פס 274.3 ~ כי תצא למלחמה

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5422 עד 5430 לבריאה | 1661 עד 1670 למניינם 


   א כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ב וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם. ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. ד כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ [1666] יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. ו וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ. ז וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה. ח וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ. ט וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.

דברים כ:א - ט


הפסוקים והמצוות

כהן משוח מלחמה - לא לירא מפני האוייב במלחמה - ושהירא לא יצא למלחמה:

שלא ייראו אנשי המלחמה ולא יפחדו מן איביהם בשעת מלחמה ‏[1] שנאמר (כ:ג) אל ירך לבבכם וכן (ז:כא) לא תערץ מפניהם לא תיראום.

למשוח כהן למלחמה[2] שנאמר: והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן.

שלא יצא למלחמה האיש הירא ורך הלבב[3] שנאמר: ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

כליל תפארת:

דברי הכהן אל העם לפני צאתם למלחמה:

כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב:

והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן:

ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם:

דברי השוטרים אל העם לפני צאתם למלחמה:

ולאחר שסיים בדברי הכהן יסב המאמר אל דברי השוטרים, כי הכהן אשר עבודתו הינה בעניין האמונה יסב הדברים בדברי האמונה ויאמר אל ירך לבבכם אל יראו ואל תחפזו, אך השוטרים הרי הם בעניין סדר ומשפט ומה להם בעניין מלחמה, הרי לא אנשי צבא הם ולא אנשי מוסר והוראה? וצריך להבין, כי המלחמה שבה דנה הפרשה הרי זו מלחמת ראשות, שאם לא כן הרי אפילו חתן יוצא מחופתו, ואם כן כל המאמר לעייל ואפילו בעניין הכהן אינו שייך. ועתה באשר דנה הפרשה בעניין מלחמת רשות יש להסב את לב הממשל כי לפני צאת העם מלחמה וזאת על מנת להרחיב את הגבולות והשפעת הממלחה יש לתקן את הליקוי מבית.

וידון המקרא ויורה בעניין הפרט, שלא יצא אדם אשר רק עתה נשא אישה וזאת כי התועלת לצאתו אינה גוברת על הנזק אשר יגרם לתא המשחתי של החייל. ויוסיף המקרא וכאן דבר פלא הוא, כי אף באם לא סיים את ביתו דהיינו שיש מכשולים ולקויים בביתו אשר יכול ויהוו סכנה לבני משפחתו או לציבור על לו לצאת למלחמה. וכן בהקשר לנאמר לקמן כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו ושם דייק הכתוב בעניין המעקה אך חז"ל דרשו ‏[4]




כי על פי הסדר הנכון ומדינה אשר חוקי ישרים ויספו השטרים לדבר אל העם ואמר מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו:

הרי לנו:

הערות שלוליים:

  1. מוני המצוה: סה"מ מצוה תקכה, רמב"ן, סמ"ג. מקורות: סוטה פ
  2. מוני המצוה: סה"מ מצוה תקכו. מקורות: סוטה פח
  3. מוני המצוה: בה"ג, רמב"ן, זהר הרקיע.
  4. ספר החינוך מנחת חינוך