פרשה פתוחה 89 ~ ועשית מזבח מקטר קטרת

מתוך ויקיתורה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 2,381 - 2,390 לבריאה | 1,380 - 1,370 לפני מניינם 


א וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. ב אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו. ג וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. ד וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה. ה וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב. ו וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. ז וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים [2387] בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. ח וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעֲרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם. ט לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו. י וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.

שמות ל:א - י

הפסוקים והמצוות

מזבח קטורת הזהב וההקטרה עליו:

לעשות מזבח הזהב.[1] שנאמר:ועשית מזבח מקטר קטרת

להקטיר קטורת פעמים ביום. ‏[2] שנאמר:והקטיר עליו אהרון קטרת סמים ,להקטיר קטורת בבוקר ובערב שתים. ‏[3] שנאמר:בין הערבים יקטירנה , מצוה קד: שלא להקטיר ולהקריב על מזבח הזהב מלבד קטורת שבכל יום. ‏[4] שנאמר: לא תעלו עליו קטרת זרה. , לא לנסך ע"ג מזבח הקטורת.[5] שנאמר:ונסך לא תתנו עליו


מזבח הזהב:
תיאור מזבח הזהב

לפי המתואר בתנ"ך, מזבח הזהב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש. הוא היה מוצב בתוך ההיכל (אבל לא בתוך קודש הקודשים). מיקומו היה במרכז בין המנורה לבין שולחן לחם הפנים ומשוך מעט כלפי הפתח. על מזבח הזהב היו הכהנים מקטירים את הקטורת הסמים בכל יום פעמיים - בבוקר ובין הערביים .

מזבח הקטורת נועד להעלאת הקטורת בלבד, ודווקא לפי ההוראות שבכתוב אסור היה להעלות קטורת זרה על המזבח, כלומר קטורת שהוכנה לא על פי ההוראות הכתובות בתורה או קטורת שהוכנה לצורך עבודת אלילים. בנוסף אסור היה להעלות עליו קרבנות עולה, מנחה ונסכים. רק ביום הכיפורים היה הכהן הגדול מזה מדם קורבנות החטאת (פר החטאת ושעיר החטאת) על קרנות מזבח הקטורת.

על פי דברי חז"ל הזר בראש מזבח הזהב מרמז על מעלת הכהונה

המסר המרומז

חסד עשה ה' עם ברואיו שהקדים רפואה למכה, ולכך כשראה כי יהיו דילטורין (מספרי לשון הרע) בישראל, נתן להם את מצוות הקטורת, המכפרת על עוון לשון הרע.[6] נִרְאֶה לְבָאֵר דְּלָשׁוֹן הָרָע הוּא דַּוְקָא סִפּוּר אֱמֶת, שֶׁסִּפְּרוּ דָּבָר רַע שֶׁפְּלוֹנִי עָשָׂה בֶּאֱמֶת. וְהַקְּטֹרֶת מְכַפֶּרֶת עַל לָשׁוֹן הָרָע, וכן בשנים אילו היה מעשה של דתן ואברים שהלשין על משה לפני פרעה שהרג את המצרי.

מאורעות השנים

2386 - מעשה דתן ואבירם שהילשנו על משה מפני פרעה כנגד: " וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים":

שהפָּסוּק (שמות ל, ז) "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה", הוּא הַפָּסוּק הַ' 2387 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, וּבִשְׁנַת 2386 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה מַעֲשֵׂה דָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהִלְשִׁינוּ עַל מֹשֶה בַּחֲשַׁאי לִפְנֵי פַּרְעֹה שֶׁהָרַג אֶת הַמִּצְרִי, וְלָכֵן הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת מַקְבִּילָה לַשָּׁנָה שֶׁאַחֲרֵי הַחֵטְא, לְרַמֵּז שֶׁהַקְּטֹרֶת מְכַפֶּרֶת אֲפִלּוּ עַל הַלָּשׁוֹן הָרָע הֶחָמוּר שֶׁל דָּתָן וַאֲבִירָם נֶגֶד מֹשֶה רַבֵּינוּ. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (יומא מד.) תָּנָא דְבֵי ר' יִשְׁמָעֵאל קְטֹרֶת מְכַפֶּרֶת עַל לָשׁוֹן הָרָע יָבֹא דָבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה חֲשַׁאי, וְנִרְאֶה לְבָאֵר דְּלָשׁוֹן הָרָע הוּא דַּוְקָא סִפּוּר אֱמֶת, שֶׁסִּפְּרוּ דָּבָר רַע שֶׁפְּלוֹנִי עָשָׂה בֶּאֱמֶת, וְהַקְּטֹרֶת עִנְיָנָהּ הֲפִיכַת הָרָע לְטוֹב, הַיְינוּ שֶׁהַקְּטֹרֶת מְגַלָּה שֶׁכָּל הָרָע שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם נִתָּן לְהָפְכוֹ לְטוֹב, וְאוֹתָהּ עֲבֵרָה שֶׁפְּלוֹנִי עָשָׂה, יֵשׁ בָּהּ נִיצוֹץ שֶׁל טוֹב, וּבַסּוֹף כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה תַּהֲפֹךְ הָעֲבֵרָה לְמִצְוָה. כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרָע שֶׁבָּעוֹלָם בַּסּוֹף יַהֲפֹךְ לְטוֹב. וְלָכֵן הַקְּטֹרֶת מְכַפֶּרֶת עַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהִיא מְגַלָּה שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ לָשׁוֹן הָרָע כְּלָל, אֶלָּא לָשׁוֹן טוֹב, כֵּיוָן שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה הָרָע טָמוּן טוֹב, וְהַטּוֹב הַזֶּה מִתְגַּלֶּה בַּקְּטֹרֶת.

מַעֲשֵׂה דָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהִלְשִׁינוּ עַל מֹשֶה לִפְנֵי פַּרְעֹה: בשנת 2386 בהיות משה בן 18 נתאווה לראות את אביו ואמו, וילך למקום מושב ישראל, "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי ויטמנהו בחול. ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים, ויאמר לרשע: למה תכה רעך? ויאמר: מי שמך לאיש שר ושֹפט עלינו, הלהרגני אתה אֹמֵר כאשר הרגת את המצרי?! ויירא משה ויאמר: אכן נודע הדבר. וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרֹג את משה" ‏[7]. ויחזק מלאך ה' בימין משה ויוציאהו ממצרים ויניחהו מחוץ לגבול מצרים מהלך ארבעים יום. ויברח משה אל קוקינוס מלך כוש. ודע כי דתן ואבירם הם אשר הלשינו בחשאי על משה לפרעה שהרג את המצרי. ולכן הקטרת הקטרת מקבילה לשנה שאחרי החטא לרמז שהקטרת מכפרת אפילו על הלשון הרע החמור של דתן ואבירם נגד משה רבינו כמובא בגמרא ‏[8]

קטורת כנגד לשון הרע: ועשית מזבח מקטר קטרת. עניין הקטורת הוא תיקון שורש עוון לשון הרע, כדאיתא ‏[9]: "והא"ר סימון אמר רבי יהושע בן לוי: שני דברים לא מצינו להם בקרבנות כפרה, בדבר אחר מצינו להם כפרה: שפיכות דמים ולשון הרע. שפיכות דמים - בעגלה ערופה, ולשון הרע - בקטרת. דתניא ר' חנינא: למדנו לקטרת שמכפרת, דכתיב 'ויתן את הקטרת ויכפר על העם' ‏[10]. ותנא דבי רבי ישמעאל: על מה קטרת מכפרת? על לשון הרע. אמר הקב"ה: יבא דבר שבחשאי [רש"י: קטורת נעשית בהיכל בחשאי] ויכפר על מעשה חשאי [רש"י: לשון הרע בחשאי הוא]". וכדברי רש"י ‏[11]: "ויירא משה - כפשוטו. ומדרשו: דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין [=מלשינים], אמר: שמא אינם ראויין להגאל. אכן נודע הדבר - כמשמעו. ומדרשו: נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך", ונתיישב לו כשראה שהיה בהן דילטורין. עוד מצינו בחז"ל מחומר לשון הרע, "שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר 'וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי' ‏[12]" ‏[13], ובפועל לא נענשו שלא ייכנסו לארץ רק בעוון זה של הוצאת דיבת ארץ ישראל. ובגמרא ‏[14]: "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: מאי דכתיב 'מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה' ‏[15]? אמר לו הקב"ה ללשון: כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל, כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים, ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות, אחת של עצם ואחת של בשר, מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה [רש"י: מה יתן לך ומה יוסיף לך עוד הקדוש ברוך הוא שמירה שלא תספר לשון הרע]? אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, שנאמר 'אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו' ‏[16]. ואמר ר' יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו, שנאמר 'מלשני בסתר רעהו אותו אצמית' ‏[17], וכתיב התם 'לצמיתות' ‏[18] ומתרגמינן 'לחלוטין', ותנן: אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה. אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'זאת תהיה תורת המצורע' ‏[19]? זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע... תנא דבי רבי ישמעאל: כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות: עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים. כתיב הכא 'לשון מדברת גדולות' ‏[20], וכתיב בעבודת כוכבים 'אנא חטא העם הזה חטאה גדולה' ‏[21], בגילוי עריות כתיב 'ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת' ‏[22], ובשפיכות דמים כתיב 'גדול עוני מנשוא' ‏[23]". ועיין עוד שם בגמרא אריכות יתרה בעניין חומרת לשון הרע.

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א ששנת ב'שפ"ו = ב׳386 מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַ - לָּשׁוֹן = בגימטריה 386.

הרי לנו

לשון הרע הוא חטא חמור מאוד, עד שמחמת עוון זה חשש משה שלא ייגאלו ישראל ממצרים, וכן היה עוון זה חמור דיו ליישב תמיהת משה מדוע סובל עם ישראל יותר מכל האומות. ולכפרת חטא חמור זה הקדים הקב"ה רפואה, והיא מצוות הקטורת (ששניהם נעשים בחשאי).


הערות שוליים

  1. מוני המצוות רס"ג
  2. מוני המצוות סה"מ מצוה ק"ג, סמ"ג עשין קסז. מקורות כריתות ו, מנחות מט
  3. מוני המצוות רמב"ן
  4. מוני המצוות: סה"מ ל"ת פ"ב. סמ"ג לאוין רצט. מקורות כריתות ו
  5. מוניי המצוות: רס"ג
  6. יומא מד, תָּנָא דְבֵי ר 'יִשְׁמָעֵאל קְטֹרֶת מְכַפֶּרֶת עַל לָשׁוֹן הָרָע.
  7. שמות ב', יא-טו
  8. יומא מד.
  9. בערכין טז ע"א
  10. במדבר י"ז, יב
  11. שמות ב', יד
  12. במדבר י"ד, כב
  13. ערכין פ"ג מ"ה
  14. ערכין, טו ע"ב
  15. תהילים ק"כ, ג
  16. שם י"ב, ה
  17. שם ק"א, ה
  18. ויקרא כ"ה, כג
  19. שם י"ד, ב
  20. תהילים י"ב, ד
  21. שמות ל"ב, לא
  22. בראשית ל"ט, ט
  23. שם ד', יג