פרשה פתוחה 256 ~ ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 4,878 - 4,889 לבריאה | 1,117- 1,130 לפני מניינם 


א וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה יְהוָה לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַיהוָה לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו. ג וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ. ד וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן. ה וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יְהוָה לֵאמֹר כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים. ו זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים. ז וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ח וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו. ט וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. י כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד. יא וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים. יב מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הָיוּ לְנָשִׁים וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן. יג אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.

במדבר לו: א- יג

הפסוקים והמצוות:

המסר המרומז:

מאורעות השנים:

ירושת נשים:

החוק הסאלי נכתב סביבות 570 למניינם. בלב החוקה, חוק הירושה אשר מאמצת את תפיסת הירושה האגנאטית, לפיה רק זכרים ראויים למשול ולרשת את אבותיהם על כס המלכות. לפי החוק, הירושה עוברת לבנו הבכור של המלך, אם למלך אין בנים היא עוברת לבן משפחתו הקרוב ביותר, לאורך קו הירושה הגברי (לאמור - אח, בן-אח, בן-דוד וכן הלאה). הירושה אינה עובדת דרך אחיות (בני-האחות אינם יורשים) או קרובי משפחה של אם-המלך (בני-הדודות) אלא אך ורק דרך הגברים בשושלת. במהלך ימי הביניים נשמר החוק הסאלי כלשונו, אך מן המאה ה-15 התאפשרה ברוב הפרשנויות גם ירושה דרך בנות-משפחה נשים, אם כי השלטון בפועל הוא לגברים בלבד (כלומר אם אין בנים מקרובי משפחה גברים אזי בנים לאחיות או לדודות יכולים לרשת). פרשנות זו לחוק נקראת "סאלי-למחצה" (Semi Salic).

בחוק הסאלי נמצא סעיף שזכה לכינוי Terra salica ("האדמה הסאלית") האומר שאשה אינה יכולה ליטול חלק בירושת "אדמה סאלית", האדמה הסאלית מחולקת רק בין הבנים. לפי הפרשנות שהייתה נהוגה כבר מ-570 פירוש הדבר הוא שאשה יכולה לרשת נכסים, פרט לנדל"ן ואם לנפטר אין בנים זכרים אזי היא יכולה לרשת גם קרקעות בתחומים שאינם מוגדרים כ"אדמה סאלית", כלומר מחוץ לתחומי גרמניה, בתלות בפרשנות מדובר באפשרות של ירושת קרקעות בצרפת, ספרד ופורטוגל.

כליל תפארת:

הרי לנו:

הערות שוליים: