פרשה פתוחה 156 ~ בחדש השביעי

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3423 – 3,432 לבריאה | 338 - 328 לפני מניינם 


כג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כה כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה.    כו וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. כח וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. ל וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.

ויקרא כג:כג - לב

הפסוקים והמצוות

ראש השנה

  • מצוה שי: מצות שביתה ביום ראש השנה בראשון של חדש השביעי[1] שנאמר:באחד לחדש יהיה לכם שבתוןקידוש יום הזכרון[2] שנאמר:זכרון תרועה מקרא קדשמצוה שיא: שלא לעשות מלאכה באחד לחדש השביעי[3] שנאמר:בו כל מלאכת עבודה לא תעשומצוה שיב: להוסיף קרבן מוסף בראש השנה[4] שנאמר:ובחדש השביעי באחד לחדש ועשיתם


יום הכיפורים

  • מצוה שיג: להתענות ביום עשירי בתשרי[5] שנאמר:בעשור לחדש תענו את נפשותיכםמצוה שיד: להוסיף קרבן מוסף ביום עשירי בתשרי שהוא נקרא יום הכיפורים[6] שנאמר:ובעשור לחדש השביעיקידוש יום הכיפורים[7] שנאמר:יום הכיפורים הוא מקרא קדשמצוה שטו: שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים בעשרה בתשרי[8] שנאמר:בו וכל מלאכה לא תעשואוכל ביו"כ בכרת קידוש יום הכיפורים[9] שנאמר:כי כל הנפש אשר לא תעונה וכו' ונכרתהמצוה שטז: שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים[10] שנאמר:כי כל הנפש אשר לא תעונה והאבדתי ונכרתהעושה מלאכה ביו"כ בכרת[11] שנאמר:וכל הנפש אשר תעשה מלאכה וכו' והאבדתימצוה שיז: לשבות ממלאכה ביום הכיפורים[12] שנאמר:שבת שבתון הוא לכם


להוסיף מחול על הקודש

  • להוסיף מחול על הקודש[13] שנאמר:מערב עד ערב וכו'

המסר המרומז

עיקר כפרת ראש השנה ויום הכיפורים, תלויה בעבודת הכהן גדול ביום הכיפורים. וירמוז הכתוב על כהונת שמעון הצדיק שנתמנה לכהן גדול.


מאורעות השנים

פסל של אלכסנדר הגדול

אלכסנדר מוקדון ותקופתו

אלכסנדר מוקדון נולד בשנת ג'תכ"ג. בעת ההיא נראה כוכב גדול ונורא בשמים, ונתגעשה הארץ וירגזו מוסדות תבל ויהיו ברקים ורעמים וקול גדול אשר לא נודע ליושבי מוקדוניא. שני חייו היו ל"ב שנה, וימי מלכותו י"ב שנה, אלכסנדר החל למלוך בהיותו בן כ'. לידתו היתה ממכשף אחד (מצרי) שנקרא נקתינבור שבא על אשת פילפו המלך בהיותו במלחמה ותהר לו. ותלד את אלכסנדר. מכשף זה היה מזרע עירקולו הגבור מצד אב ומאקילו הגבור מצד אם. אלכסנדר בנה את אלכסנדריה של מצרים, והחכים בז' החכמות, אהב את החכמים, כבדם, וסיפק צרכן. היה רחמן על עמו, אוהב משפט, וחיבב את ישראל. אשתו היתה רושאן בת מלך דריוש (נראה כי דריוש זה הוא בן אסתר המלכה) ותלד בן אחר מותו ונקרא אלכסנדר על שם אביו. (ראה סדר הדורות שם)

אריסטוטלו (אריסטו) הפילוסוף וראש החכמים בתקופה ההיא, היה רבו של אלכסנדר ותלמיד סוקרטו (סוקרטס) ופלטוני (אפלטון) ונולד במצדוניא, וחי כ' שנים אחר מיתת אלכסנדר תלמידו. ובכתביו כתב שדבר עם שמעון הצדיק על חכמת האלקות והשתומם מאד ממעלת חכמת שמעון, ובאיזה פרטים אומר "וזה ממה שהשיבני השמעוני". י"א כי בסוף ימיו התגייר, וי"א שהיה יהודי לכתחילה "ראוי שתדע כי רוב חכמות הפילוסופים באו אלינו מאריסטו החכם אשר הוא היה איש יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימן בא לשמועתנו מהאיים הרחוקים אשר באסיה וירד מההרים אלינו וישב עמנו ימים רבים...." (ס"ה שם). אפיקורוס ומין שגם הם חיו בתקופה ההיא, היו שני אנשים שלא היו בעלי דת. לאור הפילוסופיה אשר הייתה נפוצה באילו השנים, חכמת השכל טמנה בליבם סיכלות, וכפרו בגמול עולם הבא (וכן בשכר ועונש וכל עניין תשובה וכפרה), והנמשכים אחריהם נקראים מינים ופיקורסים.

תחילת תקופת כהונת שמעון הצדיק כהן גדול

שמעון הצדיק היה דור ח' ליהושע בן יהוצדק (אחי עזרא הסופר ‏[14]) - ישוע הוליד את יויקים, ויויקים הוליד את אלישיב, ואלישיב את יוידע, ויוידע את יונתן, ויונתן את ידוע‏[15], וידוע הוליד את חוניו, וחוניו הוליד את שמעון הצדיק (ע"פ סדר הדורות וראה בהערה ‏[16] ). הוא היה כהן גדול אחרי ששה דורות של כוהנים גדולים ‏[17]. "חמישה דברים נתקיימו בימיו, לשון זהורית הלבינה, הגורל עלה בימין, נר המערבי לא כבה, אש מערכה דלקה תדיר, וברכה בעומר". בזמנו נעשו ב' פרות אדומות לטהרת בני ישראל (פרה פ"ג). ומסופר עוד בגמ' (יומא ס"ט) "בעשרים וחמשה [בטבת] יום הר גרזים [הוא] דלא למספד יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו אמרו לו יהודים שמרדו בך כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי, אמר להם למה באתם אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים להחריבו אמר להם מי הללו אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך אמר להם הרי הם מסורין בידיכם מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרזים כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו ואותו היום עשאוהו יו"ט".

עלייה שלישית שבראשה נחמיה ג'תכ"ה עד ג'תל"ז

כליל תפארת

בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. עניין ראש השנה נשנה שוב בסוף עזרא ובנחמיה (ח, א) כדכתי' "ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם" ובנחמיה שם נאמר "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים, ויאמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה אשר צוה ה' את ישראל. ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע, ביום אחד לחדש השביעי. ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים, ואזני כל העם אל ספר התורה.... ויברך עזרא את ה' האלקים הגדול, ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחוו לה' אפים ארצה... ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם", מכאן למדו חז"ל כי יש עניין לעשות סעודה בראש השנה. עניין ראש השנה נשנתה בנביאים בתקופת עזרא, לומר לך שעיקר ימים אלו תלויין בעבודת כהן הגדול. לפי דעות מסוימות שימש עזרא ככהן גדול באותן השנים, ולפי סדר הדורות היה שמעון הצדיק כהן גדול באותה תקופה, ולכו"ע עכ"פ עניין ראש השנה נשנתה בתחילת כהונת הכהן גדול בבית שני לרמז על חידוש קיום חגים אילו כדין וכהלכה. יתר על כן, בתקופה זו אריסטו וחכמי היוונים חיברו וגיבשו את דעותיהם והחלו להפיץ את תורתם בכל העולם. חכמת יוון נעשתה לאחר זמן לתשתית הרעיונית של מלכות רומי, גם חכמת הגויים שבימינו אנו מבוססת רבות על חכמת יוון הכופרת בעיקר ובעול הדת. ועניין חידוש מעשה בראשית וראש השנה הם זכר למעשה בראשית שהכל בא מאיתו יתברך והוא עשה עושה ויעשה הכל. ולכך בשנים אילו יחדשו ב"י את בריתם ויחוגו באימה ויראה את ר"ה להורות כי קיבלו עליהם עול מלכותו, ויאמינו בה' המחדש בכול יום מעשה בראשית.

פס

אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא. עיקר עניין יום הכיפורים הוא עבודת הכהן הגדול ביום זה וכניסתו לפני ולפנים, כאמור. ולכך פרשה זו מרמזת על תקופת שמעון הצדיק שנתמנה לכהן גדול בשנים אלו. וכפי שהעתקנו לעיל אלכסנדר מוקדון מת בשנת ג'תנ"ד וחי ל"ב שנים ומלך י"ב שנים, ולפי"ז החל אלכסנדר למלוך בשנת ג'תמ"ב. אלכסנדר ראה את דמות שמעון הצדיק לפניו בכל מסעותיו ולכן השתווה לו כשפגשו בארץ ישראל, וא"כ שמעון הצדיק היה עדיין כהן גדול בשנים אלו (תמ"ב ואילך), בספר הדורות כתב "ושמעון הצדיק שימש בכהונה גדולה ארבעים שנה... כי כבר בתחילת הבית היה שמעון הצדיק כהן גדול.., י"א כי עזרא היה כהן גדול לפני שמעון הצדיק, אולם סדר הדורות דחה דעה זו ".... אעפ"י שנראה בתחלת ספר המדע כי עזרא היה כהן גדול קודם שמעון הצדיק אינו נראה זה בשום ספר מדברי הימים... (וע"ע שם ויתכן ששמעון הצדיק היה רק סגן או ראש בית אב ולא כהן גדול ולמרות שהביאו פרה אדומה, הפרה כשרה אפילו בכהן הדיוט ראה שם). ועל תתמה על כי יזכיר הכתוב עניין יום הכיפורים בשנות שמעון הצדיק כהן גדול, והלא כהנים רבים היום לעם ישראל ובייחוד בבית שני 300 כהנים שמשו. ודוקא על כך כי לא ראויים היו. ושמעון הצדיק ראוי היה וכיבד את הכהונה ואת העבודה ובימיו נתקיימו ניסים בעבודת המקדש כפי שנראה לעיל לכן יזכה.

אך בעשור לחודש, יוה"כ הוא יום כפרה שבא לאחר ראש השנה בו המלכנו את הקב"ה עלינו, ובא ללמדנו כי רק המאמין בה' וממליך אותו עליו ראוי לכפרה, משא"כ אפיקורסין ומינין [ואפיקורס ומין מייסדי האפיקורסות חיו באילו השנים] להם אין כפרה.

הרי לנו

כי מעלת הכהן גדול עצומה ובו תלויה עיקר עניין ראש השנה ויום כיפור. וכן כשמעשיו של הכהן גדול מושלמים, אפי' אומות העולם מכירים במעלתם ונוצחים בזכותם, כמעשה שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון.

הערות שוליים

  1. מוני המצוה:סה"מ מ"ע קסב. סמ"ג עשין לו. מקורות: ביצה ה. מכות כא. או"ח סימן תצה.
  2. מוני המצוה: בה"ג יראים
  3. מוני המצוה: סה"מ ל"ת שכו. סמ"ג לאוין עב. מקורות: ביצה ה. מכות כא. או"ח סימן תצה
  4. מוני המצוה: סה"מ מ"ע מז. סמ"ג עשין לג.
  5. מוני המצוה:סה"מ מ"ע קסד, סמ"ג עשין לב,סמ"ק סימן כרא. מקורות: יומא פ"ח. ר"ה ט. או"ח סי' תרי"א עד סי' תרט"ו
  6. מוני המצוה: סה,מ מ"ע מח. סמ"ג עשין רג.
  7. מוני המצוה: בה"ג יראים
  8. מוני המצוה: סה"מ ל"ת שכט סמ"ג לאוין סח. מקורות: יומא פ"ח. שבת קיד. מגילה כ. כריתות ב. או"ח סימן תריח.
  9. מוני המצוה: בה"ג רס"ג
  10. מוני המצוה: סה"מ ל"ת קצו. סמ"ג לאוין סט. סמ"ק סימן רכא. מקורות: יוא פ"ח. ר"ה ט. או"ח סי' תרי"א עד סי' תרט"ו
  11. מוני המצוה: רס"ג
  12. מוני המצוה: סה"מ מ"ע קסה. סמ"ג עשין לא. מקורות: יומא פ"ח. שבת קיד. מגילה כ. כריתות ב. או"ח סימן תריח.
  13. מוני המצוה:זהר הרקיע
  14. עזרא ז'. וראה במלבי"ם נחמיה י"ב ביאור העניין בארוכה.
  15. נחמיה פרק י"ב
  16. ויש בזה מחלוקת גדולה, שכן לדעת הראב"ד בסדר הקבלה, שמעון הצדיק הוא בנו של יהושוע בן צדוק ושמו היה עידו, ואילו המלבי"ם סובר שהיה בנו של ידוע ולא נכדו, כדעת סדר הדורות, אשר כמוהו סוברים גם יוסף בן מתיתיהו וספר היוחסין ובן סירא. וראה עוד במלבי"ם איך יתכן שהיה ח' דורות אחר זמן עזרא.
  17. רש"י, רלב"ג ומצודת דוד, שם בנחמיה י"ב (פסוקים י'-י"ב).