פרשה פתוחה 92 ~ וידבר דואתה קח לך בשמים

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,402 - 2,429 לבריאה | 1,359 - 1,331 לפני מניינם 


כב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. כד וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. כה וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה. כו וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת [2406]. כז וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. כח וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. כט וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. ל וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. לא וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם. לב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.    לד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה. לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ. לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם. לז וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה. לח אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.    א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [2419] ב רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. ג וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. ד לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. ה וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. ו וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. ז אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל כְּלֵי הָאֹהֶל. ח וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. ט וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ. י וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן. יא וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ.

שמות ל:כב - לא:יא

הפסוקים והמצוות

שמן המחשה:

למשוח כהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה[1] שנאמר: שמן משחת קדש יהיה זה. ושמן זה שיהיה מוכן למשוח בן כל כהן גדול שיתמנה, וכן מושכים בו קצת מלכים ‏[2]. ולא יצטרכו למשוח לעתיד אלא בעבודה יתקדשו. ומעשה השמן מור וקינמון.

שלא לסך בשמן המשחה זר[3] שנאמר: על בשר אדם לא ייסך. , מצוה קט: שלא לעשות במתכונת שמן המשחה. ‏[4] שנאמר: ובמתכונתו לא תעשו לכם. מפטם שמן המשחה בכרת.[5] שנאמר: איש אשר ירקח כמוהו ונכרת מעמיו. סך בשמן המשחה בכרת.[6] שנאמר:ואשר יתן ממנו על זר ונכרת.

מעשה הקטרת:

שלא לעשות במתכונת הקטרת.[7] שנאמר: ובמתכונתה לא תעשו לכם. מפטם קטרת בכרת. ‏[8] שנאמר: איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת.

המסר המרומז

משיחת אהרן (אוהב שלום ורודף שלום) כנגד הנהגתו במצרים; מידות אהרן הן כנגד תיקון לשון הרע

הכנת הגאולה וההנהגה תוך כדי השעבוד

מאורעות השנים

2405 - הנהגת אהרן את בני ישראל במצרים, כנגד: "ועשית אֹתו שמן משחת קדש":

בשנים אלו מולך משה בכוש, ואהרן מנהיג את ישראל במצרים, בעוד עבודת הפרך והשעבוד נמשכים. בתקופה זו נולדו יהושוע (ב'ת"ו, עפ"י סה"ד לשנה זו; ולדעת הרשב"ץ וראב"ע נולד ב'שצ"ב) וכלב בן יפונה (ב'ת"י). ויישא כלב את מרים אחות אהרן ומשה לאישה, ותלד לו את חור, ב'תכ"ח. וחור הוליד את אורי לח' שנים, ואורי הוליד את בצלאל לח' שנים ‏[9].

"ועשית אֹתו שמן משחת קדש", כנגד: הנהגת אהרן את בני ישראל במצרים: כפי שהובא לעיל, בשנים אלו הייתה הנהגת עם ישראל בעיקרה על ידי אהרן. ואמרו במדרש שאהרן החל להתנבאות עוד בהיותו בן ג' שנים ‏[10], ואם כן תחילת משיחות הכהונה של אהרן והנהגתו את ישראל שורשה במצרים, וזה יירמז בשמן המשחה בפרשה זו. וזהו שאמר הכתוב "מי זאת עֹלה מן המדבר" ‏[11]: "עילויה מן המדבר... כהונה מן המדבר, לויה מן המדבר, מלכות מן המדבר" ‏[12], והיינו שהכהונה והנהגת האומה שורשן מוקדם.

ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור: ידוע כי עניין הבשמים היה נפוץ ושייך למצרים ‏[13]. וירמוז ב"מר" על המרירות שהייתה באותה העת במצרים, כנאמר "וימררו את חייהם" ‏[14]. ומוסיף הכתוב ומרמז שאותה המרירות תיהפך ל"דרור" וגאולה, וכלשון הכתוב "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד" ‏[15], והיינו שמ"ראש מר" של מרירות וצער תהא אחרית של דרור ושגשוג. וידוע כי הקטורת, העשויה מ"בשמים", מכפרת על עוון לשון הרע. ובני ישראל היו שקועין בזה החטא, כאמרו "למה תכה רעך" ‏[16] - עניין לשון הרע, כנאמר על "ארור מכה רעהו בסתר" ‏[17]. ואם כן אולי מרמז הכתוב כי הורה משה לבני ישראל עניין סוד הקטורת עוד במצרים, כנגד לשון הרע ‏[18]. ובפועל התיקון הוא שלום בין איש לרעהו, וזה עניין אהרן אוהב שלום ורודף שלום ‏[19].


2406 - לידת יהושע בן נון, כנגד: "ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת":

וּבִשְׁנַת 2406 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נולד יהושע בן נון. ומָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ ‏[20] "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" זֶה מֹשֶה רַבֵּנוּ, "וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה" זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְכֵן מוּבָא בַּ'מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת' ‏[21] שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ זָכָה לְגִלּוּי שַׁעַר הַנּוּ"ן לָכֵן הוּא נִקְרָא בִּן נוּן בְּחִירִיק וְלֹא בְּסֶגֹל [דרוש הרחבה]. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא ‏[22] שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ כָּתַב אֶת שְׁמוֹנַת הַפְּסוּקִים הָאַחֲרוֹנִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ הִנְהִיג אֶת הַיּוֹבֵל הָרִאשׁוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, וְיוֹבֵל מְסַמֵּל אֶת הַשְּׁמִינִי [שער החמישים]. וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ [391] בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁמֶן [390 עם הכולל]. וּמִכֵּיוָן שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ קָשׁוּר לַשֶּׁמֶן ולשמיני, לכן הוא נרמז בפסוק של שמן המשחה. וְכֵן הפסוק שיהושע אמר, ‏[23] "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" ס"ת שֶׁמֶ"ן.

2418 - בני אפרים שדחקו הקץ בארץ פלשתים, כנגד: ״איש אשר יעשה כמוהו להריח בה ונכרת מעמיו״:

תל צפית גת הפלשתית ליד יער חרובית

ובשנת ב'תי"ח יצאו גיבורי בני אפרים בן יוסף שלושים אלף רגלי ממצרים, כי חשבו שתם הקץ אשר חק ה' על בני ישראל. ויילחמו בפלשתים בגת, ויכו פלשתים את כל בני אפרים, ולא השאירו שריד ופליט כי אם עשרה אנשים שברחו. והיה זה עונשם על שהמרו את פי ה' לצאת טרם הזמן. ויישארו חללי בני אפרים נטושים בבקעת גת.

2419 - לֵדַת חוּר, כנגד "וַיְדַבֵּר יְהוָה.. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה":

שֶׁהַפָּסוּק (שמות לא, ב) "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" הוּא הַפָּסוּק הַ2419 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2419 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נוֹלַד חוּר, וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו"ר מח, ב) עָמַד חוּר וְנָתַן נַפְשׁוֹ עַל הקב"ה אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ כָּל בָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמְּךָ אֲנִי מְגַדְּלָם שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל וַיְּמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים", וְלֹא זֶה בִּלְבָד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁנִּתְעַסֵּק בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נָתַן בּוֹ הקב"ה חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב", וְלֹא בִּבְנֵי אָדָם אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה שֶׁנֶּאֱמַר "חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה", בְּהֵמָה כְּתִיב. וְרוֹאִים שֶׁה' נָתַן שָׂכָר לְחוּר עַל הֲרִיגָתוֹ, שֶׁבְּצַלְאֵל נֶכְדּוֹ קִבֵּל חָכְמָה. וְכֵן שְׁאַר הַחָכְמָה שֶׁיָּרְדָה לָעוֹלָם לְצֹרֶךְ בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה בִּזְכוּת חוּר. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁלָכֵן נֶאֱמַר "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה".

שבשנת 2419 כנגד פרשה זו נולד חור בנו של כלב, ובשנת 2427 נולד אורי ובשנת 2435 נולד בצלאל.‏[24].

2419 - לידת חור אבי אור אבי בצלאל, כנגד: "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה": שבשנה זו כנגד: "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור" נולד חור לכלב [והוא בן 10], ומרים [בת 32]. ובהיותו בן חור בן 8 הולד את אורי בשנת 2327.‏[25]

וביאר הכלי יקר ‏[26]: "ראו קרא ה' בשם בצלאל - אמר משה: ראו ותדקדקו בשמותם, כי קרא ה' בשם בצלאל, כי להתחלה קרא ה' להם שמות המורים על שהם נבראו לכך שיהיו עסוקין במלאכת הקודש. כי בצלאל הוא על שם צל אל, רמז כי הוא יבנה המשכן והארון אשר בו, כי הוא מדור לשכינה הבאה בצל קורתו... בן אורי - על שם אור התורה, כי הוא יבנה מקום לתורה אור. בן חור - הורה שבדין הוא לקרבו אל המלאכה הקדושה הזאת יותר מזולתו, יען כי חור אבי אביו מסר נפשו על מעשה העגל שגרם שבירת הלוחות, כי לדעת רז"ל הרגו את חור ‏[27]. למטה יהודה - שנמשל לגור אריה ‏[28], והמקדש נקרא אריאל...". ‏[30] ואנו רואים בזה את ההכנה שמכין ה' את הגאולה ובניית האומה ובית ה' כבר מעת השעבוד. וזהו הפלא הגדול שעשה ה' לבני ישראל, שעם כל השעבוד, יצאו עם הנהגה נבואית ועם חכמים ויודעי מלאכה אשר הכינם ה' לכך, וכדברי הרמב"ן ‏[31]: "והנה הוא פלא שימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן ועץ וחושב ורוקם ואורג, כי אף בלומדים לפני חכמים לא ימצא בקי בכל האומניות כולם, והיודעים ורגילים בהם בבוא ידיהם תמיד בטיט ורפש לא יוכלו לעשות בהן אומנות דקה ויפה, ועוד שהוא חכם גדול בחכמה בתבונה ובדעת להבין סוד המשכן וכל כליו למה צוו ואל מה ירמוזו. ולכן אמר ה' למשה שיראה הפלא הזה, וידע כי הוא מלא אותו רוח אלהים לדעת כל אלה בעבור שיעשה המשכן, כי היה רצון מלפניו לעשות המשכן במדבר, ולכבודו בראו, כי הוא 'קורא הדורות מראש' ‏[32], כדרך 'בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך' ‏[33]". וכדאיתא במדרש ‏[34] דלעיל: "עילויה מן המדבר... משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר, כהונה מן המדבר, לויה מן המדבר, מלכות מן המדבר... וכל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל מן המדבר".


ויוכבד אם משה נישאה לאליצפן בן פרנך אחרי מות עמרם (וי"א אחר שגירשה), ותלד לו בעת הזו את אלדד ומידד. אלדד הוא אלידד בן כסלון, ומידד הוא קמואל בן שפטן, והמה מהנשיאים אשר הכניסו את ישראל לארץ (במדבר ל"ד).

הרי לנו

הקב"ה זורע את הגאולה ומכין את עתידו של עם ישראל בתוך השעבוד עצמו. המלכות והכהונה מתחילות את מהלכן כבר בעת השעבוד, ובאותה עת מכין הקב"ה במצרים את מקימי המשכן.

הערות שוליים

  1. מוני המצוות: סה"מ מצוה קז, סמ"ג עשין מה. סמ"ק ע' קסו. מקורותף כריתות ה. הוריות ד.
  2. וכן כלים שבבית המקדש
  3. מוני המצוות: סה"מ מצוה קח, פד., סמ"ג לאוין רצב, רצג. מקורות: כריתות ה
  4. מוני המצוות: ראה מצוה קח
  5. מנוי המצוות: בה"ג, רס"ג
  6. מוני המצוות: בה"ג, רס"ג
  7. מנוי המצוות: סה"מ מצוה קי, סמ"ג לאוין רצד. מקורות: כריתות ה.
  8. מוני המצוות: בה"ג, רס"ג
  9. סנהדרין סט ע"ב
  10. ראה פפ~88
  11. שיר השירים ג', ו
  12. שיר השירים רבה ג ד
  13. ראה בראשית ל"ז, כה
  14. שמות א', יד
  15. איוב ח', ז
  16. שמות ב', יג
  17. דברים כ"ז, כד, ובתרגום יונתן ורש"י שם
  18. וכבר הארכנו בזה בפפ~89
  19. אבות פ"א מי"ב
  20. ילקוט דניאל תתרס
  21. ואתחנן יב
  22. מכות יא.
  23. יהושע י, יב
  24. סנהדרין סט ע"ב
  25. ועיין ספר יגל לבנו, ובסדר הדורות טעות סופר
  26. שמות ל"ה, ל
  27. סנהדרין ז ע"א; שמות רבה מח ג
  28. בראשית מ"ט, ט
  29. תנחומא פקודי ב
  30. ובאור החיים שם: "ראה קראתי בשם – אולי שיכוין לומר שיראו רמז הענין בשמו ושם אבותיו: בצלאל – שעשה צל לאל; בן אורי – שעשה מקום לאשר אור לו; בן חור – שעשה לישראל בני חורין מעון העגל, כאומרם ז"ל בפסוק משכן העדות: עדות לכל שנמחל להם עון העגל ‏[29]. הרי שנרשם בו הדבר בשמו ושם אבותיו".
  31. שמות ל"א, ב
  32. ישעיהו מ"א, ד
  33. ירמיהו א', ה
  34. שיר השירים רבה ג ד