פרשה פתוחה 97 ~ ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,488 - 2,494 לבריאה | 1,273 - 1,266 לפני מניינם 


יז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם. יח וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. יט וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. כ וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. כא וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי. כג וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ.

שמות לג:יז - כג

הפסוקים והמצוות

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

ע"י קיום מצוות המילה והקדושה שבאה על ידה יזכו בני ישראל לרשת את ארץ ישראל, שהיא המקום הנבחר אשר בו נגלה ה' אל עמו.

מאורעות השנים

2488/94 - פטירת משה, שבע השנים הראשונות בארץ שבזכותו, כנגד: "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ.. וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ":

2488 - הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶה בְּהַר נְבוֹ. מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית כב.) שֶׁמּשֶׁה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ הִתְקַשֵּׁר עִם עוֹלַם הַיּוֹבֵל הַשְּׁמִינִי. וְלָכֵן הוּא לֹא נִקְבַּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת, כִּי הוּא נִקְבַּר בַּשְּׁמִינִי בְּמָקוֹם יוֹתֵר גָּבֹהַּ. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (דברים לד, ו) שֶׁמּשֶׁה נִקְבַּר בִּבְחִינַת שֵׁם יָ"הּ הַמְסַמֵּל אֶת הַשְּׁמִינִי וּמְרֻמָּז בַּכָּתוּב "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי", "בַגַּי" בְּגִימַטְרִיָּא יָ"הּ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'קְהִלַּת יַעֲקֹב' "רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" הוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַנ' מִנ' שַׁעֲרֵי בִּינָה. וּבְ'לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת' (ח"ב המתורגם ע' 4) מוּבָא שֶׁמּשֶׁה זָכָה בְּמִיתָתוֹ לַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַשְּׁמִינִי מַה שֶּׁלֹּא זָכָה בְּחַיָּיו. וְזֶה הָיָה בְּהַר נְבוֹ, נְבוֹ אוֹתִיּוֹת נ' בּוֹ, שֶׁשָּׁם יֵשׁ חִבּוּר לַשְּׁמִינִי. וְכֵן פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁל עֲלִיַּת משֶׁה לְהַר נְבוֹ, קוֹרְאִים בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִבּוּר לַשְּׁמִינִי, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'חַשְׁמַל סֻכָּה'. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (תש"ס ע' פד) שֶׁנְּבוֹ בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת נוּ"ן בֵּי"ת וָ"ו בְּגִימַטְרִיָּא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל. וְכֵן הַר נְבוֹ בְּגִימַטְרִיָּא זֶה מְקוֹם בִּינָה. וְכֵן נָהָ"ר הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד דַּרְכּוֹ מִתְחַבְּרִים לַשְּׁמִינִי ר"ת "הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" בְּב' אֳפָנִים. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' א. כְּלִיל שליט"א שֶׁהַפָּסוּק (שמות לג, יז) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם". הוּא הַפָּסוּק הַ2488 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2488 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶה בְּהַר נְבוֹ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁאָז זָכָה מֹשֶה לָהַשָּׂגוֹת הַגְּבוֹהוֹת. וְכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּשָׁנָה זוֹ הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת גַם אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי בִּלְעָם שֶׁהָיָה הַנָּבִיא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, זָכָה בְּשָׁנָה זוֹ לִנְבוּאָה מִשֵּׁם הוי"ה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁהַר נְבוֹ אוֹתִיּוֹת הָרִבּוֹן, שֶׁשָּׁם זָכָה מֹשֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר בַּשֵּׁם שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם. וְכֵן הַר נְבוּאָה.



שפסוקי התורה נתנו כנגד השנים ובשנת 2488 נפטר משה בז' באדר ובי' בניסן עברו בני ישראל את הירדן ונכנסו לארץ. ‏[1] ופסוק 2488 מתחילת התורה "גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" ירמוז על השתלשלות נשמתו אשר הייתה מהבל, נח ושם וירמוז באומר "גם הבל הביא", "ונח מצא חן בעיני ה'", וכן "ואדעך בשם".

עוד שהפסוק, 2489 המקביל לשנה מיד שלאחר כניסת ב"י לארץ "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" ירמוז על כבודו של עולם אשר בא לידי ביטוי בארץ שהיא המלכות ואין מלכות ללא מלך. ובשנה זו נולד בועז שממנו יצאה מלכות בית דוד שמגלה את כבוד ה' בעולם באופן של "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". כי מלכות היא סוד הגילוי, וזה הסוד של ארץ ישראל שהיא בחינת מלכות, לכן בעז נולד בשנה הראשונה לאחר שנכנסו לארץ, לרמז ששלימות ארץ ישראל שהיא בחינת מלכות תבא ממלכות בית שיוצא מבעז.

עוד שפני משה כחמה ויהושע כלבנה, ושבע השנים הראשונות בארץ עמדו לישראל בזכותו של משה ולכן לפרשה זו שבע פסוקים והם כולם כנגד משה רבינו בשער החמישים שבגדר "הראיני נא את כבודך".

כיבוש הארץ כפי שהוא מתואר בספר יהושע

חידוש הברית ומלחמות יהושע ובי"א בו נאמר: "בעת ההיא אמר ה' אל יהושע: עשה לך חרבות צֻרים ושוב מֹל את בני ישראל שנית" ‏[2]. במשך ארבעים שנות המדבר לא נימולו היילודים מפני הסכנה המצויה במדבר, ורק מי שנולד במצרים טרם צאתם למדבר היה מהול. עתה, עם תום שנות המדבר והכניסה לארץ, כשיצאו מכלל סכנות המדבר, ציווה ה' למול כל זכר. "ויעש לו יהושע חרבות צֻרים, וימל את בני ישראל אל גבעת העֳרָלות... ויאמר ה' אל יהושע: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה" ‏[3]. ולאחר שנימולו ראויים היו לעשות הפסח, כמבואר ‏[4]: "ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו. ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום... וישבֹּת המן... ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא".

הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet

כניסת בני ישראל לארץ: עם כניסת בני ישראל לארץ החלו להורישה. כיבוש הארץ ומלחמות יהושע נמשכו שבע שנים, שפרשתנו מקבילה להן. ומקץ שבע שנים עסקו בחלוקת הארץ שבע שנים אחרות. אך לא כבש יהושע את כל הארץ, ככתוב: "ויהושע זקן בא בימים, ויאמר ה' אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה. זאת הארץ הנשארת, כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי. מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תֵחשב, חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעַוים. מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידֹנים עד אפקה, עד גבול האמרי. והארץ הגִבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון, עד לבוא חמת. כל יֹשבי ההר מן הלבנון עד משרפֹת מים כל צידֹנים אנכי אורישם מפני בני ישראל, רק הַפִּלֶהָ לישראל בנחלה כאשר צִוִיתיך" ‏[5].

גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה, כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם. 2,488 שנת פטירת משה. ופסוק זה ירמוז על גלגולי נשמת משה רבינו ע"ה, אשר נשמתו משורש חוה, אשר נתגלגלה בשרה, ואחר כך ביצחק, ואחר כך תרווייהו ביעקב. עוד הבל נתגלגל בשם, ושם ביעקב (סדר הדורות). ובסדר הדורות ב'תל"ה: "שם נח משה כלם שורש אחד מצד חסד של הבל וזה פירוש 'מן המים (שהם חסד) משיתיהו', וזה סוד 'ידעתיך בש"ם וגם מצאת ח"ן' גלגול נח שם... ומן שם ירש משה ב' אותיות ש"מ ומאברהם ירש אות ה' ונעשה משה..." (עיי"ש). ובהבל כתיב "והבל הביא גם הוא" ‏[6], כנגד "גם את הדבר הזה". ובסדר הדורות א'תתקמ"ח: "אברהם סוד אדם הראשון [כלומר: אדם נתגלגל באברהם]... נתגלגל בטיפת תרח... ותרח משורש נשמת אברהם... ניצוץ של אברהם הוא ממיכאל ושל יצחק מגבריאל ושל יעקב מאוריאל. וקודם שבא ביעקב בא בחנוך... וחנוך היה בשל אדם הראשון שקבל הנשמה שפרחה מאדם". ובזכות משה ושורש גלגול נשמתו יאמר "את הדבר הזה אשר דברת אעשה".

גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה: שלא תשרה שכינתי עוד על עובדי כוכבים אעשה, ואין דבריו של בלעם על ידי שריית שכינה, אלא נפל וגלוי עינים [שומעין על ידי שליח] ‏[7] ודבר נפלא הוא זה כי בזו השנה נבואת בלעם ‏[8]

פרשתנו – כנגד זכות בני ישראל להיכנס לא"י

ויאמר הראני נא את כבדך. בקשת משה לראות את פני ה' מקבילה לכניסת בני ישראל לארץ, כהמשך למה שהובא לעייל ‏[9], שמשה שאל מה יהיה לאחר מותו עם ישראל. וכתב בכלי יקר: "ורז"ל אמרו ‏[10] שביקש משה לראות מתן שכרן של מצות לעולם הבא, שנקרא 'כבוד' שנאמר 'כבוד חכמים ינחלו' ‏[11], 'ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך', הן שכר העולם הזה הן רב טוב הצפון לצדיקים, אבל מכל מקום אין אתה יכול לראות את כולו אפס קצהו תראה שכר העולם הזה מכונה באחורי, כדבר טפל שהוא משליך לאחוריו...". ו"שכר העולם הזה המכונה באחורי" - היינו ירושת הארץ. וזהו אני אעביר כל טובי על פניך - "כל טובי" היינו טוב הצפון לצדיקים לעתיד לבוא, אך גם טוב העולם הזה, כעניין "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינֹת ותהֹמֹת יֹצאים בבקעה ובהר... וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטֹבה אשר נתן לך" ‏[12],"ארץ אשר ה' אלהיך דֹרש אֹתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרֵשית השנה ועד אחרית שנה" ‏[13], וכדברי משה בהתחננו "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנֹן" ‏[14] וברש"י שם: "ההר הטוב הזה - זו ירושלים". וזה עניין הפסקת המן בכניסת בני ישראל לארץ ואכילתם מפרי הארץ. ויש לפרש עוד כי זו הפר' המשך לפפ~96, בה יורה על הסתלקות משה, ובפר' זו על מה שיקרה אחר הסתלקותו. ורומזת הפר' כי זכות משה היא שתעמוד לבני ישראל בכיבוש הארץ. ו"פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה" ‏[15], כלומר, אורו של יהושע יונק את כוחו ממשה ‏[16]. וכן וחנֹתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם - ועל כן "לא תכרת להם ברית ולא תחנם" ‏[17].

ונצבת על הצור. תתייצב ותעמוד בזכות הצור, רמז למילה בחרבות צורים. והוקשיתי: מה עניין שיחת משה וכיבוש ארץ ישראל ע"י יהושע לכאן? והלוא בפפ~98 יאמר "הנה אנכי כֹּרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאֹת... שמר לך את אשר אנכי מצַוך היום...", ושם ידון בעניין כיבוש הארץ? אך מניין הפסוקים בפרשתנו האיר פני דל. כי מניינם שבעה, כמניין שנים שכיבשו את הארץ ובמקביל להן. ולענ"ד יש כיבוש ע"י מלחמת בני ישראל מכוח זכות אבות, ויש גדר מלחמה של "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות י"ד, יד). ובפרשתנו ידון במציאות של "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" בבחינת "אני אעביר כל טובי על פניך". וירמוז על שנות יהושע באמרו "ונצבת על הצור", כמו: "בעת ההיא [=י"א בניסן] אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צֻרים ושוב מֹל את בני ישראל שנית. ויעש לו יהושע חרבות צֻרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות. וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היֹצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים. כי מֻלים היו כל העם היֹצאים, וכל העם היִלֹּדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו. כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היֹצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול ה', אשר נשבע ה' להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש. ואת בניהם הקים תחתם אֹתם מל יהושע, כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך. ויהי כאשר תמו כל הגוי להִמול, וישבו תחתם במחנה עד חיותם. ויאמר ה' אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה. ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו [מלשון חרי, כי תם חרון אף ה']. ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי, בעצם היום הזה. וישבֹּת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן, ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא". ומלחמת כיבוש הארץ הייתה בקדושה וטהרה בזכותו של משה ובזכות הברית. ואילו פפ~98 תדון בזמן שאחר מלחמות יהושע, ככתוב בה: "הנה אנכי כֹּרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ... השמר לך פן תכרֹת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה, פן יהיה למוקש בקרבך. כי את מזבחֹתם תתֹצוּן ואת מצבֹתם תשברון ואת אשריו תכרֹתון...". כל אלו הפסוקים מזהירים מפני אי-מימוש מצוות כיבוש הארץ וכריתת ברית ליושב הארץ, ממש כפי שהיה בכניסת ישראל לארץ בימים ההם וכן בשיבת ציון בזמן הזה. ‏[18]. אך פרשתנו תורה כאמור על כיבוש הארץ בבחינת "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" בזכות משה ובזכות ברית קודש, שהיא כנגד תרי"ב מצוות. וזה לעומת זה זכותם של בני ישמעאל עד לאחרית הימים ‏[19].


ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור: בהר אשר אני מדבר עמם תמיד יש לי מקום מוכן לי לצרכך שאטמינך שם שלא תוזק ומשם תראה מה שתראה. ‏[20] ותרתי משמה האחד בעניין דרכו של ה' בהנהגת העולם והאחד בעניין הארץ. ויכול ירמוז אף להר שבו מוטמן משה.


2489 – לֵדַת בֹּעַז, כנגד: ״ "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ":

הַפָּסוּק (שמות לג, יח) "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" הוּא הַפָּסוּק הַ2489 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2489 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נוֹלַד בֹּעַז שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁמְּגַלָּה אֶת כְּבוֹד ה' בָּעוֹלָם בְּאֹפֶן שֶל "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". כִּי מַלְכוּת הִיא סוֹד הַגִּלּוּי וּרְאִיַּת כְּבוֹד ה', וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, לָכֵן נוֹלַד בֹּעַז בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, לְרַמֵּז שֶׁשְּׁלֵמוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְחִילוּ לִנְחֹל, תָּבֹא מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁיּוֹצֵאת מִבֹּעַז, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִימוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

הרי לנו

כיבוש ארץ ישראל נמשך לשבע שנים, כנגד ז' פסוקי פרשתנו. זכותו של משה, הנמשל לחמה, מאירה את פני יהושע.


הערות שוליים

  1. ובסה"ד כתב כי שנת המ' היא ב'תפ"ח, ונכנסו לארץ ניסן ב'תפ"ט. ולא ידעתי לכלכל דבריו, דהלוא הוא עצמו כתב שיצאו ממצרים ניסן ב'תמ"ח. וצ"ע.
  2. יהושע ה', ב
  3. שם, ג, ט
  4. שם, י-יב
  5. יהושע י"ג, א-ו
  6. בראשית ד', ד
  7. רש"י במקום
  8. הרב מייזעלס בספרו מטבע של אברהם האיר עיני בדבר נפלא זה
  9. בפר' הקודמת פפ~96
  10. ילקוט שמעוני שמות רמז שצה
  11. משלי ג', לה
  12. דברים ח', ז, י
  13. שם י"א, יב
  14. שם ג', כה
  15. בבא בתרא עה ע"א
  16. ועי' לעיל פפ~95 ולקמן פפ~98
  17. דברים ז', ב
  18. וראה פפ~283 עד פפ~28
  19. ראה פפ~75
  20. הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".