פרשה פתוחה 133 ~ וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,987 – 2,995 לבריאה | 765 - 774 לפני מניינם 


יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. יג וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְהוָה כִּי כֵן צֻוֵּיתִי. יד וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. טו שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. טז וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר. יז מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲו‍ֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהוָה. יח הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי. יט וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה. כ וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו.

ויקרא י:יב - כ

הפסוקים והמצוות

אנינות ואכילת קדשים

  • שלא לאכול קדשים ומעשר שני באנינות[1] שנאמר: ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' .

המסר המרומז

"מות בני אהרון" אשר הקריבו אש זרה מרמז על מחלוקת, חורבן, והסתר פנים, ו"בניו הנותרים" מרמזים על שארית הפלטה שלאחר חרון אף ה'.

מאורעות השנים

אסא מנתץ את פסלי האלילים איור משנת 1392

אסא בן אבים מלך יהודה ומנגד בעשא בן אחיה מלך ישראל

נדב בן ירבעם מלך על ישראל ב' שנים מקוטעות (ב' אלפים תתקפ"ה - ו', מלך ל' 41 שנים), ויעש הרע בעיני ה' וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל ‏[2].. בשנת ב' אלפים תתקפ"ו המית בעשא בן אחיה את נדב בן ירבעם מלך ישראל עבור חטאיו, וימלך תחתיו (ל' 24 שנים), ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו, כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני. בעשא עשה הרע ככל חטאת ירבעם, וגם אליו שלח ה' על ידי יהוא בן חנני לאמר כי לא ישאיר ממנו שריד כבית ירבעם, ואכן בזמן בנו קשר עליו זמרי והרג את כל משפחתו. לעומת זאת אסא מלך יהודה, עשה הישר בעיני ה' והלך בדרכי דוד אביו כנאמר "רק לבב אסא היה שלם עם ה' כל ימיו‏[3] ", וגם הפסיק ללחום בממלכת ישראל כקודמיו, כנאמר "בימיו שקטה הארץ עשר שנים ‏[4]" אם כי בעשא ואסא היו במצב מלחמתי שקט כל חייהם כנאמר "ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם ‏[5]". ונמצא ששנות פרשה זו, הם שנות אסא ובעשא.

כליל תפארת

וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים מעשה בני אהרן אשר מתו, חוזר אל עניין חורבן הסתר פנים, מדון ומחלוקת. ויש אש זרה דנדב בן אהרון בנדב בן ירבעם, כפי שהתבאר בפרשיות הקודמות. ובאופן אחר יש לפרש את עניין "בניו הנותרים", שהכתוב יורה בזה על העידן שלאחר החורבן, או שיורה על שנות מלכות יהודה בזמן אסא שרק הוא "נותר" מכל המלכים שסרחו ולא הלכו בדרך הישרה.

ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים... מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא. הפסוק מרמז כאן על זמן אסא שלמרות שעשה הישר בעיני ה' הבמות לא סרו (כנאמר בקרובי אקדש), וע"ז יש כאן קצף "מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש" - מדוע זובחים עדיין הקודש על הבמות. ובאמת שכמו שכאן בבני אהרן היה להם סיבה נכונה מדוע לא הקריבו את החטאת, כן אסא לא סילק את הבמות שהקריבו עליהם לשם שמים, ואמר מוטב שיקריבו כך להשם כך מאשר שיקריבו לע"ז אם יצטרכו להקריב רק במקדש ‏[6].

הרי לנו

ש"בניו הנותרים" מרמז על אליהו הנביא גלגול נשמת נדב ואביהו וכן על אלו שנשארו נאמנים לה' והוא אסא מלך יהודה שעשה הישר בעיני ה' ולא הוכחד כמו בני ירבעם ובני בעשא שלא נשאר מהם זכר כי חטאו והחטיאו, ורק "בניו הנותרים" שהוא אסא הנחיל מלכותו לבניו אחריו.


הערות שוליים

  1. מוני המצוות: ספק לסמ"ג
  2. מלכים א' פט"ו
  3. מל"א ט"ו י"ד.
  4. דה"ב י"ג.
  5. מלכים א' ט"ו. בהמשך שם נאמר "ויתר כל דברי אסא וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את רגליו".
  6. מעם לועז שם