פרשה פתוחה 165 עד 175 ~ לבני שמעון..גד..יהודה..יששכר..זבולון..נפתלי תולדתם

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 3,624 – 3,645 לבריאה | 137 - 115 לפני מניינם 


כב לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם פְּקֻדָיו בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. כג פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן תִּשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.
כד לִבְנֵי גָד תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. כה פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה גָד חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
כו לִבְנֵי יְהוּדָה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. כז פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה יְהוּדָה אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.
כח לִבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. כט פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.
ל לִבְנֵי זְבוּלֻן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. לא פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה זְבוּלֻן שִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.
לב לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. לג פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה אֶפְרָיִם אַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
לד לִבְנֵי מְנַשֶּׁה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. לה פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וּמָאתָיִם.
לו לִבְנֵי בִנְיָמִן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. לז פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה בִנְיָמִן חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.
לח לִבְנֵי דָן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. לט פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה דָן שְׁנַיִם וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת.
מ לִבְנֵי אָשֵׁר תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. מא פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה אָשֵׁר אֶחָד וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
מב בְּנֵי נַפְתָּלִי תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא. מג פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה נַפְתָּלִי שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.

במדבר א:כב - מז

המסר המרומז

ובהמשך לנאמר בפרשה הקודמת עם ישראל פורק מעליו את עול מלכות יוון כנאמר: ועל הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך, ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עובקי תורתך ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הדגול סלה, ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול.

וכל הנאמר בעבור דבקו עם ישראל יחדיו באמונתם ובעבודתם.

מאורעות השנים

ניצחונו של יהודה המכבי, באיור מאת גוסטב דורה
הממלכה היהודית בתקופת יהודה

3624 - תקופת שלטון בית חשמונאי כנגד: "לִבְנֵי שִׁמְעוֹן":

שהפסוק "לבני שמעון" הוא הפסוק 3624 מתחילת התורה. ובשנת 3624 מרד החשמונאים ומלחמותיהם. ושמעון בן מתיתיהו הוא אשר ייסד את שולשלת בית חשמונאי.

אומנם יהודה המכבי הוא אשר הנהיג את צבא החשמונאים מותיהם נס חנוכה היה בשנת ג'תרכ"ב לבריאה (3,622). שנה קודם לכן מרד מתיתיהו בן יוחנן כהן גדול וחמשת בניו באנטיוכוס הרשע. לאחר נצחון נס חנוכה יהודה המכבי, בנו של מתיתיהו כהן גדול, מלך 3622 והיה מלך שני לחשמונאים. "מכבי" ביוונית משמעו גיבור ואיש מלחמה, ויש אומרים שכך היה כתוב על דגלו, מכבי, ראשי תיבות מי כמוך באילים ה'. יהודה המכבי ואחיו, הכו בגיבורי יוון, שמונת אלפים ומאתים איש ואח"ז הרג את אפליאנוס שר צבא מוקדן וכן עשה לשר הצבא סרין, והרג מגבורי נקנור, ושרף את השר פליפוס. אז אסף אנטיוכס עם רב ועלה על ירושלים, ויך ה' את אנטיוכוס בשחין ובחולי מעיים עד שהסריח כל כך שהשליכוהו עבדיו וימת בבושה ובכלימה. ותהי המלחמה קשה, וימת אלעזר אחיו של יהודה. ויריב ה' לעמו ויקום את נקמתם וימסור גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתו. ויבואו יהודה ואנשיו בכ"ה בכסלו לירושלים ויפנו ההיכל וטהרו את המקדש. וימצאו פך שמן טהור שהיה חתום בחותמו של כהן גדול... ויעשו את חנוכת הבית שמונה ימים.

נס חנוכה היה עיקרו ניצחון החשמונאים בהשגת עצמאותם, זו נמשכה שנים רבות אחר כך. בשנת (3,628)‏[1], שנות פרשתנו, נשלח שר הצבא בכחידס להילחם ביהודה המכבי על ידי דימיטריאוס (הראשון) סוסר להכות ביהודים שבארץ ישראל, אך הוא הובס על ידי יהודה. אז נשלח שר הצבא ניקנור ויהודה המכבי הכה אותו עם שלושים אלף בחרב. לאחר מכן שב שר הצבא בכחידס לארץ והצליח להרוג את יהודה המכבי לאחר ו' שנים שבהן הצליח יהודה להנהיג את העם. יהונתן קיבל את הנהגת העם יחד עם אחיו הבוגר שמעון. יהונתן הנהיג במשך י"ח שנים, אך בסופו של דבר נלכד על ידי היוונים, ואז קיבל עליו העם את שמעון כמנהיגו היחיד. ‏[2]


שמעון אחיו של יהודה, מלך 3634 ‏[3] למשך שמונה שנים, עד 3642 [וי"א י"ח שנים]. בתו של שמעון המכבי נישאה לאדם בשם תלמי בן חבוב שהיה מלך יריחו. והוא הרג את שמעון חמיו ושני בניו במשתה ביריחו. אולם יוחנן בן שמעון שלא היה שם ניצל ובא לירושלים והתקבל על ידי העם למלך החמישי לחשמונאים. יוחנן (הורקנוס) בן שמעון מלך ג'תרמ"ב, ובתרמ"ז עלה אנטיוכוס (השביעי) על ירושלים, ויוחנן נכנע לו ופתח את קברי דוד ושלח משם כסף וזהב לאנטיוכוס וילך משם. אולם אחר כך מלכי יוון הסתכסכו זה עם זה. ויוחנן החל לכבוש שטחים רבים בכל עבר. הוא אף כבש את האדומים שהיו בדרום הארץ, והכריחם להתגייר ‏[4]. ובני ישראל ישבו בימיו בהשקט ובטח. ולשון סדר הדורות: "וישבו ישראל בימי יוחנן השקט מאד וירבו ויעצמו מאד". אולם בשל כי נכנע יוחנן לאנטיוכוס השביעי ויתן לו מאוצרות קבר דוד. ולפי דעת רבותינו כאן החלה ירידת קרן בית חשמונאי, ג'תרמ"ח יונתן המכבי מלך ג' לחשמונאים ג'תרכ"ח ‏[5], ומלך ו' שנים שמעון אחיו מלך ד' לחשמונאים ג'תרל"ד ומלך ח' שנים יוחנן בן שמעון מלך ה' לחשמונאים ג'תרמ"ב ‏[6] ומלך כ"ו שנים

אנטיוכוס הרשע הנקרא אפיפנוס והוא אנטיוכוס הרביעי:


"לבני שמעון (בן יעקב)", כנגד: שמעון חשמונאי: לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם. ואלו שנות בית חשמונאי אשר החלו ב' 3,622 - 3,648, י-ה-ו-ה שנים שלא שלטה אף אומה בישראל[9] , אך מלחמות המכבים ביוונים נמשכו (ספר הדורות הקצר). ועיקר מלחמות בית חשמונאי הם על ידי שמעון בן מתתיהו אשר מלך החל מג'תרל"ד מלך ד' לחשמונאים וצאצאיו: יוחנן בן שמעון: אנטיגנוס (הראשון) בן יוחנן, אריסתובלוס בן יוחנן, ואלכסנדר בן יוחנן (ינאי): ואלכסנדר הוליד את אריסטובלוס ואת הורקנוס (השני חבר לאנטיפטר אבי הורדוס): ואריסטובלוס (השני) הוליד את אנטיגונוס (השני אשר נהרג ע"י הרומאים בעצת הורדוס) ואת אלכסנדר (השני ונהרג ע"י הורדוס): ואלכסנדר השני הוליד את אריסטובלוס (השלישי ונהרג ע"י הורדוס) ואת מרימי (מרים אשר נשאה להורדוס והנרגה על ידו). לבני שמעון, ושמעון בן מתתיהו מסוד שמעון בן יעקב ‏[10] ועל כן ימנה הכתוב את שמעון בראש מניין השבטים לפרשות פתוחות. וימנה יהודה אחריו כי מתתיהו מסוד יהודה בן יעקב. ואל יתמה לומר למה לא מנה יהודה תחלה כי עיקר שלשלת בית חשמונאי נתקיימה על ידי שמעון בן מתתיהו. ובעניין ראובן ראה פרשה קודמת. ועתה תחזה עוד דבר נפלא. כשתחשב שנות השקט והביטחון, שנות העושר והרווחה שהיו בימי חשמונאים, תמצא שהם כ"ו שנים ואכן גם מניין הפסוקים בזו הפרשה הם כ"ו כמניין השנים אשר לא שלטה אומה בישראל. כ"ו שנים כמניין שם י-ה-ו-ה ויורה בזה על תכלית האומה לגלות את שם השם בבריאה ולהיות אור לגויים.

"ברך ה' חילו (לוי)", כנגד: בית חשמונאי: ובספר נפלאות מתורת ה' ‏[11] מביא שעניין נס חנוכה והיותו בזמן בית שני ועל ידי החשמונאים, מרומז בתורת ה'. גם עניין ההתגברות ונס חנוכה מרומז בה. ואלו עיקר דבריו: משה רבינו בברכתו לבני לוי אומר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון וזה צ"ע שכן שבט לוי אין לו חלק בקרקע וה' הוא נחלתו ועיקר עבודתו בקודש ומה זה ראה משה לברכם בעניין המלחמה. מכאן רמז למה שקורה בזמן מקדש שני אז בני לוי מחשמונאי נושאים את דגל המלחמה ונלחמים בחירוף נפש בגופם ונפשם. וכתב הרוקח ז"ל ‏[12] שתחילת נדבת המשכן היה ממחרת יום הכפורים וגמר מלאכת המשכן היתה בכ"ה בכסליו כידוע אך צווי הקב"ה היה שלא לגמור הקמתו ולחנכו עד ר"ח ניסן מטעמים נסתרים וגלויים כמבואר במדרש וכו' אבל השלמת המלאכה הייתה בכ"ה בכסליו, ושילם הקב"ה לדורות בעבור ימי חנוכה.

וכתב בספר יערות דבש ‏[13] דע כי כנגד שר של יון הוא קהת וכו' לכן מזרע קהת תמיד הכניע למלכי יון, אלכסנדר מוקדן שראה שמעון הצדיק מזרע קהת כרע והשתווה לפניו ואמר דמות דיוקנו מנצח לפניו וכן זרע חשמונאים כבשו ליונים וכל זמן משך מלכותם לא היה להם תקומה. וכתב עוד שם כי י"ב שבטים כנגד י"ב חדשים וכו' ע"ש שהאריך וכתב כי לוי כנגד כסליו ולכך נגמר המשכן מיוחד לעבודת כהנים ולוים בכסליו ובכסליו גברו החשמונאים ועשו חנוכה והדליקו את הנרות כי החודש מיוחד לזרע לוי עכ"ל. ומעתה כיון שנגמר המשכן שהוא לעבודת הכהנים בכ"ה בכסליו וטיהרו ג"כ החשמונאים הבית שני לעבוד ה' בכ"ה בכסליו ובתוה"ק כתיב ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון כנ"ל. א"כ בא זה ולימד על זה, שההשקפה היא על חנוכה. ובפרט כי לא מצינו עניין אחר ומלחמה לכהנים רק בחנוכה ובפרט כי שבט לוי הוא מסוגל להכניע היונים כנ"ל. וא"כ ברור נאמן בלי ספק כי מה שאמר ברך ה' חילו הוא קאי על החשמונאים.

לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם. בערך בתקופה הזו נלחם יהודה המכבי את המלחמות הראשונות של בית חשמונאי שרוממו את רוח העם והקנו להם את ראשית החרות. וזו שנת פטירתו.

3628 – פטירת יהודה המכבי, כנגד: "לִבְנֵי יְהוּדָה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם":

שהפסוק (במדבר א, כו) "לִבְנֵי יְהוּדָה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא", הוא הַפָּסוּק הַ3628 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 3628 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נפטר יהודה המכבי שהיה מלך ואיש צבא, והפסוק מדבר על יוצאי צבא משבט יהודה. וכן המלך אריסטובלוס בן יוחנן בן שמעון המכבי מלך בשנת 3668 לבריאת העולם, והפסוק 3668 מתחילת התורה (במדבר ב, יב) "וְהַחוֹנִם עָלָיו מַטֵּה שִׁמְעוֹן וְנָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי".

הרי לנו

כשיש אחדות, מסירות נפש ונאמנות לה' ולתורה אזי אין אומה שיכולה לשלוט בנו. כן בשנים אילו בימי מלכות בית חשמונאי.

הערות שוליים

  1. לדעת חלק מחוקרי ההיסטוריה המלחמה הזו היתה בשנת 3595
  2. "אתה נשיאנו תחת יהודה ויהונתן אחיך. הילחם מלחמתנו וכל אשר תצוונו נעשה". (חשמונאים א, יג, ח-ט)
  3. לדעת חלק מחוקרי ההיסטוריה הוא הנהיג בשנת 3618
  4. קדמוניות היהודים יג, ט, א
  5. לדעת חלק מחוקרי ההיסטוריה הוא הנהיג בשנת ג'ת"ר
  6. לדעת חלק מחוקרי ההיסטוריה הוא הנהיג בשנת ג'תר"כ
  7. מסכת עבודה זרה דף ח, ב
  8. רמב"ם מגילה וחנוכה ג, א
  9. בגמרא ‏[7] נאמר "מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית - פשטה מלכות הרשעה על ישראל", ונאמר שם: עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל. אבל שנות הזוהר של ממלכת חשמונאי היו גם לפני כן. הרמב"ם מונה את שנות המלכות למלכות ישראל גם לאחר שהרומאים לא עמדו באמונתם וזו לשונו ‏[8]: וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. אולם לדעת ספר סדר הדורות. שנות הזוהר היו רק עשרים וששה.
  10. גלגולי נשמות
  11. לרבי בן ציון שלעז פרק ע"ב
  12. מהגאון ר"א מאמשטרדם
  13. דף יב'