בחג המולד של 1881 ניסו פרובוקטורים רוסים להרחיב את הפוגרום גם לאזורי פולין, שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית. אולם הפרעות שהחלו בוורשה נבלמו על ידי ראשי החבל, אצילים פולנים, אשר מנעו את המשכם משנאתם לשלטון הרוסי ולאו דווקא מאהדה ליהודים. במאי 1882 הגיעו הפרעות לבַּאלטָה, שמרבית תושביה יהודים; בפרק זמן של 36 שעות נותרו על תילם 40 מתוך כ-1,000 בתי יהודים. ‏[5]: הפרעות, שבאו לידי ביטוי בהרס, שריפה, ביזה ושוד יותר מאשר ברצח, לא נבלמו בתחילה על ידי המשטרה או הצבא. התושבים הנותרים סימנו את בתיהם בצלב, כדי לציין לפורעים במי אין לפגוע. בחלק מהמקומות נערכו היהודים להגנה עצמית. כך היה ביליזבתגרד ובאודסה, שם הקימו הסטודנטים היהודים קבוצות להגנה עצמית. דווקא האיכרים והכמורה הנמוכה סייעו ליהודים ומילטו אותם.

אלכסנדר השלישי

השלטונות ניסו לתלות את הקולר בצווארם של הקבוצות המהפכניות. אף הצאר, אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה - אלכסנדר השלישי, שירש את הכתר מאביו הנרצח, אמר זאת לנציגי היהודים שפנו אליו. עם זאת המשיכו פקידי השלטון לטעון שבעצם האשמה היא ביהודים עצמם. הגופים שהסיתו לפרעות אלו, בעידוד סמוי של השלטון, הגיעו מחוץ לחבלים אלה, מצפון האימפריה – מקורסק, ממוסקבה ומחארקוב.

לאחר שדעת הקהל העולמית החלה להביע את הזדעזעותה מהמאורעות המתרחשים ברוסיה החלה אף הממשלה להרגיש שיש לדכא את המהומות. איגנאטייב הבין שעליו לעשות מעשה, והחל להפעיל את המשטרה לדיכוי המהומות; 3,675 איש נאסרו, ומהם נמצאו אשמים 2,350, אך נגזרו עליהם עונשים קלים יחסית. במאי 1882 פוטר איגנאטייב מתפקידו, ומחליפו, הרוזן דמיטרי טולסטוי , נקט צעדים חמורים והצליח לדכא את הפרעות.

הפוגרום הקר וחוקי מאי : במשך כל 14 שנות מלכותו היה אלכסנדר השלישי נוקשה כלפי היהודים. לאחר שביטאו הפרעות את זעם העם כלפי היהודים, הגיע תורו של השלטון, והחלה תקופת הפוגרום הקר ; על היהודים נגזרו גזירות קשות בצורת אפליה והגבלות נוספות, שצמצמו עוד יותר את זכויותיהם של היהודים, שהיו בלאו הכי מוגבלות.

עוד במהלך הפרעות הקים איגנאטייב ועדות מחוזיות, שמטרתן "לברר את התנאים הקשים של התושבים הרוסים, שנגרמו על ידי התנהגות היהודים בעסקיהם". הוועדות כללו גם שני יהודים, למראית העין של הוגנות, אך עקב היותם במיעוט קולם לא נשמע ולא נחשב. השאלות שהועמדו בפני הוועדות היו בדבר פעולות כלכליות מזיקות של היהודים וכיצד יש למונען. המלצות הוועדות היו שורת הגבלות שיש להטיל על היהודים.

במאי 1882 נקבעו חוקים שמטרתם הייתה להצר את צעדי היהודים, בייחוד מבחינה חברתית וכלכלית. חוקים אלה הותקנו כ"'הוראת שעה'" ועל כן לא היו צריכים לעבור הליך הצבעה במועצת המלוכה. לחוקים אלה קראו "חוקי מאי" והם:

  1. אסור ליהודים לגור בכפרים, גם בתחום המושב, אלא רק במושבות היהודיות הקיימות.
  2. יופסק קיומם של כל שטרי מכירה וחכירה שבידי היהודים על נדל"ן הנמצאים מחוץ לערים ולשטעטל.
  3. אסור ליהודים לסחור בימי ראשון ובחגי הנוצרים.

החוקים פגעו ביהודים בעיקר מבחינה כלכלית, משום שנאסר עליהם לעסוק במסחר ביום ראשון – היום שבו באים האיכרים לעיר. כמו כן, נאסר על היהודים לעסוק בחקלאות או לגור באזור חקלאי. תקנה זו פגעה לא רק בפרנסת היהודים, אלא אף חיזקה את הטענה שהיהודים אינם עוסקים בפעילות יצרנית. יהודים שחיו בכפרים הועברו לערים הגדולות, דבר שצמצם עוד את אפשרויות הפרנסה. הפקידים נתנו פירוש מרחיב במיוחד, והצרו עוד יותר את חיי היהודים. כיוון שנאסרה ישיבת קבע חדשה בכפרים, הרי כאשר בן משפחה, אפילו חייל, הגיע לביקור אצל משפחתו נחשב הדבר להפרת החוק. יחד עם תקנות אחרות שהגבילו זכות ישיבה רק לבעלי מלאכה מיומנים (כאשר ההגדרה מהי בעל מלאכה מיומן הייתה נתונה בידי הפקידים ששיתפו פעולה עם מתחרי היהודים) הלכה והצטמצמה יכולתם של היהודים להתפרנס.

למרות היות התקנות "זמניות", הן היו שרירות וקיימות, ואף הורחבו לשטחי פולין, עד המהפכה הרוסית ב-1917.

ה"סופות בנגב" הפכו אבן דרך בתולדות העם היהודי.

יוסף יחזקאל ראג'פורקר משכיל מקהילת בני ישראל (הודו) חיבר תפילה מיוחדת עקב הפוגרום ופרסמו במכתב לראשי קהילות באימפריה הרוסית ובעיתונות יהודית בהודו ובאירופה.

בין המתעוררים הראשונים לאחר הפרעות היו המשכילים היהודים, שהפרעות נגעו בהם באופן אישי. הפרעות גרמו ל יהודה לייב פינסקר להתפכח מחלום ההשתלבות והאמנציפציה ליהודים וב-1882 פרסם את רעיון האוטואמנסיפציה בחוברת. הסופר מרדכי זאב פיירברג כתב את ספרו "לאן", המתאר את התלבטויותיו של צעיר משכיל יהודי לאחר "הסופות בנגב" וגל ההגירה בעקבותיו.

הפרעות יחד עם הקשיים הכלכלים בכלל, ובעקבות "חוקי מאי" בפרט, הביאו יהודים רבים לחפש מפלט בארץ אחרת – הרוב בחרו בארצות הברית. מתחילת הפרעות ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגרו מרוסיה כ-2.4 מיליון יהודים: 2 מיליון מתוכם לארצות הברית, והשאר לארגנטינה (115,000), קנדה, דרום אפריקה. חלק מהם התארגנו להגירה במסגרת אגודת "'עם עולם'". המיעוט שתמך ברעיונות תנועת חיבת ציון , בחר בהגירה לארץ ישראל; (כ-3 אחוז) עלו לארץ ישראל, והיוו חלק ניכר מן העלייה הראשונה ו העלייה השנייה . חלק מהם התארגנו במסגרת אגודות חובבי ציון ו בילו .

דבר הפרעות הגיע למערב. העיתונים הרוסים כתבו על הנעשה בפרוטרוט, ודיפלומטים אמריקאים ואחרים דיווחו לממשלותיהם על ההתרחשויות. אסיפות מחאה התקיימו בארצות הברית ובאירופה. בצרפת קראו העיתונים לממשלה להביע מחאתה. בהולנד, בבריסל ובווינה הוקמו ועדים לעזרה הומאנית. הגדילה לעשות בריטניה: ב 1882 התקיימה בעיריית לונדון עצרת הזדהות ומחאה גדולה בהשתתפות ראשי החברה והכנסייה האנגליקנית, והוקמה קרן סיוע. גם ממשלת בריטניה, הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט והאוניברסיטאות הגדולות גינו באופן רשמי ופומבי את רדיפות היהודים.

5644 - התקפות ארבה בארץ ישראל, כנגד: "זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה":

שהפסוק (דברים כח:לח) "זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה" הוא הפסוק 5644 מתחילת התורה. ובשנים אילו 1883 מתקפות של ארבה בארץ. וסוגים שונים ישנם של ארבה, 'ארבה, גיב, חגב, חנמל, חסיל, חרגל, ילק, סלעם, צלצל'. התיעודים הראשונים באים ב-1827: "הכביד חרפת רעב, שאשתקד עלה הארבה ויכס את עין הארץ... וכל העם מקצה נודדים ללחם". חוקר הארץ אדוארד רובינסון סיפר כיצד נעשו נסיונות נואשים לשרוף שדות כדי להשמיד את הארבה בעת הגעתו ב-1838, אך אף על פי כן הוא כיסה את פני הארץ. ב- 1845 חלף נחיל ארבה מעל ירושלים במשך 45 דקות אך לא ידוע על נזק שנגרם.

Anacridium aegyptium-
להקת ארבה בשדות רחובות, 1915

ובשנת 1865 יש דיווח על ארבה אשר כמוהו לא היה ולא יהיה. כל אחד גדול כציפורי שמים , והתוצאה הייתה כי נכרת אוכל מפינו, כי אנו אין לנו לפה לא שומן ולא חמאה . בשנת 1866 שוב תקף הארבה, והשלטון הורה שכל אחד מהתושבים חייב לצאת לשדה ולהביא עימו משקל נתון של ארבה. התקפות נוספות של ארבה בארץ התרחשו בשנים: 1892 (ביריחו), 1899 (בגליל) וב' 1904 (בנגב).

אחת מהשנים הקשות ביותר הייתה 1915, שבה צרות מלחמת העולם הראשונה התחברו להן עם האסון החקלאי של מכת הארבה בארץ ישראל (1915)|מכת הארבה.

כתב משה סמילנסקי:  :"מרחוק, מן המושבה ומן הכרמים, עולים ונשמעים קולות הדפיקות בפחים... הכורמים יצאו למלחמתם... צחוק מר עולה על השפתיים. מה הן מאות הידיים של בני המושבה מול רבבות, רבבות המיליארדים הללו... הללו כחול הים הם... אשר לא יספרו"...

5644 - זבוב הזית - Dacus oleae, כנגד: "זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ":

שהפסוק (דברים כח:מ) "זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ" הוא הפסוק 5644 לפי טעם עליון. ובשנת 5644, 1883 למניינם נזקי זית רבים. וכן המילה "ויצהר" מופיע בפסוק 5655 (לפי טעם עליון) ובשנים אילו זבוב הזית אשר הוא המזיק העיקרי של הזית נחקר, וכן בשנת 1883 יצא הספר הראשון בעניין נזקי הזית.

Adult female

נזקו תואר כבר על ידי פליניוס. בציפת הפירות הנגועים מתפתחת רימת הזבוב. פירות הזית הנגועים רובם נושרים, ובאחרים כמות השמן פוחתת וטיבו מתקלקל. Girolamo Caruso היה הראשון אשר חקר את זבוב הזית ועשה זאת החל משנת 1872 המקביל לשנת 5633 כאשר היה דיקן באוניברסיטה בפיזה שבאיטליה. ועסק במחקר עד שנת 1891 שנת 5677 ואמצע שנות המחקר 5656 שנת "ויצהר"

ספברו המפורסם Monografo dell'olive קורא למזיק Dacus olea. יוצא מן האמור כי בשנים אילו ובמקביל לפסוקים מתחיל המחקר איך להיפטר מהזבוב המזיק ובשל כך לתת מרפא לנאמר ושמן לא תסוק כי ישל זיתך .

5652 - סגירת ישיבת רבי חיים מוואלוזין, כנגד: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב"

שהפסוק ״תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב״

5652 - בניית היכלי שירה ברחבי תבל, כנגד: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב"

שבשנה זו 5652 נסגרה ישיבת רבי חיים מוולאוזין שהייתה פתוחה לתשעים שנה גימטריה כליל. ונפתחה שנת 5562 כנגד הפסוק "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם". "והלכת אל המקום אשר יבחר ה" ומהו מקום השכינה בהעדר המקדש? "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט", אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת‏[6], "דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד." ‏[7] "והלכת אל המקום אשר יבחר ה" והוא פסוק 5562 מתחילת התורה שפסוקי התורה נתנו משמים כנגד השנים. ובשנת 5562 נוסדה "ישיבת רבי חיים מוואלוזין" אשר לימים תהא אב ואם לבתי מדרשות והלכה שהם מאין בית מקדש מעט. ורמז לדבר: לאן ילך? ל"ישיבת רבי חיים מוואלזין" עולה במינין "אלהיך לשכן שמו שם" [1152]. ומוסיף הבעש"ט בפירוש על התורה "וראוי לי ללמוד בשמחה ביראה ובאהבה". ועמדה ישיבת רב חיים מוולאוזין תשעים שנה [גמטריה כליל מלשון שלם] ונסגרו תלדותיה בשנת 5652 בפסוק בו נאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב". ומין הראוי היה לאמץ את דברי הבעל שם טוב ‏[8]: "יחשוב כשלומד מה שאמרו בגמרא 'אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה' ויאמר בלבו הלא הוא יתברך שמו צמצם את עצמו ושורה בכאן, וראוי לי ללמוד בשמחה ביראה ובאהבה".

והינה דבר נפלא הוא זה, כי בשנים אילו ממש העולם חש בחיסרון השמחה בקירבו. ונשמת החברה בכללותה מעידה על הצורך להרבות בשירה ובמחזה להרבות בהתקהלות וזאת על מנת לשמוע קול שירה וכלי שיר. וברחבי העולם הנאור לפתע נבנים היכלי מוזיקה לתפארת וזאת על מנת לעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

התיאטרון הראשון, תמונה מ-1808

באנגליה:

אלברט הול

אלברט הול ב' 1871 ואשר חודש ב' 1896 . שארל גונו היה מנהל המקהלה הראשון. ושארל זה מוצאו לא ברור אך למד בצרפת אצל ז'אק פרומנטל הלוי בנו של החזן אלי חלפון הלוי וכן אצל Pierre - Joseph - Guillaume Zimmermann.

בית האופרה המלכותית 1728 קיבל את שמו 1892 . אשר בקובנט גארדן אומנם הוזמן ב' 1728 וחונך ב' 1732 שופץ ב' 1858 אך לא קיבל את שמו הרישמי עד ל' 1892 כבית האופרה המלכותית וזאת אחר חידושו

בארה"ב - ניו יורק:

בית האופרה המטרופוליטנית, מבט מבפנים, 1937
Isaac Stern Auditorium

מטרופוליטן אופרה נוסדה בשנת 1880 כחלופה לאקמיה למוזיקה. בית האופרה הראשון באוקטובר 1883. בית האופרה נפגע קשה בשריפה ושופץ ב - 1892 . ‏[9]

קרנגי הול הוא אולם קונצרטים בניו יורק. הבנייה החלה ב' 1890 . בתחילה נקרא המקום מיוזיק הול ורק ב- 1893 הסכים אנדרו קרנגי הנדבן שהאולם יקרא על שמו. הפתיחה הרשמית של האולם הייתה במאי 1891 .

אירופה:

The Zurich Opera House.
בית האופרה של בודפשט

בית האופרה של בודפשט הונגריה, חונך 1884. למרות הנאמר בית האופרה קיבל את מעמד חשיבתו בהיות גוסטב מאהלר המנצח 1887 - 1891. מאהלר כידוע שורש משפחתו במזרח בוהמיה ומשפחותו השתייכה למיעוט הדובר גרמנית.

בית האופרה של ציריך המבנה המקורי נבנה ב -1834 אך זה נשרף בשנת 1890 והכן נבנה ונחנך מחדש בשנת 1891 . בית האופרה של יוון  : אומנם המבנה עצמו לא הוקם עד ל' 1940 אך האופרה הלאומית עצמה נוסדה כאמור בשנים שבין 1,888 ל' - 1,890 .

תיאטרון סן קרלו כיום

תיאטרון סן קרלו הנקרא על שם קרלוס השלישי מלך ספרד נחנך בפעם הראשונה ב' 1737. בפברואר 1816 כילתה שריפה את מבנה התיאטרון. המלך פרדיננד הרביעי מלך נאפולי בנו של קרלוס הורה לבנותו מחדש וב - ינואר 1817 חונך מחדש. ושוב ב - 1845 החלו עבודות שיפוצים וב - 1854 שונה פנים התיאטרון לצבעים המקובלים לתקופה - אדום וצהוב. וב - 1890 הותקנה מערכת חשמל והוסף מבנה. שוב רואים אנו שסביבות 1891 ישנה פעילות.

רוסיה:

בניין התיאטרון

The Bolshoi, Moscow, Russia 1776 בסנט פטרסבורג אשר עמד עד 1886 בו בעת הוכרז כמבנה מסוכן. משם הועברו לתיאטרון מרינסקי שנפתח ב - 1860. בשנת 1886 הלהקה הועברה סופית לבניין החדש. בנוסף The Palais Garnier Opera House 1875

בנוסף בשנת 1862 נבנה הקונסרבטוריום בסנט פטרסברג וזאת על ידי הפסנטרן אנטון רובנשטיין, המבנה החדש נבנה בשנת 1890 וזאת במקום המקורי של ה - Bolshoi .

להלן רשימה של בתי אופרה נוספים אשר הוקמו סביב אותם שנים: בית האופרה של וינה 1869, בית ה' Musikverein בוינה 1870, היכל הסיפוניה של בוסטון 1900, ארגנטינה Teatro Colon 1857, וינה Wiener Staatsoper 1869 ועוד...

Hanoi Opera House, Vietnam 1901-11 Gran Teatre del Liceu, Barcelona, 1847 The Semper Opera House 1841/1870.8 Odessa Opera & Ballet Theater, Ukraine 1810 - 1887

5654 איחוד שלש מאות נסיכי גרממיא - הקונפדרציה הגרמנית [1871]:

שֶׁהַפָּסוּק (דברים כח, מט) "יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר וגו' גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן" הוּא הַפָּסוּק הַ׳ 5654 [5561 לפי מניין הפסוקים של 5842] מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, ובאותם שנים לִבְרִיאַת הָעוֹלָם התחלפו השלטונות בגרמניה וברוסיה שהסמל שלהם הוא הנשר, וקמו שלטונות הרשע שהיו שותפים בהמשך השנים למלחמות העולם הראשונה והשניה. [בגרמניה התחלפו בשנת 5651 שמקביל למנין הפסוקים בתורה של 5842, וברוסיה התחלפו בשנת 5654]. ודבר פלא שעד סמוך לאותה תקופה כעשרים שנה קודם לכן בשנת 1871 למניינם היו בגרמניה שלטון של 300 נסיכים שהסתיים על ידי אוטו פון ביסמרק אשר מונה לרייכסקאנצלר של האימפריה הגרמנית החדשה [וזאת לאחר מלחמות האיחוד אשר החלו בפברואר 1864 למניינם],

ומצינו בגמרא (מגילה ו:) אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב "אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה". "זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה". זוּ גֶרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם, שֶׁאִלְמָלֵא הֵן יוֹצְאִין, מַחֲרִיבִין אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. דַּאֲמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, שְׁלֹֹשׁ מֵאוֹת קַטְרֵי תָאגֵי אִיכָּא בְגֶרְמַמְיָא שֶׁל אֱדוֹם, וּשְׁלֹֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מַרְזַבְנִי אִיכָּא ברומי ובכל יוֹמָא נָפְקֵי הַנֵּי לְאַפֵּי הַנֵּי, וּמִקְטִיל אוֹ חָד מֵהַנֵּי אוֹ חָד מֵהַנֵּי, וּמִטְרְדֵי לְאוּקְמֵי מַלְכָּא אַחֲרִינָא. ורואים שהשלטון של שלש מאות נסיכים בגרמניא מעכב אותם מלהחריב את העולם [שהיו טרודים במלחמותיהם ואין להם פנאי למלחמות אחרות], ובאותם שנים [בתהליך של 20 שנה] הסתיימו שלטון הנסיכים והוקמה המלכות על ידי הגוי עז פנים שסמלו נשר שהחריב את העולם במלחמות העולם הראשונה והשניה. וכן גרממיא עם האותיות בגימטריא 300.

לאחר פטירת הקיסר וילהלם הראשון בשנת 1888 וכעבור כמה חודשים גם יורשו פרידריך השלישי עלה לכס הקיסרות וילהלם השני, נכדו של וילהלם הראשון. יחסיו של הקיסר החדש עם ביסמרק היו מתוחים. הקיסר חשש לחסות בצלו של ביסמרק, וביקש להיות מעורב באופן פעיל בניהול השוטף של המדינה. מדיניות החוץ של ביסמרק נתפסה בעיניו כזהירה ומחושבת מדי, ולא הלמה את חלומו על אימפריה עולמית. בעקבות עימותים חוזרים עם הקיסר התפטר ביסמרק מתפקידו ב-1890, והוא בן 75. לאחר התפטרותו של ביסמרק וילהלם השני ריכז את השילטון בגרמניה, ולימים מושל גרמניה במלחמת העולם הראשונה אשר החריבה את רוב העולם והביאה לימים את מלחמת העולם השניה. בהגהות הגר״א ביומא י:א גורס ״גרמניא״ והיום נקראת גרמניה.

ויש להבין גרממיא [294], וגרמניא [304] והממוצא 299. לחלופין גרממיא [294] ו׳גרמניה [308] והממוצא 301 ואם כן הממוצא של שני האפשרויות של השם עצמו מעיד על מניין הנסיכויות ׳300׳.

״כאשר ידאה הנשר״ לפי מניין רגיל שנת 1894 והיא השנה בה הוכתר ניקולאי השני קיסר רוסיה לאחר שירש את השלטון מאביו אלכסנדר השלישי. שני הנשרים הגדולים שנלחמו זה בזה במלחמת העולם הראשונה והשנייה היו שני המנהיגים הנ״ל אשר סמל דגלם הינו הנשר.

עוד כאשר ידאה הנשר: ידאה = 20 וירמוז לעשרים שנה שבין 1871 + 20 = 1890 שנה בה פיטר וילהלם את אוטו ביסמרק ונעשה מושל מוחלט. עוד שמשנת 1894 שנת מינויו של הקיסר ניקולאי השני עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה שוב מניין 20 שנה.

5654 - תחילת יצור כלי הטיס בעולם, כנגד: "כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר"

שהפסוק "יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר" הוא הפסוק ה' 5654 מתחלת התורה ובשנת 5654 לבריאת העולם נרשם לראשונה בעולם פטנט של רחפן עם כנפים על ידי המדען לילינטל וזה הוביל באותן שנים ליצור כלי הטיס הראשונים על ידי האחים רייט. והוסיף הרה"ג ר' מ פ. שליט"א ששנת ה' תרנ"ד מרמזת על המטוס שהוא ת"ר אחר יעדיו תוך כדי שהוא נ"ד.

5654 - המצאת מנוע הדיזל וכן מנוע שתי פעימות, כנגד: "כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר"

המנוע שנבנה על ידי רודולף דיזל בשנת 1897
2-Stroke Engine ani.gif

שהפסוק (דברים כח, מט) "יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר" הוא הפסוק ה' 5654 מתחלת התורה ובשנת 5654 לבריאת העולם שהיא 1894 למניינם קפיצת דרך בהתפתחות המכוניות בעולם, ורש"י אומר "ידאה הנשר" ׳פתאום, ודרך מצלחת ויקלו סוסיו׳. שבאותה שנה פיתחו מנוע יותר טוב שיש בו יותר כח סוס כפי שהם מכנים אותו מונע שתי פעמות, וזה נרמז בדברי רש"י פתאום ודרך מצלחת ויקלו סוסיו עוד שבאותה שנה נרשם הפטנת של רודולף דיזל בגרמניה בעניין מנוע הדיזל.

במנוע דיזל הבוכנה שואבת לתוך הצילינדר אוויר נקי, ואחר כך דוחסת אותו ללחץ גבוה. כתוצאה מהדחיסה עולה טמפרטורת האוויר. בסוף הדחיסה מוזרקות לתוך האוויר הדחוס והחם טיפות זעירות של סולר. הדלק מתלקח כתוצאה מן המגע באוויר הלוהט, והגזים הנוצרים בשריפה מתפשטים ודוחפים את הבוכנה. הטלטל מתרגם את התנועה הקווית של הבוכנה לתנועה סיבובית של הצרכן המחובר לקצה גל הארכובה (גלגלי מכונית, גנרטור חשמלי, משאבה, מדחף של אונייה וכו'). משום שהדלק מוצת על ידי חום האוויר הדחוס, המנוע נקרא גם "מנוע הצתה בדחיסה". מנועי דיזל קטנים ומהירים שורפים סולר, בעוד שמנועי דיזל גדולים ואיטיים יותר שורפים דלקים כבדים ודלקים שאריתיים.

במנוע בנזין, לעומת זאת, הבוכנה שואבת לתוך הצילינדר תערובת של אוויר וטיפות זעירות של בנזין. התערובת נדחסת ואחר כך מוצתת ומתלקחת כתוצאה מהחום שמפיק ניצוץ חשמלי שמיוצר על ידי מצת חשמלי. מנוע דיזל נחשב לחסכוני והוא בעל ניצולת תאורטית של 75 אחוז.

ב-1892 רשם רודולף דיזל פטנט בגרמניה, שווייץ ובממלכה המאוחדת בנושא "שיטה ומכונה להמרה מחום לעבודה". שנה אחר כך הוא תיאר תהליך המסביר כיצד טמפרטורת האוויר הדחוס עולה ומציתה את הדלק וכיצד יש לנתק את אספקת הדלק ולמנוע את המשך הבעירה. ב-1894 הוא רשם פטנטים במדינות נוספות על תכנון המנוע, וב-1897 הוא הצליח לבנות את דגם המנוע הראשון שפעל באופן מלא. מנוע זה היה הראשון להוכיח כי ניתן להצית דלק ללא ניצוץ. דיזל בנה את המנוע מברזל עם צילינדר באורך שלושה מטרים. בעשור הראשון של המאה ה-20 מכר דיזל רישיונות רבים לייצור המנוע שלו והפך מיליונר. מנועו שימש במפעלי חשמל ומים, כלי שיט ובמכרות. ב-1903 נחנכו מכליות מדגם ונדל שהיו שתי האוניות הראשונות בעלות מנוע דיזל, ושנה אחר כך נבנתה צוללת עם מנוע דיזל.

5655 - משפט דרייפוס, כנגד: "גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן"

שהַפָּסוּק (דברים כח, נ) "גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן" הוּא הַפָּסוּק הַ' 5655 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 5655 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הורשע דרייפוס בעלילה בגלל שהיה יהודי, והוא היה נער בגיל 35.

65\5663 - פרעות קישינב, הטירונים, המאות השחורות שברוסיה, ואודסה שבאוקראינה, כנגד: "וְהִפְלָא יְהוָה אֶת מַכֹּתְךָ... וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט"

שפסוקי התורה כנגד השנים ובשנים שכנגד: "וְהִפְלָא יְהוָה אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. [1903] וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ. גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.[1905] וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ." פרעות קישינוב [49 הרוגים, 500 פצועים קל 92 פצועים קשה ומעל 700 בתים ועסקים נבזזו], הטירונים והמאות השחורות [מאות פצועים ועשרות עיירות] ברוסיה. עוד באודסה [בין 300 ל' 1000 נרצחו אלפי פצועים וכ' 40 אלף עיבדו את משרותיהם] ובמחוז צ'רניגוב שבאוקאינה פרעות אשר נרצחו כ' 800 יהודים רובם באודסה [כ' 400]

ראשי קהילת קישנוב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב

עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית שבאותם ימים יהודים רבים בחרו להתיישב בקישינב שהיום הינה בירת רפובליקת מולדובה. וב' 1900 מנו היהודים 43% מתושבי העיר. בשנת 1903 ושוב ב' 1905 התחוללו פרעות בקישינב שאז היה במחוז סרביה ומאז 1812 חלק מהאימפריה הרוסית. האווירה השלילית נגד היהודים הייתה עוד טרם הפרעות. העיתון האנטישמי בשפה הרוסית הסית את דעת הקהל עם כותרות כגון מוות ליהודים , וכן מסע צלב נגד הגזע השנוא! . כך שלמעשה כל מה שהיה דרוש הוא מאורע וזאת להצית את הקהל השוטה כנגד העדה. ובכן ב- 1903 נמצאה גופתו של נער נוצרי אוקראיני, גופתה של נערה שניסתה להתאבד ומהרה פשטה עלילת דם על יהודי האיזור וזאת כי הרגום על מנת להשתמש בדמם לחג הפסח המתקרב, והכול בעידודו של בישוף הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בעיר.

שגריר רוסיה בארצות הברית, הרוזן קאסיני, טען בראיון במאי 1903: יש ברוסיה, כמו בגרמניה ובאוסטריה, תחושה מסוימת נגד היהודים. סיבה ליחס עוין זה מצויה בעובדה שהיהודים לא עובדים בשדה או בחקלאות. הם מעדיפים להיות מלווים בכסף... המצב ברוסיה, עד כמה שנוגעים ליהודים הוא רק זה: זה האיכר נגד המלווה בריבית, ולא הרוסים נגד היהודים. אין הרגשה נגד היהודים ברוסיה בגלל הדת ‏[10].

הפוגרום החל ‏[11], לאחר שהאוכלוסייה הנוצרית של העיר יצאה מהכנסייה ביום ראשון של ה פסחא , והוא כלל שלושה ימים של מהומות נגד היהודים. 49 יהודים נהרגו, 92 נפצעו קשה, 500 נפצעו קל ומעל ל-700 בתים ועסקים רבים נבזזו ונהרסו. לא נעשה כל ניסיון מצד המשטרה או הצבא להתערב כדי להפסיק את המהומות אלא רק לאחר שלושה ימים. אי התערבות זו היא ראיה תומכת בדעה, שהפוגרום היה בחסות או לפחות נסבלת על ידי המדינה. היהודים וגורמי אופוזיציה האשימו בעיקר את שר הפנים, ויאצ'סלב פלבה , באי מניעת הפוגרום.

העיתון ניו יורק טיימס תיאר כך את פוגרום קישינב מיד לאחר התרחשותו ‏[12]: המהומות האנטי יהודיות בקישינב הן יותר גרועות ממה שהצנזורה תאפשר לפרסם. הייתה תכנית מסודרת שיצאה לפועל לטבח כולל של יהודים ביום שלאחר חג הפסחא הרוסי. האספסוף הונהג בידי אנשי דת, והקריאה הכללית "להרוג את היהודים" נזעקה בכל רחבי העיר. היהודים נלקחו במודע ונטבחו כמו צאן... הזוועה מהטבח הם מעבר לכל תיאור. בחורות נקרעו לגזרים, פשוטו כמשמעו, על ידי המון משולהב וצמא דם. המשטרה המקומית לא עשתה כל ניסיון לבדוק את שלטון האימים. בשעת השקיעה הרחובות היו עמוסים בגופות ופצועים. מי שיכול היה לברוח נמלט בבהלה, והעיר עכשיו כמעט שוממה מיהודיה.

פוגרום שני התקיים ב-19 באוקטובר וב-20 באוקטובר 1905. הפעם המהומות החלו כמחאה פוליטית נגד ה צאר , אך הפכו להתקפה על יהודים בכל מקום שבו נמצאו. בפוגרום זה נהרגו 19 יהודים ו-56 נפצעו. ליגות יהודיות להגנה עצמית שאורגנו אחרי הפוגרום הראשון עצרו כמה ממקרי האלימות, אבל לא היו לגמרי מוצלחות. פוגרום זה היה חלק מתנועה גדולה של מעל ל-600 פוגרומים ששטפו את האימפריה הרוסית לאחר מנשר אוקטובר בשנת 1905 המאות השחורות|פרעות המאות השחורות

פרעות קישינב תפסו את תשומת הלב של הקהילה העולמית אך למרות זעקת העולם, רק שני גברים נשפטו לשבע וחמש שנות מאסר, ועשרים ושניים איש נידונו לשנה או שנתיים מאסר.

הפרעות הוזכרו במסקנת תאודור רוזוולט ל דוקטרינת מונרו כדוגמה לסוג של הפרת זכויות אדם שיצדיק את מעורבות ארצות הברית באמריקה הלטינית.

הפרעות האיצו אלפי יהודים רוסים לעזוב למערב וחלקם הגיעו בסופו של דבר לארץ ישראל. הם היוו מוקד התייחסות מרכזי של הציונים הראשונים. הפוגרום הראשון ב-1903 שיכנע את בנימין זאב הרצל להציע בקונגרס הציוני השישי את תוכנית אוגנדה כפתרון למצוקת יהודי רוסיה. לציונות הרוויזיוניסטית הוא שימש השראה לרעיון ההגנה העצמית תחת מנהיגותו של זאב ז'בוטינסקי .

עד הפרעות ניסו יהודי ארצות הברית להתנער מיהודי רוסיה, שהיו ברובם שומרי מצוות ולא התאימו לתדמית ה"משתלבת" שניסו יהודי ארצות הברית לטפח. לאחר פרעות קישינב הבינו יהודי ארצות הברית כי עליהם לסייע לאחיהם יהודי רוסיה.

5673 - מהפכת תכנון באוניית מערכה, אה"מ דרדנוט, סיפורה של הטיטניק, כנגד: "וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת"

שהפסוק (דברים לח:סח) "וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת" הוא הפסוק 5673, 1912/3 למניים, ובשנת 1912 חדשניות בייצור אוניות ענק הן באניות נוסעים והן באניות מלחמה. בשנת 1912 ההמראה הראשונה מה׳ HMS Hibernia והיא נוסאת מטוסים בריטית ראשונה. עוד שבאותה שידרוג במערכת הלחימה של אוניית אה״מ דרדנוט. וכן באותה עת בניית ספינת הטייטניק המפורסמת וכן האסון שלה שקרה באפריל באותה שנה.

תפנית בעניין מבנה האוניות בממלכה הבריטית שהיא ידועה לממלכה אשר שלטה בימים בין השנים 1649 ל' 1815. וכן בשנת 1905 נבנתה אוניית אה"מ דרדנוט ואשר בשנת 1912 שודרג מערכת הלחימה שלה. שמה באנגלית "Dreadnought" והפירוש "לפחד מכלום בלבד מאלהים", האונייה שימשה את הצי האנגלי בין השנים 1907 ועד 1912 והיוותה איום לכל ספינת מלחמה בעולם מהדגמים היישנים אשר לא יכל לעמוד כנגדה.

עוד שבאותם שנים נבנתה ספינת הטיטניק, והיא ספינת ענק שנבנתה בבריטניה. היא נודעה כגדולה והמפוארת ביותר בתקופתה ומכאן שמה – מהמילה היוונית "טיטאנוס", שפירושה "ענק". למרות שסברו כי היא חסינה מפני טביעה, טבעה הטיטניק בהפלגת הבכורה שלה ב-15 באפריל 1912 בעקבות פגיעה בקרחון. באסון נספו 1,517 נפשות ובהן ידוענים רבים.

עוד שבשנת 1915 הותבעה האונייה HMS Hibernia שלימים נקראה HMS Tara ליד מצרים.

5674 - מלחמת העולם הראשונה, כנגד: "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ":

מוּבָא בְּסֵפֶר 'מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם' שֶׁהַפָּסוּק (דברים כח, סו) ״וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ״ הוּא הַפָּסוּק הַ5674 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, לְפִי מִנְיַן הַפְּסוּקִים לְטַעַם עֶלְיוֹן [דהיינו 5842 פסוקים], וּבִשְׁנַת 5674 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, 1914 למניינם פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּפַחַד גָּדוֹל וּבָרְחוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְכוּ'. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט"א שֶׁזֶּה הָיָה בִּשְׁנַת ה'תִּרְעַ"ד, שֶׁעִנְיָנָהּ פַּחַד.

כליל תפארת:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. בסוף חייו חזר בתשובה והקים את קרן חבקין לתמיכה בישיבות ומוסדות תורה. תמך בחזון הציוני אך טען שהיישוב יוכל לתפקד רק בתנאי שהחוקים שלו יתבססו על תורת ישראל . את הונו הרב, כחמישים מיליון דולר תרם
  2. ועל גילוי זה הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב-1907
  3. עשרות שנים לאחר מכן ראה מאו דזה דונג באידאולוגיה של הטייפינג מקור השראה מרכזי למהפכה הקומוניסטית הסינית שהובילה להקמתה של הרפובליקה העמממית של סין ב - 1949.
  4. "'סופות בנגב"': כינוי לפרעות בעיתונות העברית ברוסיה, במטרה לעקוף את הצנזורה הצארית, והוא ציטוט מנבואת החורבן של הנביא ישעיהו: מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה [ישעיהו כא א
  5. יצחק משה (איתמר) אלבוגן, דברי ימי ישראל במאה השנים האחרונות , הוצאת "יזרעאל", 1952 ספר שנכתב כהמשך לספרו הגדול של צבי גרץ, ויצא לאור באנגלית ב-1943, תירגם לעברית, ברוך קרופניק
  6. מגילה כט:א
  7. ברכות ח:א
  8. פרשת ואתחנן אות כא
  9. המנצחים הראשונים היו אנטון זיידל וכן וולטר דאמרוש אשר החליף את אביו שהיה המנהל המוזיקלי של התיזמורת הסימפונית של ניו יורק בשנה שלפני מותו. וולטר היה ממוצא יהודי. אביו ליאופולד דאמרוש אשר למד רפואה בברלין בחר במוזיקה וניגן ככנר בתזמורת החצר של ויימאר בניצוחו של פראנץ ליסט.
  10. Current Literature: A Magazine of Contemporary Record (New York). Vol. XXXV., No.1. July, 1903. Current Opinion. V.35 (1903). p. 16
  11. ב-6 באפריל 1903 לפי הלוח היוליאני; 19 באפריל לפי הלוח הגרגוריאני
  12. Jewish Massacre Denounced", New York Times, April 28, 1903, p 6.