פס 261.2 ~ לא תנסו

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,096 עד 5,099 לבריאה | 1,335 עד 1,399 למניינם 


   טז לֹא תְנַסּוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה. יז שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. יח וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ. יט לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.

דברים ו:טז - יט

הפסוקים והמצוות

שלא לנסות את דבר ה':

שלא לנסות יותר מדאי את דבר ה' שע"י נביא אמת[1] שנאמר: לא תנסו את ה' אליהכם. לפי שבנסיון היתר בנביא אמת ימצא הפסד, כי פעמים יחלקו עליו מתוך כך בני אדם המקנאים בו והכואבים למעלתו, ודבר הנבואה איננו עניין תמידי לכל נביא, כי פעמים לא יתנבא כי אם מעט, ואם בכל פעם ופעם נטרידהו לתת אות ומופת נאמן שהוא נביא יהיה סבה לעם שימרדו בו ויקילו בדבריו הרבה פעמים. ועל כן הוזהרנו להאמין בו ושלא לנסותו יותר מדאי אחר שיהיה מוחזק עמנו בטוב ונאמן לנביא.

ומהו זה הנביא, שיאמר דברים העתידים להיות בעולם פעמים או שלש ויאמנו דבריו בכיוון, ולא נחייבהו לעשות אות או מופת בשינוי הטבע כמו שעשה משה או כאליהו ואלישע. ונביא שהבטיח על רעה שתבוא, אף על פי שלא באת אין סתירה בנבואתו בכך כי ה' ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה כשעושין בני אדם תשובה. אבל כל נביא שהבטיח על הטובה אם לא נתאמתה נבואתו היא סתירה באמת לנבואתו שכל דבר טובה שיגזור האל על יד נביא שלוח, אפילו על תנאי אינו חוזר בה לעולם. וכן בעניין לנסות את ה' בעניין שכר ועונש למעט בעניין מעשר שנאמר עשר תעשר[2] בשביל שתתעשר, שנאמר ‏[3], הביאו את כל המעשר אל בית האוצר... ובחנוני נא בזאת


וכן הרלב"ג אשר חי באילו השנים כתב ספר מלחמות ה' וכותב כי אי אפשר שהנס יתמיד. הנס המתמיד ביותר היה ירידת המן, ולהאריך ארבעים שנה. המופתים באים לפעמים למען חזק האמונה הישרה. וכן בשנים אילו עם ישראל בניסיון אדיר בעניין האמונה בשל הרדיפות המתמשכות על ידי האינקווזיציה ועל כן ובשל כך מזהיר הכתוב לבל ננסה את ה'.


המסר המרומז:

מאורעות השנים:

5098 - ספר מלחמות ה', כנגד: "לֹא תְנַסּוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.. לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ"

שהפסוק (דברים ו: טז, יט) "לֹא תְנַסּוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה... לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה" הם הפסוקים 5098 לפי טעם עליון. ובשנת 5098 מלחמות ה' כנגד המומרים וכן הכופרים בהשגחה פרטית. וכן ספר מלחמות ה' אשר מיוחס לרלב"ג, רבי לוי בן גרשון שלמרות שנאסר בזמנו נלחם רות כנגד הכופרים בהשגחה הפרטית. ולמרות שהספר נכתב בשנת 5085 וזאת כנגד "והיו הדברים האלה" האלה ממש אשר נדנו בספר מלחמות ה', אף בשנים אילו הדברים שייכים ממש.

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: סה"מ מצוה תכ"ד. סמ"ג לאווין ד. סמ"ק סי' יח. מקורות: סנהדרין פט. ערכין טו. תענית ט.
  2. דברים יד:כב
  3. מלאכי ג:י