פרשה פתוחה 253 ~ וידבר ... אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 4,830 - 4,843 לבריאה | 1,069 -1,083 לפני מניינם 


טז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. יח וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ. יט וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. כ וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד. כא לְמַטֵּה בִנְיָמִן אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. כב וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא בֻּקִּי בֶּן יָגְלִי. כג לִבְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל בֶּן אֵפֹד. כד וּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. כה וּלְמַטֵּה בְנֵי זְבוּלֻן נָשִׂיא אֱלִיצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ. כו וּלְמַטֵּה בְנֵי יִשָׂשכָר נָשִׂיא פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָּן. כז וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי. כח וּלְמַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי נָשִׂיא פְּדַהְאֵל בֶּן עַמִּיהוּד. כט אֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לְנַחֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

במדבר לד: ט"ז- כ"ט

הפסוקים והמצוות:

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

כניסתם של יהודים לאנגליה 1070‏[1]:

ויליאם הראשון מלך אנגליה הזמין את יהודי רואן להתגורר באנגליה.


יהדות רואן:

בשנת 1100 הייתה בעיר ישיבה וחיו בה כששת אלפים יהודים, שהיוו 20% מאוכלוסייתה. בראש הישיבה עמד הרשב"ם, ר' שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י, והורה בה גם אברהם אבן עזרא. בשנת 1976 נתגלו באקראי שרידי בנין הישיבה, מתחת לחצר המבנה הגותי של בית המשפט המחוזי. על קירות האבן שלו נמצאו חרותות מלים עבריות, וביניהן הפסוק "הבית הזה יהיה עליון". הקהילה היהודית ברואן הייתה חשובה ומשגשגת, עד לגרוש יהודי צרפת על ידי המלך פיליפ "היפה" (Philippe le Bel) בשנת 1306.


4831 - סיום הכיבוש הנורמני של אנגליה 1072 למניינם, כנגד: "וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ"

הכיבוש הנורמני של אנגליה החל במאה ה-11 בפלישה של צבא נורמני בראשותו של דוכס נורמנדיה ויליאם השני, לאנגליה הסכסונית, וכיבושה של ממלכת אנגליה בידי הנורמנים.

טענתו של ויליאם לכתר האנגלי התבססה על קשריו המשפחתיים עם מלכה הערירי של אנגליה, אדוארד המודה, שייתכן ועודד את שאיפותיו של ויליאם לכס המלוכה. בעקבות מותו של אדוארד בינואר 1066, ירש את מקומו הרולד גודווינסון. בספטמבר 1066 פלש לצפון אנגליה הראלד השלישי, מלך נורבגיה, שניצח תחילה בקרב פולפורד, אך הובס לאחר מכן בקרב גשר סטמפורד ונהרג. מספר ימים לאחר מכן נחת ויליאם בדרום אנגליה, וב-14 באוקטובר נפגשו הצבא הנורמני והאנגלי בהייסטינגס; בקרב ניצח הצבא הנורמני, ומלך אנגליה הרולד נהרג. בדצמבר 1066 הוכתר ויליאם למלך אנגליה.

בתום מספר מרידות בשנים 1072-1067, שלטונו של ויליאם הובטח למעשה. הוא החרים את אדמותיהם של מתנגדיו האנגלים, ורבים מבני המעמד הגבוה נמלטו לגלות. כדי לבסס את שליטתו בממלכה, ויליאם העניק אדמות לחסידיו ובנה טירות רבות ששימשו כמעוזים צבאיים. התרבות האנגלית והתרבות הצרפתית אוחדו אט-אט והמערכת הפיאודלית הוכרה לאנגלים, מה שהוביל לחוקים נוקשים הרבה יותר ושלל זכויות רבות שהיו לאנגלו-סקסונים בעבר. כוחה של אנגליה גדל והיא הפכה לכוח ממשי בזירה הפוליטית האירופאית בזכות היותה קשורה לנורמנים. צבאה וצייה גדל גם. ב-1085 הורה ויליאם לסקר את כל הנכסים האנגלים במה שכונה 'ספר יום הדין'.



השושלת הסלג'וקית:

עולמה של תורה:

אחימעץ בן פלטיאל:

כליל תפארת:

הרי לנו:

הערות שוליים:

  1. William of Malmesbury - היסטוריות שחי בין השנים 1095 ועד 1143 נחשב להיסטוריון האנגלי של המאה ה - 12