פרשה פתוחה 99 ~ ויאמר ה' אל משה כתב לך

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,521 - 2,529 לבריאה | 1,240 - 1,234 לפני מניינם 


כז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. כח וַיְהִי שָׁם עִם יְהוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. כט וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. ל וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. לא וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם. לב וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אִתּוֹ בְּהַר סִינָי. לג וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה. לד וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה. לה וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.

שמות לד:כז - לה

הפסוקים והמצוות

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז

עיקר מצוות התורה ליישר הנהגת האדם, וללא הכבוד והשלום הראוי בין אדם לרעהו ובין איש לאשתו אין התורה מתקיימת, כי כבוד הבריות (ובמיוחד איש באישה) וייחוד האמונה תלויים זה בזה. עתניאל בן קנז כנגד משה.

מאורעות השנים ~ כליל תפארת:

הַשָּׁנִים בָּהֶן הִנְהִיגוּ הַזְּקֵנִים שֶׁקִּבְּלוּ מִיהוֹשֻׁעַ, כנגד: "...וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם משֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר משֶׁה אֲלֵהֶם [2524]:

שפסוקי התורה ניתנו כנגד השנים ופָּרָשַׁת הַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ מְמֻצָּעִים בֵּין מֹשֶה וְאַהֲרֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּהַנְחָלַת הַתּוֹרָה, (שמות לד, ל) "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו: וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם משֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר משֶׁה אֲלֵהֶם: וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִתּוֹ בְּהַר סִינָי: וַיְכַל משֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה: וּבְבֹא משֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה", מַתְחִילִים מֵהַפָּסוּק הַ2524 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה עַד פָּסוּק 2528 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה וְהֵם כְּנֶגֶד הַשָּׁנִים בָּהֶן הִנְהִיגוּ הַזְּקֵנִים שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה מִיהוֹשֻׁעַ שֶׁקִּבֵּל מִמֹּשֶה. כַּמּוּבָא בִּתְחִילַת מַסֶּכֶת אָבוֹת, כִּי הַזְּקֵנִים הִנְהִיגוּ מִשְּׁנַת 2516 עַד שְׁנַת 2532. וְהַפְּסוּקִים מְדַבְּרִים עַל הַשְׁפָּעַת הַתּוֹרָה מִמֹּשֶה וְאַהֲרֹן לַזְּקֵנִים שֶׁיִּהְיוּ מְמֻצָּעִים בֵּינָם לְיִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ"י שָׁם "וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ", אַחַר שֶׁלִּמֵּד לַזְּקֵנִים חוֹזֵר וּמְלַמֵּד הַפָּרָשָׁה אוֹ הַהֲלָכָה לְיִשְׂרָאֵל. תָּנוּ רַבָּנָן כֵּיצַד סִדֵּר הַמִּשְׁנָה מֹשֶה הָיָה לוֹמֵד מִפִּי הַגְּבוּרָה נִכְנַס אַהֲרֹן שָׁנָה לוֹ מֹשֶה פִּרְקוֹ, נִסְתַּלֵק אַהֲרֹן וְיָשַׁב לוֹ לִשְׂמֹאל מֹשֶה, נִכְנְסוּ בָנָיו שָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם, נִסְתַּלְּקוּ הֵם יָשַׁב אֶלְעָזָר לִימִין מֹשֶה וְאִיתָמָר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן, נִכְנְסוּ זְקֵנִים שָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם, נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים יָשְׁבוּ לַצְּדָדִין, נִכְנְסוּ כָּל הָעָם שָׁנָה לָהֶם מֹשֶה פִּרְקָם.

עתניאל, מתוך: Guillaume RouilléPromptuarii Iconum Insigniorum

עתניאל בן קנז

פר' זו מקבילה לשנות המעבר בין מנהיגותו של יהושע, יורש משה, לבין תקופת השופטים. אחרי מות יהושע נלחמו בני יהודה ובני שמעון בכנענים, וה' נתן בידם את הכנעני והפריזי. יהודה נלחם בחברון, ומשם הלך אל דביר ששמה לפנים קרית ספר. "ויאמר כלב, אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה. וילכדה עתניאל בן קנז... ויתן לו את עכסה בתו לאשה" ‏[1]. בהמשך מתואר איך גרמה עכסה לכלב לתת לה אחוזה: "ויהי בבואה ותסיתהו לשאֹל מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור, ויאמר לה כלב: מה לך. ותאמר לו: הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני... ויתן לה כלב את גֻלֹּת עִלית ואת גֻלֹּת תחתית" ‏[2]. רובם של שאר השבטים לא הורישו את הגויים שבחלקם ‏[3]. עתניאל בן קנז זה, אחי כלב מצד האם, הוא נחשון בן עמינדב, אשר קפץ ראשון אל ים סוף ביציאת מצרים, ועל כן זכה לחדש ג' מאות הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה ‏[4], ומרומז הדבר בשמו: נחשון – "חננו ש' ", היינו שעל ידו חנן ה' את ישראל אותן ש' הלכות שנשתכחו. והוא היה שלישי למסורת קבלת התורה, כי הוא מהזקנים שקיבלו מיהושע (ובהם גם פינחס וכלב אחיו מן האם). בהמשך מקים ה' את עתניאל למושיע ולשופט לישראל, כנאמר: "ויזעקו בני ישראל אל ה' ויקם ה' מושיע לבני ישראל ויֹשיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטֹן ממנו, ותהי עליו רוח ה' וישפֹּט את ישראל" ‏[5].

כליל תפארת

כתב לך את הדברים האלה:

ואלה סוף שנותיו של יהושע תחילת שנות עתניאל ושנים השלימו את אשר שכח משה. ומשה קיבל בלוחות עליונים 6000 פסוקים כאמור. ויעל מערבות מואב [גימטריה 49] אל הר נבו [ש - נון, בו], דהיינו שלא זכה לכתוב את ה - 120 פסוקים שחזה בלוחות ראשונים. ויהושע השלים שמונה פסוקים של עולם ה נ. וכן בעותניאל כלתיב כי חידש 300 הלכות שנשתכחו בימי משה.

ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה:

ויכתב על הלחת את דברי הברית:


וירא אהרן וכל ב"י והנה קרן עור פניו ויראו מגשת אליו... ואחרי כן נגשו כל בני ישראל, 2524 כנגד השנים שהנהיגו הזקנים שקבלו מיהושע:

ובתחילת מסכת אבות מובא 2,516 עד 2,532, הַפְּסוּקִים שֶׁל פָּרָשַׁת הזקנים שהיו ממוצעים בין משה ואהרן לעם ישראל בהנחלת התורה, (שמות לד, ו) "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו: וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם משֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר משֶׁה אֲלֵהֶם: וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִתּוֹ בְּהַר סִינָי: וַיְכַל משֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה: וּבְבֹא משֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה", מַתְחִילִים מֵהַפָּסוּק הַ2524 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה עַד פָּסוּק 2528 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה וְהֵם כְּנֶגֶד הַשָּׁנִים בָּהֶן הנהיגו הזקנים שקבלו את התורה מיהושע שקיבל ממשה. כמובא בתחילת מסכת אבות, כי הזקנים הנהיגו משנת 2516 עד שנת 2532. וְיֵשׁ בַּתּוֹרָה קָרוֹב לְ6000 פְּסוּקִים כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם. והפסוקים מדברים על השפעת התורה ממשה ואהרן לזקנים שיהיו ממוצעים בינם לישראל, כמובא ברש"י שם "וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ", אחר שלמד לזקנים חוזר ומלמד הפרשה או ההלכה לישראל. תנו רבנן כיצד סדר המשנה משה היה לומד מפי הגבורה נכנס אהרן שנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה, נכנסו בניו שנה להם משה פרקם, נסתלקו הם ישב אלעזר לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן, נכנסו זקנים שנה להם משה פרקם, נסתלקו זקנים ישבו לצדדין, נכנסו כל העם שנה להם משה פרקם.‏[6]

ויתן על פניו מסוה: שכן בכל דור ודור מוסרי התורה אשר יורדו את אור העולמות העליונים מסוה על פניהם לבלתי יעוורו את פני העם, וכן במשה וכן ביהושע ועותניאל וכן בכל לדור ודור ובמיוחד בצדיק יסוד עולם אשר נסתר הוא מעיני כל ואע"פ שמסתובב הוא בין כל.

הרי לנו

ללא הנהגה ע"י מוסרי התורה וההלכה עלולים מוסר האומה והיחס בין אדם לחברו לרדת לדרגה נמוכה ביותר. כל זה חוזר ומחליש את האמונה ומוביל לע"ז, גילוי עריות ושפיכות דמים. והתיקון הוא שלום בית ושמירת שבת.

הערות שוליים

  1. שופטים א', יב-יג
  2. שם, יד-טו
  3. שופטים א'
  4. תמורה טז ע"א
  5. שם ג', ט-י
  6. מובא בשם הרב יקותיאל פיש - סוד החשמל