פס 84.1 ~ ועשו ארון עצי שטים

מתוך ויקיתורה
גרסה מ־05:19, 17 בנובמבר 2016 מאת Admin (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,203 עד 2,215 לבריאה | 1,557 עד 1,545 לפני מניינם 



   י וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. יא וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב. יב וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית. יג וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב. יד וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם. טו בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ. טז וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. יז וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ. יח וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. יט וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו. כ וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים. כא וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. כב וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

שמות כה: י - כב


הפסוקים והמצוות

בדי הארון:

שלא להוציא בדי הארון ממנו[1] שנאמר: בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו. ומשרשי המצוה לפי שהארון משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו, על כן נצטוינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירון. ותמוהה הדבר מאוד כי אך בזאת הסיבה יצווה הכתוב בדבר הבדים. אך נראה כי ירמוז בבדים לזכותו של בנימין שנאמר ובין כתפיו שכן. כי המשכן היה בנחלת יהודה אך בנימין הצדיק נעשה אושפיזכן לגבורה שהיה הארון נתון בחלקו אלא בנחלת בנימין, וראה להלן

המסר המרומז

ועשו ארון עצי שטים מרמז על ארון העדות ומקום נחלתו בבית מקדש עולם שהיה בנחלת בנימין. ועיקר הארון הינו כתר תורה ויזכה שבט בנימין כי יפול בנחלתו באשר כמהה נפשו כי יפול מקדש בנחלתו לעולה של תורה כפי שרואים אנו באהוד בן גרא ‏[2]. עוד זכה בנימין לנחלת קודש הקודשים באשר קפצו משבטו אל היום מכדי שיבקע.

מאורעות השנים:

2205 – "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ”, כנגד: ״וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב״:

שהפסוק (שמות כה:יב) ״וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית״ הוא הפסוק 2205 מתחילת התורה וזו שנת האבקותו של יעקב. וכן הַפָּסוּק (שמות כה, יג) "וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב" הוּא הַפָּסוּק הַ2205 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה לְפִי טַעַם עֶלְיוֹן, וּבִשְׁנַת 2205 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נָגַע הַס"מ בְּכַף יְרֵכוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וּמוּבָא בְּסֵפֶר 'חוֹמַת הַדָּת' מֵהֶ'חָפֵץ חַיִּים' שֶׁאֲחִיזַת הַס"מ בַּיֶּרֶךְ שֶׁל יַעֲקֹב, מְסַמֶּלֶת אֶת אֲחִיזָתוֹ בַּמָּמוֹן שֶׁל יַעֲקֹב, כִּי הָרַגְלַיִם מְסַמְּלוֹת תּוֹמְכֵי תּוֹרָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישלח קעא.) "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ", שֶׁהִתְחַכֵּם כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבְּרוּ עַמּוּדֵי וְתוֹמְכֵי הַתּוֹרָה, מִיָּד הַתּוֹרָה לֹא מִתְחַזֶּקֶת. הֵבֵאנוּ בְּמַאֲמַר 'הָאָרוֹן מֹחַ', בְּשֵׁם הַש"ך שֶׁהַבַּדִּים שֶׁל הָאָרוֹן מְסַמְּלִים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, נִרְאֶה דְּלָכֵן עֲשִׂיַּת הַבַּדִּים מַקְבִּילָה לַשָּׁנָה שֶׁהַס"מ פָּגַע בְּתוֹמְכֵי תּוֹרָה, לְרַמֵּז שֶׁעֲשִׂיַּת הַבַּדִּים בָּאָה לְתַקֵּן אֶת הַפְּגָם שֶׁפָּגַם הַס"מ בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּתוֹמְכֵי תּוֹרָה. וְלָכֵן הַכָּתוּב מַמְשִׁיךְ שָׁם "וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן" לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב (בראשית לב לב) "וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ". וכן הפסוק שלפניו שמקביל לשנה לפי טעם תחתון מרומזת הצליעה בירך אחת, במילים "עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת". וְכֵן כָּתוּב אֵצֶל יַעֲקֹב "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים" וְזֶה מְרַמֵּז עַל הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ עַל הָאָרוֹן פָּנִים אֶל פָּנִים.

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייְסְקִין שליט"א שֶׁלָּכֵן הַבַּדִּים הָיוּ מֵעֵץ, כִּי עֵץ בְּגִימַטְרִיָּא כֶּסֶף, וְהַבַּדִּים הֵם סֵמֶל לְהַשְׁפָּעַת הַכֶּסֶף. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁכַּף בְּגִימַטְרִיָּא ס"מ, וּ'בִּירֵכוֹ' מְרַמֵּז עַל אֲחִיזָתוֹ בַּבְּרָכָה. וכן פגישת יעקב ועשו בשנת ב'ה"ר תסתיים בהר ציון, כְפִי שֶׁמְבָאֵר רש"י שָׁם (בראשית לג, יד) "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה", וְאֵימָתַי יֵלֵךְ בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו". וכן בה"ר ר"ת בהושענא רבה שזה היום של מלחמת גוג ומגוג שיתקיים הפסוק "ועלו מושיעים וגו'". וכן שעירה בגימטריא פתקה שמסמל את הושענא רבה.


2206 - מַעֲשֶׂה דִּינָה בִּשְׁכֶם., כנגד: "וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב":

שֶׁהַפָּסוּק (שמות כה, יג) "וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב" הוּא הַפָּסוּק הַ2206 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2206 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה מַעֲשֶׂה דִינָה בִּשְׁכֶם. וּמוּבָא בְּסֵפֶר 'רַב יֵיבִי עַל הַתּוֹרָה' (תרומה) "עֲצֵי שִׁטִּים" הַיְינוּ עֵצוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שִׁטִּים שֶׁמַּחְשָׁבוֹת הָהֵם שֶׁל זְנוּת צָרִיךְ אָדָם לְהִתְגַּבֵּר וּלְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל זְנוּת. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁשְּׁנַת ב'ר"ו מְרַמֶּזֶת עַל בּוֹר שֶׁהוּא סֵמֶל לִזְנוּת, כַּמּוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי עַל הַכָּתוּב (משלי כג, כז) "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה" שֶׁהַזְּנוּת הִיא בִּבְחִינַת בּוֹר. [מוּבָא מֵהרה"ג ר' יוֹסֵף מוֹרָד שליט"א]

ובשנה זו שנת 2206 מעשה דינה ואין החטא בא אלא שנכנסת באדם רוח שטות ולכן נאמר: "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב". וכן בשנה שכנגד מעשה דינה נאמר "עצי שטים".

פטירת לא שנת 2214 כנגד: "ונתת את הכפר על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך". ובפסוק זה [2214] שכנגד שנת פטירת לאה מופיע שמה של לאה פעמים ברצף כמובא לעייל.

2207 - האבקות יעקב עם המלאך "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ", כנגד "והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם":

"יעקב נאבק עם מלאך", מאת גוסטאב דורה, 1855

שהפסוקים שלפני שנת האבקות יעקב עם המלאך מעידים על עשיית ארון הקודש. ועשיית הארן הייתה מעצי שיטים שהוריד עמו יעקב מצרימה. עוד יתארו הפסוקים עניין זר הזהב דהיינו כתרה של התורה המשולה לתלמידי חכמים‏[3]. "והבאת את הבדים… על צלעת הארן" ר שהחיבור שבין צלעת הארן לבין הבדים הוא עיקר הצלע. וצלעות הארן זה עניינו של יעקוב שנאבק עם המלאך ה' וזכות תורתו ומידת התפארת עמדה לו אך למרות זאת "והוא צלע על ירכו".‏[4] ויזכר צלע הארן בזו השנה לזכותו של יעקב שנפצע בשל מסירות נפשו בצלע ירכו. והבדים הינם לזכרו של בנימין, שֶׁבִּנְיָמִין מְסַמֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁמַּשְׁפִּיעַ בַּחֲמִימוּת דֶּרֶךְ הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק, לָכֵן הוּא נוֹלַד בִּשְׁנַת ב'ר"ח כְּמִנְיַן "בְּיִצְחָק" לְסַמֵּל שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ הִיא דֶּרֶךְ הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק. אך עיקר כתרה של תורה בתפארת כנאמר במשה "כליל תפארת בראשו נתת, בעמדו לפניך על הר סיני, שני לוחות אבנים הוריד בידו" ועיקר הבדים לשאת את הארן בהם דהיינו ההולכה וזה נעשה על ידי סייגים של ההלכה. והצלע של יעקב הוא החיבור המאחד את הבדים לארון.

עוד "וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב" הוּא הַפָּסוּק הַ2206 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2206 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נגע הס"מ בכף ירכו של יעקב. וּמוּבָא בְּסֵפֶר 'חוֹמַת הַדָּת' מֵהֶ'חָפֵץ חַיִּים' שֶׁאֲחִיזַת הַס"מ בַּיֶּרֶךְ שֶׁל יַעֲקֹב, מְסַמֶּלֶת אֶת אֲחִיזָתוֹ בַּמָּמוֹן שֶׁל יַעֲקֹב, כי הרגליים מסמלים תומכי תורה. וכן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישלח קעא.) "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ", שֶׁהִתְחַכֵּם כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבְּרוּ עַמּוּדֵי וְתוֹמְכֵי הַתּוֹרָה, מִיָּד הַתּוֹרָה לֹא מִתְחַזֶּקֶת. שֶׁהַבַּדִּים שֶׁל הָאָרוֹן מְסַמְּלִים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, נראה דלכן עשיית הבדים מקבילה לשנה שהס"מ פגע בתומכי תורה, לרמז שעשיית הבדים באה לתקן את הפגם שפגם הס"מ בכף ירך יעקב בתומכי תורה.‏[5]. ולכן הכתוב ממשיך שם "וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן" לתקן את מה שכתוב ‏[6] "וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ".

עוד הכרבים פרשי כנפים שזה כנגד המלאך הגואל אותי מכל רע. וכן כתוב אצל יעקב "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים" וזה מרמז על הכרובים שהיו על הארון פנים אל פנים.


2208 - לֵדַת בִּנְיָמִין, כנגד: "בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ":

שֶׁהַפָּסוּק (שמות כה, טו) "בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ" הוּא הַפָּסוּק הַ2208 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2208 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נוֹלַד בִּנְיָמִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְקוֹם הָאָרוֹן וְהַשְּׁכִינָה הָיוּ בְּחֶלְקוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (דברים לג, יב) "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". וְהוֹסְיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁב'ר"ח בְּגִימַטְרִיָּא בְּיִצְחָק, וּמְרַמֵּז עַל הַכָּתוּב (בראשית כא, יב) "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" כְּשֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין וְנִשְׁלְמוּ הַי"ב שְׁבָטִים. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף עַל פִּי מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'סוֹד הַחֵצִי' שֶׁבִּנְיָמִין מְסַמֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁמַּשְׁפִּיעַ בַּחֲמִימוּת דֶּרֶךְ הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק, לָכֵן הוּא נוֹלַד בִּשְׁנַת ב'ר"ח כְּמִנְיַן "בְּיִצְחָק" לְסַמֵּל שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ הִיא דֶּרֶךְ הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק. וְזֶה גוּפָא נִרְמָז בַּפָּסוּק "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" שֶׁהַשְׁפָּעַת הַזֶּרַע מִבִּנְיָמִין שֶׁמְּסַמֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד הִיא רַק דֶּרֶךְ צַד הַשְּׂמֹאל שֶׁל יִצְחָק. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת' (ע' קלה) שֶׁיִּצְחָק אָבִינוּ בְּגִימַטְרִיָּא זֶרַע. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (תהילים יז, יד) "וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים" שֶׁצַּד צָפוֹן הַמְסַמֵּל אֶת הַשְּׂמֹאל, הוּא מְמַלֵּא אֶת הַבֶּטֶן הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן הַפָּסוּק (במדבר א, לו) "לִבְנֵי בִנְיָמִן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא" הוּא הַפָּסוּק הַ2208 לְמַפְרֵעַ מִסּוֹף הַתּוֹרָה לִתְחִלָּתָהּ.


וּבִשְׁנַת 2208 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נוֹלַד בִּנְיָמִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְקוֹם הָאָרוֹן וְהַשְּׁכִינָה הָיוּ בְּחֶלְקוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר ‏[7] "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן".

ומצינו, ביומא: מה היה בחלקו של יהודה? הר הבית, הלשכות והעזרות. ומה היה בחלקו של בנימין? אולם והיכל ובית קדשי הקדשים. ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי. ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום, שנאמר 'חופף עליו כל היום'. לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר 'ובין כתפיו שכן' , ופירש"י שם: אושפיזכן - שהיה הארון נתון בחלקו, שבית המקדש היה נתון חלקו בשטחו של יהודה וחלקו בשטחו של בנימין, ובנימין שהיה מצטער שלא כל שטחו של בית המקדש נמצא בנחלתו זכה וארון הברית היה נתון בחלקו של בית המקדש שהיה בנחלתו. ובגמרא במסכת סוטה נאמר שבנימין זכה לכך מכיון שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים לא העיזו להכנס אל הים בכדי שיבקע, קפצו ראשונים בני שבטו של בנימין ומשום כך זכו שבנחלתם ועל ידם תשרה שכינה על עם ישראל‏: דתניא, היה רבי מאיר אומר: כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה, זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה... לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר 'ובין כתפיו שכן'. ‏

1728 illustration of the Ark at the erection of the Tabernacle and the sacred vessels, as in Exodus 40:17-19

בנימין בנו של יעקב נולד בתקופה המקבילה לפרשה סתומה זו (בין השנים ב'ר"ו - ב'ר"ח). וזאת מכיון שהארון היה בנחלתו של בנימין בארץ ישראל, במו שמצינו מספר פעמים בדברי חז"ל.

  • ביומא כאשר משה רבינו ברך את בנימין לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן[8]: דתניא: מה היה בחלקו של יהודה? הר הבית, הלשכות והעזרות. ומה היה בחלקו של בנימין? אולם והיכל ובית קדשי הקדשים. ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי. ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום, שנאמר 'חופף עליו כל היום'. לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר 'ובין כתפיו שכן' [9], ופירש"י שם: אושפיזכן - שהיה הארון נתון בחלקו, שבית המקדש היה נתון חלקו בשטחו של יהודה וחלקו בשטחו של בנימין, ובנימין שהיה מצטער שלא כל שטחו של בית המקדש נמצא בנחלתו זכה וארון הברית היה נתון בחלקו של בית המקדש שהיה בנחלתו.
  • וכך גם נאמר בגמרא במסכת זבחים שבנימין זכה למקומות שבהם שרתה שכינה על עם ישראל‏[10]: כי אתא רב דימי אמר רבי: בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים. ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין, שנאמר 'חופף עליו כל היום' - כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין.
  • ובגמרא במסכת סוטה נאמר שבנימין זכה לכך מכיון שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים לא העיזו להכנס אל הים בכדי שיבקע, קפצו ראשונים בני שבטו של בנימין ומשום כך זכו שבנחלתם ועל ידם תשרה שכינה על עם ישראל‏[11]: דתניא, היה רבי מאיר אומר: כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה, זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה... לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר 'ובין כתפיו שכן'. ‏[12].

יהיו הבדים לא יסורו כנגד לידת בנימין [2208]:‏[13] וְהוֹסְיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁב'ר"ח [2208] בְּגִימַטְרִיָּא בְּיִצְחָק = ב' - יצחק = 208, וּמְרַמֵּז עַל הַכָּתוּב ‏[14] "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" כְּשֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין וְנִשְׁלְמוּ הַי"ב שְׁבָטִים. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף עַל פִּי מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'סוֹד הַחֵצִי' שֶׁבִּנְיָמִין מְסַמֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁמַּשְׁפִּיעַ בַּחֲמִימוּת דֶּרֶךְ הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק, לָכֵן הוּא נוֹלַד בִּשְׁנַת ב'ר"ח כְּמִנְיַן "בְּיִצְחָק" לְסַמֵּל שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ הִיא דֶּרֶךְ הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק. וְזֶה גוּפָא נִרְמָז בַּפָּסוּק "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" שֶׁהַשְׁפָּעַת הַזֶּרַע מִבִּנְיָמִין שֶׁמְּסַמֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד הִיא רַק דֶּרֶךְ צַד הַשְּׂמֹאל שֶׁל יִצְחָק. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת' ‏[15] שֶׁיִּצְחָק אָבִינוּ בְּגִימַטְרִיָּא זֶרַע. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב ‏[16] וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים שֶׁצַּד צָפוֹן הַמְסַמֵּל אֶת הַשְּׂמֹאל, הוּא מְמַלֵּא אֶת הַבֶּטֶן הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת.

הרי לנו

פרשת הארן והבדים תרמוז על כתרה של תורה אשר נתלה שבט בנימין ואשר זכה כי הארן ישכון בנחלתו, ובין כתפיו שכן.

הערות שוליים

  1. מוני המצוות: סה"מ מצוה צו. סמ"ג לאוין רצוץ מקורות: יומא עב
  2. עיין פפ ~ 103
  3. עיין גמרא יומא בעניין הקבלת תלמיד חכם לארן
  4. וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, שָׁם. לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל: כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. לב וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל; וְהוּא צֹלֵעַ, עַל-יְרֵכוֹ. [ועיין לקמן בפסוקים בעניין על צלעו, על צלעו, על צלעת פסוקים 2204 - 2206]
  5. הרב יקותיאל פיש וכן הציתות שמובא בְּמַאֲמַר 'הָאָרוֹן מֹחַ', בְּשֵׁם הַש"ך
  6. בראשית לב לב
  7. דברים לג, יב
  8. (דברים ל"ג, יב
  9. (יומא יב ע"א
  10. קיח ע"ב
  11. סוטה לו ע"ב - לז ע"א
  12. וכן איתא בזוהר (ויחי רכה ע"ב): "ארון וכפורת וכרובים בחולקא דבנימן דאתיליד בארחא, ושכינתא על כֹּלא" [תרגום: ארון וכפורת וכרובים היו בחלקו של בנימין שנולד בדרך, והשכינה שרתה על כולם]
  13. סוד החשמל הרב יקותיאל פיש
  14. בראשית כא, יב
  15. ע' קלה
  16. תהילים יז, יד