פס 279.2 עד 279.13~ ויצו משה את העם

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 5,590 עד 5,605 לבריאה | 1,829עד 1,845 למניינם 


   יא וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. יב אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. יג וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי. יד וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם.    טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.    טז אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    יז אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.[1835]    יח אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    יט אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    כ אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    כא אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    כב אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    כג אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    כד אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    כה אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.    כו אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

דברים כז:יא - כו


הפסוקים והמצוות

ערבות ישראל זה לזה:

פרשת ברכות וקללות וערבות[1] שנאמר: אלה יעמדו לברך וכו' ואלו יעמדו על הקללה


כיבוד אב ואם:

שלא לזלזל בכבוד אביו ואמו[2] שנאמר: ארור מקלה אביו ואמו.

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

5594 – מרד הפלאחים בשכם, כנגד: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן":

הפסוק (דברים כז, טו) "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן" הוא הפסוק הַ5594 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 5594 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם פרץ מרד הפלאחים בשכם שזרעו הרס ביהודי ירושלים וחברון וצפת וכו'. וְהַפָּסוּק הוא הפסוק הראשון של הקללות שנאמר בהר עיבל בשכם. כמו שמתחיל שם "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל"


5596 - כיבוש הארץ על ידי מוחמד עלי שליט מצרים, כנגד: ״אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן״:

ModernEgypt, Muhammad Ali by Auguste Couder, BAP 17996.jpg

שהפסוק (דברים כז:יז) ״אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן״ הוא הפסוק 5596 מתחילת התורה. ובשנים סביבות 5596, 1835 למניינם.


מוחמד עלי באשא (בערבית: محمد علي باشا; בטורקית עות'מאנית מבוטא כ:מהמט עלי פאשה; 1769 - 1849 היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית.

מוחמד עלי נולד בקוואלה (בימינו ביוון), למשפחה מוסלמית ממוצא אלבני. לאחר ששירת כקצין בצבא העות'מאני, הוא מונה למושל ואלי (תואר שלטוני) עות'מאני של מצרים בשנת 1805, לאחר שהצליח לעצור את התקדמות צבא נפוליאון.

בהמשך, מונה לח'דיו של מצרים ובמסגרת השתלטותו על המדינה טבח במנהיגים הממלוכים. הוא ביצע רפורמות מקיפות במדינה, כגון הקמת צבא שהתבסס על האיכרים, שבו השתמש כדי להרחיב את גבולות מצרים. השקיע בתשתית ובנה תעלות ודרכים. במידה רבה היה אחראי להפיכתה של מצרים לאחת המובילות ביצור הכותנה. הוא הביא לרפורמות סוציאליות משמעותיות, בהן יצירת מוסדות לימוד מודרניים. אולם את עיקר מאמציו הפנה לחיזוק הכוחות המזוינים. מצרים הפכה למדינה חזקה, מתועשת ולמעצמה אזורית.

להלכה היה מוחמד עלי וסאל של האימפריה העות'מאנית, אך למעשה פעל באופן עצמאי. בתחילה סייע לסולטאן העות'מאני במלחמת העצמאות היוונית ובדיכוי המרד הוהאבי בחצי האי ערב, אולם לאחר מכן דרכיהם נפרדו, עד כדי מלחמה ביניהם בשנת 1831. בנו, איברהים פאשה, הוביל את הצבא לכיבוש ארץ ישראל וסוריה והגיע עד למרחק של כמה ימי הליכה מקונסטנטינופול. התערבות רוסית הובילה למשא ומתן שהסתיים בהסכם בשנת 1833, לפיו מוחמד עלי השאיר תחת שלטונו את סוריה וארץ ישראל.

בשנת 1834 פרץ מרד הפלאחים בארץ ישראל לאור התמרמרות האוכלוסייה הערבית על חובת הגיוס לצבא המצרי שהחיל מוחמד עלי. המורדים הצליחו להשתלט תחילה על שטחים ניכרים בארץ, אך לאחר זמן קצר דוכא המרד על ידי צבאו של מוחמד עלי.

בשנת 1839 חידש הסולטאן מהמוט השני את הלחימה, אך הובס על ידי איברהים פאשה בנציבין ונפטר זמן קצר לאחר מכן. שוב הגיעו הכוחות המצרים לסביבות קונסטנטינופול אך נעצרו בשל התערבות אירופית בינלאומית (דרך הסכם לונדון), שבסופו של דבר דרשה ממוחמד עלי ואיברהים לוותר על סוריה (שכללה את שטחי ארץ ישראל) בשנת 1841.

מוחמד עלי נאלץ לותר על כסאו ביולי 1848 בשל תשישות נפש וסניליות, ונפטר באוגוסט בשנה שלאחר מכן. שלטונו הועבר לבנו איברהים פאשה, אך הלה נפטר ממחלה בנובמבר 1848. את מקומו תפס נכדו של מוחמד עלי, עבאס הראשון, שהיה שליט חלש וביטל רבים מחידושי סבו. תחת שלטונו התגברה השפעתה של אירופה על מצרים.

כל ישראל חברים:

כליל תפארת:

אלה יעמדו לברך ... ואלו יעמדו על הקללה:

ארור מקלה אביו ואמו:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. מוני המצוות: רס"ג, בה"ג מקורות: סוטה לז
  2. מוני המצוות: חרדים