פס 276.29 ~ לא תטה משפט

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,536 עד 5,537 לבריאה | 1,775עד 1,777 למניינם 


   יז לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. יח וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

דברים כד:יז - יח

הפסוקים והמצוות

שלא להטות משפט גרים ויתומים, ושלא למשכן אלמנה:

שלא להטות משפט גרים או יתומים. שנאמר: לא תטה משפט גר או יתום. ‏[1]

שלא למשכן האלמנה. שנאמר: ולא תחבול בגד אלמנה. ‏[2]


המסר המרומז:

מאורעות השנים:

הכרזת העצמאות של ארצות הברית

5537 - הכרזת העמאות של ארצות הברית, כנגד: ״וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה״:

שהפסוק (דברים כד:יח) ״וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה״ הוא הפסוק 5537 מתחילת התורה' 1776/7 למניינם. ובשנת 1776 הכריזה ארה״ב על עצמאותה מאנגליה, ובשנת 1777 עיצומה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית ושנה זו התחולל קרב סרטוגה והוא תחילת תבוסתם וכניעתם של האנגלים. וכן הפסוק (דברים כד:כב) ״וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה״ הוא הפסוק 5541 מתחילת התורה, 1781 למניינם. ובשנת 1781 קרב יורקטאון והוא המכריע במלחמת האזרחים.

שעניין זכירת עבדות מצרים להורות שכל עם שואף לחירותו ואין להשפיל ואפילו לא בעניין מס וכדומה אומה שלמה. ומלחמת העצמאות של ארה״ב והיא בין המאורעות הגדולים בהיסטוריה של אומות העולם החלה עם מסיבת התה של בוסטון ב׳ 1773 שבה השליכו אנשים שהתנגדו למה שכינו "העריצות הבריטית" את כל מטען התה שהיה באוניות אשר עגנו בנמל. אירוע זה נחשב בידי רבים כנקודת מפתח בציר הזמן וכאירוע שהוביל למלחמת העצמאות האמריקנית ולהכרזת העצמאות של ארצות הברית.


הכרזת העצמאות של ארצות הברית היא מסמך שאימץ הקונגרס הקונטיננטלי ב-4 ביולי 1776 בפילדלפיה, המכריז כי שלוש עשרה המושבות האמריקניות, שנמצאו אז במלחמה מול בריטניה הגדולה, הן מעתה מדינות עצמאיות, ומתוקף כך כבר אינן חלק מהאימפריה הבריטית.

ההכרזה נוסחה ברובה על ידי תומאס ג'פרסון, והייתה הסבר רשמי להצבעת הקונגרס יומיים קודם לכן, ב-2 ביולי, על הכרזת עצמאות מבריטניה הגדולה,

החתימה על ההצהרה בדבר עצמאות הייתה לאירוע היסטורי בתולדות האומה האמריקנית הצעירה,

במשך המאה ה-18 גברה המתיחות בין הממלכה המאוחדת למושבותיה בצפון אמריקה. שיאה של המתיחות התרחש עם פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית והירייה שנשמעה ברחבי העולם בקרב לקסינגטון וקונקורד ב-19 באפריל 1775. אך למרות הקרבות הקשים, בקרב הקהילה האמריקנית לא סברה הדעה שעצמאות מוחלטת מבריטניה היא אפשרית. מחשבה זו השתנתה עם הזמן, בעיקר הודות לחוברות שונות שפירסמו הוגי דעות שונים במושבות, כשהבולט מביניהם הוא חיבורו של תומאס פיין, שכל ישר.

רעיון העצמאות אומץ על ידי הקונגרס הקונטיננטלי ב-2 ביולי 1776 עם הצעת לי של חבר הקונגרס ריצ'רד הנרי לי. תוכן ההצעה היה: מסקנותינו: שמושבות מאוחדות אלו הן, ועל פי זכות יאות להיות, מדינות חופשיות ועצמאיות; שהן פטורות מכל התחייבות לכתר הבריטי, ושכל קשר פוליטי ביניהן למדינת בריטניה הגדולה הוא, וכן ראוי להיות, כלא היה מעולם.[3] ב-11 ביוני 1776 הוקמה "ועדת החמישה" במטרה לסכם על הכרזה משותפת שתיישם את ההחלטה שאושרה בקונגרס. חברי הוועדה היו ג'ון אדמס מטעם מסצ'וסטס, בנג'מין פרנקלין מטעם פנסילבניה, תומאס ג'פרסון מטעם וירג'יניה, רוברט ליווינגסטון מטעם מדינה ניו יורק ורוג'ר שרמן מקונטיקט. הטיוטה המאושרת הוצגה בפני הקונגרס ב-1 ביולי ולאחר תיקונים שונים הוצגה ב-4 ביולי בבית המדינה של פנסילבניה (כיום היכל העצמאות). טקס החתימה המלא נערך ב-2 באוגוסט 1776. ‏[4]

ניתוח ההכרזה: הצהרת העצמאות נשענת על רעיונות ההשכלה, התבונה והקדמה. ארצות הברית דוגלת בשוויון ובחירות לכול. הממשלות שואבות את סמכותן לשלוט מהסכמת העם, ואם הם אינן שומרות על הזכויות הטבעיות של האדם, ישנה רשות להחליפן. רעיונות אלה משקפים את הפילוסופיה של עידן הנאורות שהתפתחה באותה עת. עקרונות ההצהרה מושפעים מהגותם של ג'ון לוק ופילוסופים אחרים על הזכויות הטבעיות, וההצהרה מציינת ביניהם את הזכות לחיים, לחופש ולרדיפת האושר. ההצהרה מנסה להסביר מדוע זכותם של הבריטים היושבים באמריקה להתקיים כעם נפרד ולהקים מדינה עצמאית נפרדת מהאימפריה הבריטית.

החלק הראשון, מתחיל במילים : כאשר, במהלך הקורות את בני-האדם, מתעורר אצל עם מסוים הצורך להתיר את הקשרים המדיניים שקשרוהו עם עם אחר ולתפוס בין מעצמות – העולם מקום נפרד ושווה, שלו הוא זכאי מכוח חוקי-הטבע ואלוהי-הטבע, מחייבו יחס של כבוד הולם כלפי דעותיהם של בני-האדם שיצהיר מה הן הסיבות שאילצו אותו להיפרד.

בהמשך ההצהרה מופיעים רעיונות ההשכלה וזכויות האדם שעומדות בבסיס האידאולוגי של המדינה החדשה: מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה

החלק השני של ההצהרה המתחיל במילים: כזה היה הסבל שנשאו המושבות האלה באורך-רוח, וכזה הוא עתה ההכרח המאלץ אותן לשנות את מערכות הממשל הקודמות שלהן. דברי-ימי מלכה הנוכחי של בריטניה הגדולה הם דברי-ימיהם של מעשי-עוול ועושק-זכויות החוזרים ונשנים, כשלכולם מטרה ישירה לכונן שלטון של עריצות מוחלטת על מדינות אלה. וכדי להוכיח זאת יוצגו העובדות בפני העולם [שישפוט אותן] ללא משוא פנים.

בהמשך הדברים מפרטים מנסחי ההצהרה שורה ארוכה של מעשי עוול של הממשל האנגלי הקולוניאלי כלפי המתיישבים, ואת הניסיונות החוזרים ונשנים של המתיישבים לנסות וליישב ברצון טוב מחלוקות אלו עם ממלכת בריטניה. חוסר רצונו של הפרלמנט והמלך להגיע להבנה כלשהי עמם הביאם לכך שלא נותרה ברירה בידם אלא להסיר מעליהם את מרותו של הממשל הקולוניאלי ולהחליפו בממשל ייצוגי משלהם שיהיה קשוב ואחראי לנתיניו. בהכרזה מעידים המתיישבים על עצמם שהם רוצים להקים חברה חדשה עצמאית, שמייצגת את עקרונות השוויון והחופש.

חבורת ביטול העבדים של פנסילבניה נוסדה [1775]:

חוקת פנסילבנייה אוסרת עבדים:

חוק ביטול העבדות מאדיארה בפורטוגל [1777]:

כליל תפארת:

לא תטה משפט גר או יתום:

ולא תחבול בגד אלמנה:

וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה' אלהיך משם [1776-7]:

כאמור בשנת 1776 הוכרזה העצמאות של ארצות הברית המכריז כי שלוש עשרה המושבות האמריקניות שנמצאו אז במלחמה מול בריטניה הגדולה הן מעתה מדינות עצמאיות ומתוקף כך כבר אינן חלק מהאימפריה הבריטית.

ההכרזה נוסחה ברובה על ידי תומאס ג'פרסון.

ובשנים אילו

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: סה"מ מצוה תקצ. סמ"ג לאוין רו.
  2. מוני המצוות: סה"מ מצוה תקצא. סמ"ג לאוין קפח. סמ"ק סי' רסה. מקורות: תקצא. ב"מ קטו. חו"מ סי' צז.
  3. מסמכים היסטוריים ארצות הברית
  4. חותמי ההכרזה: ניו המפשייר: ג'וזייה ברטלט, ויליאם ויפל, מתיו תורנטון: מסצ'וסטס: סמואל אדמס, ג'ון אדמס, רוברט פיין, אלברידג' גרי, ג'ון הנקוק: רוד איילנד: סטפן הופקינס, ויליאם אלרי: קונטיקט: רוג'ר שרמן, סמואל הנטינגטון (מדינאי)