פרשה פתוחה 107 ~ ויעש את האפד

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,664 – 2,669 לבריאה | 1,097 - 1,091 לפני מניינם 


ב וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.ג וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.ד כְּתֵפֹת עָשׂוּ לוֹ חֹבְרֹת עַל שְׁנֵי קצוותו [קְצוֹתָיו] חֻבָּר.ה וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.ו וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.ז וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.

שמות ל"ט ב - ז

הפסוקים והמצוות:

לא נמנו מצוות בפרשה

המסר המרומז:

עשיית האפוד מכפרת על עוון ע"ז. ועשיית אבני השוהם מורה על אחדות השבטים בשנות דבורה.

מאורעות השנים:

המשך שנות דבורה הנביאה, כנגד "וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד.. וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם":

"עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה

בשנים אלו מושיעים את ישראל דבורה וברק. ויעל, שגם היא הייתה שופטת בישראל ‏[1], סייעה והרגה את סיסרא. עיקר המלחמה היה בהוראת דבורה עפ"י הנבואה ובתמיכתה, שכן ברק לא הסכים לצאת למלחמה בלעדיה, והמלחמה גם נקראת על שמה, כפי שאמרה לברק "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכֹּר ה' את סיסרא" ‏[2], וכן בשירתה "עד שקמתי דבורה" וגו' ‏[3]. והכרעת המלחמה אף היא על ידי אישה ושופטת, דהיינו יעל שהרגה את סיסרא. ועל עניין זכות הנשים מרמז הכיור, כאמור בפר' הקודמת. שירת דבורה מתייחסת לעזיבת בני ישראל את הע"ז שהייתה באותו הזמן, וכדברי רש"י על הפסוק "בפרֹע פרעות בישראל בהתנדב עם" ‏[4]: "כשבא פרצות על ישראל שפרצו בהם העובדי כוכבים על עזבם את ה', והתנדב העם לשוב בתשובה". ובהמשך השירה: "יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים" ‏[5], והיינו שכשעובדים ע"ז יש מלחמה. בשירת דבורה נזכרים כל השבטים המסייעים במלחמה: "מִני אפרים... אחריך בנימין... מִני מכיר... ומזבולֻן מֹשכים בשבט סֹפר... ושרי ביששכר... ונפתלי על מרומי שדה" ‏[6].

כליל תפארת:

כהן הגדול לובש את בגדי הכהונה, האפוד מסומן בצהוב.

"ויעש את האפד", כנגד כפרת ע"ז שבשנות דבורה:

אמרו רז"ל ‏[7]: "למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך, מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין: כתונת מכפרת על שפיכות דמים... מכנסים מכפרים על גילוי עריות... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפרת על הרהור הלב... חושן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודה זרה... מעיל מכפר על לשון הרע... ציץ מכפר על מעשה עזי פנים". וא"כ יפה עניין האפוד לתקופת דבורה, שעיקר הצרות היו בגלל ע"ז, וע"י נבואת דבורה ושפיטת דבורה ויעל "התנדב עם" לחזור בתשובה.

"ויעשו את אבני השהם... מפֻתחֹת פִּתוחי חותם על שמות בני ישראל", כנגד דבורה הנביאה שהייתה משפט אפרים בן יוסף:

שבאלו השנים דבורה שופטת את ישראל ודבורה משבט אפרים בן יוסף הייתה. ואבנו של יוסף השהם כנאמר בפסוק ויאמר לזכותה שאף על פי שהייתה משבט אפרים ועל החושן רק שמו של יוסף היה מוזכר הלכה בדרכי ה' ולא סרה ימין ושמאל. ומנגד אחריה שפט גדעון אשר עשה לו אפוד וזאת כמחאה עבור כי היה משבט מנשה אשר שמו לא היה מוזכר על החושן, וזה מנגד זה. לדבורה החושן עמד לזכות כנאמר חושן משפט ותהי דבורה שופטת את ישראל, ומנגד גדעון ויעש לו אפוד. עוד יזכיר את החושן המורה על אחדות שזכתה לאחד את ישראל יחדיו.

הרי לנו:

כפרת ע"ז ע"י האפוד ובימי דבורה, וזכות אחדות שבטי ישראל לפני ה' כהוראת אבני השוהם.

הערות שוליים:

  1. רש"י שופטים ה', ו
  2. שופטים ד', ט
  3. שם ה', ז
  4. שם, ב
  5. שם, ח
  6. שם, יד-יח, וראה שם במפרשים
  7. זבחים פח ע"ב; ערכין טז ע"א